אמימר

אמימר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2020 מקורות עבור אמימר. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישלח פרק לד

 ר' יוסי בר זבידא לאתרין, ואכשר בין בפנוי' בין באשת איש רב אשי אכשרי לרב מרי בר רחל ואוקמי ופירסיה דשוקא דבבל, ואע"ג דאמר מר כל משימות שאתה משים לא יהי' אלא מקרב אחיך, האי כיון דאימיה מישראל מקרב אחיך קרינן ביה, אמר לי' רב אחא בר רב לרבינא איקלע אמימר לאתרין ודרש הוולד כשר בין בפנויה בין באשת איש, והלכתא גוי ועבד שקידשו בת ישראל בין פנויה בין אשת איש הוולד כשר: ובר ישראל הבא על הגויה ועל השפחה זנות הוא ולא תפסי בה קידושין, ואי מגייר גויה או משתחררת שפחה לא צריכא גיטא מיני' [גויה מנלן] דכתיב ואחר

2

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא - בשלח פרק יג

 לא דכתיב למשפחותם לבית אבותם (במדבר א ב). ופטר רחם מישראל לאו דוקא, דהא בת ישראל שנשאת ללוי לא קא אזלינין בתר פטר רחם. מר בריה דר' יוסף משמי' דרבא אמר אפי' תימא מישראל דפטר רחם בבני ישראל כתיב, ואע"ג דהתם לא קא מהניא, הכא מהניא כדקאמר רבינא, אמר לי אמימר הלכתא כרב אדא בר אהבה ואליבא דמר בריה דר' יוסף. וטעמי מאי מיחייבי דאע"ג דהוקשה כיון דברה מכהנת לא הוי כהן ודלוי לא הוי לוי, דהא למשפחותם לבית אבותם כתיב ולא אזיל זרעא דידה בתרה כמאן דמיסלקא מיהא דמיא בריה דישראל ולא קא מהניא לי' אמו כהנת או לויה:

3

פתרון תורה פרשת שפטים

 נוטלין שוה פרוטה ומסמין את עיניהם, שנ' כי השחד יע' ע' חכ' וג', תא שמע, ושחד לא תקח אין צריך לומר שחד ממון אילא אפילו שחד דברים כי הא דשמואל הוה קא עבר במעברא אתא ההוא גברא יהב ליה ידא, אמ' ליה דינא אית לי, אמ' ליה פסולנא לך לדינא. אמימר הוה יתיב בדינא פרח גדפא ויתיב ארישיה [עמוד 268] חד אתא ונסיב אמ' ליה דינא אית לי אמ' ליה פסילנא לך לדינא. וכל דיין המכריע לכף זכות גורם חיים לעצמו, שנ' כה אמר ה' שמרו משפט וג'. צדק צדק תרדף וגו' מהו תרדף אמ' ר' חמא מיכן אזהרה שירדף

4

ילקוט שמעוני תורה פרשת משפטים

 כתוב ברמז קיד) ת"ר ושחד לא תקח אינו צריך לומר שחד ממון אלא אפילו שחד דברים נמי אסור, מדלא כתיב בצע לא תקח, ה"ד שחד דברים כי הא דשמואל הוה קא עבר במכרא אתא ההוא גברא יהב ליה ידא א"ל מאי עבידתך א"ל דינא אית לי א"ל פסילנא לך לדינא, אמימר הוה יתיב וקא דאין דינא פרח גדפא והוה יתיב ליה ברישיה אתא ההוא גברא שקלא מרישיה א"ל מאי עבידתך א"ל דינא אית לי א"ל פסילנא לך לדינא, מר עוקבא הוה שדי רוקא קמיה אתא ההוא גברא כסייה א"ל מאי עבידתך א"ל דינא אית לי א"ל פסילנא לך לדינא, רבי

5

ילקוט שמעוני תורה פרשת בחקותי

 אמטלטלי, ואית דאמרי לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי דכפרי דמחזי כשיקרא, אבל דלא כפרי כתבינן וכל אדרכתא דלא כתיב ביה זיל דון וזכי ואפיק לנפשך לית ביה ממשא מ"ט משום דא"ל לאו בעל דברים דידי את, [אמר אביי] ואי כתב ביה למחצה ולשליש ולרביע מגו דמשתעי דינא לפלגא משתעי לכולה, אמר אמימר ואי תפס לא מפקינן מיניה וכיון דכתיב ביה כל דמתעני מן דינא קבילית עלי שליחא שוייה, הקרקעות תשעה וכהן אחד, מנא הני מילי אמר שמואל עשרה כהנים כתובים בפרשה, חד לגופיה, הנך הוי מיעוט אחר מיעוט, ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, דאפילו תשעה ישראל וחד כהן, מתקיף לה

6

ילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן

 עיר, אמר אפוטרופוס אחד אני אחריבנה, משל לגבור שצד אריה בא אחד למשכו, א"ל אני בקושי תפשתי אותו וזה אומר תן לי למשכו, אמר הקב"ה לדוד ותאחז במשפט ידי ואתה מבקש להשפט שפטני אלהים:ועשית הישר והטוב [ו, יח], אמרי נהרדעי שומא הדר עד תריסר ירחי שתא, ואמר אמימר אנא נהרדעאי אנא וסבירא לי דשומא הדר לעולם, והילכתא שומא הדר לעולם משום שנאמר ועשית הישר והטוב וגו', פשיטא שמו ליה לבעל חוב ואזל איהו ושם לבעל חוב דידי' אמרינן ליה לא עדיפת מגברא דאתית מיניה, זבנה אורתה ויהבה במתנה ודאי הני מעקרא אדעתא דארעא נחית ולאו אדעתא דזוזי נחית, שמו

7

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תצא

 ברמז תק"נ), וילדו לו, אמר רבי אמי טומטום שנקרע ונמצא זכר אינו נוטל פי שנים, דאמר קרא והיה הבן הבכור לשניאה עד שיהא בן משעת הויה, רב נחמן בר יצחק אמר אף אינו נידון כבן סורר ומורה, דאמר קרא כי יהיה לאיש בן סורר ומורה עד שיהיה בן משעת הויה, אמימר אמר אף אינו ממעט בחלק בכורה, דא"ק וילדו לו בנים עד שיהא בן משעת לידה, רב שיזבי אמר אף אין אמו טמאה לידה (כתוב בפרשת אשה כי תזריע), תניא והיה הבן ולא טומטום, הבכור ולא ספק, בשלמא בן ולא טומטום כדרבי אמי, אלא בכור ולא ספק לאפוקי מאי, לאפוקי

8

ספר הלכות גדולות הקדמה

 דברי תורה פטור (עירובין נא, ב) העובר על דברי סופרים חייב מיתה. (ב"ב יב, א) אמר רבי אבודימי דמן חיפא מיום שחרב בית המקדש ניטלה תורה מן הנביאים ונתנה לחכמים, אטו חכם לאו נביא הוא, הכי קאמר אף על פי שניטלה נבואה מן הנביאים חכמה מן החכמים לא ניטלה. אמר אמימר וחכם עדיף מנביא שנאמר (תהלים צ, יב) ונביא לבב חכמה מי נתלה במי קטן נתלה בגדול.כתיב (שיה"ש א, ב) כי טובים דודיך מיין רבי חנינא בריה דרבי אדא משום רבי תנחום בר חייא (ירושלמי סנהדרין פי"א וע"ז פ"ב) חביבין דברי סופרין וחמורין מדברי נבואה, (שה"ש רבה פ"א יח)

9

ספר הלכות גדולות סימן ב - הלכות קידוש והבדלה

 במוצאי שבת מבדיל והולך כל היום כולו. והני מילי הוא דלא טעים מידי, ואף על גב דאמר מר טעם מבדיל היכא דקא מבדיל באורתא, אבל קא מבדיל למחר אי לא טעם מידי מבדיל ואי טעים מידי [לא] מבדיל, דאמרי ליה מר ינוקא ומר קשישא בניה דרב חסדא לרב אשי איקלע אמימר לאתרין ולא הוה לן חמרא ואייתינן ליה שיכרא ולא אבדיל ובת טות למחר טרחינן ואייתינן ליה חמרא אבדיל וטעים מידי, ש"מ תלת ש"מ אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיבדיל, וש"מ המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס, וש"מ מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל היום כולו. לשנה איקלע

10

ספר הלכות גדולות סימן ז - הלכות שבת פרק שישי

 רבי יוחנן אחוה דמר בריה דרבנא לרב נחמן בר יצחק כמאן כרבי שמעון, אימר דפטר רבי שמעון מחיוב חטאת, איסורא דרבנן מיהא איכא, אמר ליה האלקים עיילת ביה את אפילו לרבי יהודה, מי קאמינא לרשות הרבים לכרמלית קאמינא, גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה.(שם צה א) אמימר שרא זלאחא במחוזא, טעמא מאי אמור רבנן אסור, דילמא אתי לאשווי גומות, הכא ליכא גומות. (עירובין קד א) אמימר שרא למימלא בגלגלא במחוזא, אמר, טעמא מאי אסרו רבנן, שמא ימלא לגנתו או לחורבתו, הכא לא גנה ולא חורבה איכא, כיון דחזא דקא תרו כיתנא, אסר להו. (שבת צו א) רבה

1234567891011121314151617181920