אמורי

אמורי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 332 מקורות עבור אמורי. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

חזקוני שמות פרשת משפטים פרק כג

 תעלה אתה הראשית למס הארץ והקב"ה האדון נותנה לעבדיו. וחג האסף כשאדם אוסף כל פרותיו אז הוא שמח וכשתעשו השמחה אחר מצותי הרי החג לשמי. בצאת השנה ותכנס שנה אחרת.(יז) שלש פעמים אהדריה קרא בשביל יראה כל זכורך.(יח) ולא ילין חלב חגי אמורי פסח. עד בקר כדין גופו של פסח שנאמר בו ולא תותירו ממנו עד בקר. חגי קרבני דוגמא אסרו חג בעבותים. למעלה בפרשת בא הזהיר בפסח מצרים וכאן הזהיר בפסח דורות.(יט) ראשית בכורי למה נאמר לפי שנאמר ולקחת מראשית פרי האדמה. אין לי אלא פרי, משקין מנין ת"ל תביא, מכל מקום, ומה הפרש בין אלו

62

חזקוני ויקרא פרשת ויקרא פרק ד

 הרמת אימורי פר העלם דבר של צבור כדכתיב לקמן לאלתר ועשה לפר העלם של צבור כאשר עשה לדם הפר החטאת של כהן משיח ואם לא פירש לך כאן הרמת אימורי פר כהן משיח איך יבוא מקרא של ועשה לפר וגו' ללמוד הרמת אימורי פר העלם דבר של צבור מן הרמת אמורי פר כהן משיח הרי הרמת אימורי פר כהן משיח עצמן צריכין להיותן למדין מהרמת אמורי שור שלמים ואין למדין למד מן הלמד בקדשים. כאשר יורם משור זבח השלמים לשלמי צבור הקשתיו ללמד שמביא שלום כשלמי שור. ולא לשלמי כבש לדחות שבת וטומאה כשלמי צבור.(יא) על ראשו ועל כרעיו

63

חזקוני ויקרא פרשת שמיני פרק ט

 יז) מלבד עלת הבקר מלמד ששתי מנחות היו שם, אחת עם העולה ואחת בפני עצמה.(כב) וישא אהרן וגו' מקרא זה מסורס וירד אהרן מעשות החטאת והעולה והשלמים וישא את ידו אל העם ויברכם. וירד מעשת החטאת מהקטיר אמורי חטאת.(כג) ויבא משה ואהרן אל אהל מועד להתפלל, שיראה הכבוד ותרד אש מן השמים להראות שנתקבלה העבודה. וירא כבוד ה' כיצד.(כד) ותצא אש וגו' אש שיצאה בימי משה לא נסתלקה ממזבח הנחושת עד שבא לבית עולמים ואותה שירדה בימי שלמה לא נסתלקה ממזבח העולה עד שנסתלקה בימי מנשה.

64

חזקוני ויקרא פרשת קדושים פרק יט

 ואכזריות].(כו) לא תאכלו על הדם בלא שחיטה וכן הוא אומר ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו לה' לאכול על הדם. ד"א לא תאכלו על הדם לא תנחשו אתם גואלי הדם לא תנחשו לאכול על הדם. פי' על קבר הרצוח כדי להנצל שלא להנקם מכם שכן מנהג אמורי הוא. ובשביל שהזכיר לא תאכלו על הדם שהוא מנהג אמורי הזכיר אחריו משאר מנהגיהם.(כח) ושרט לחייבו על כל אחת ואחת מחמש שריטות אפילו עשאן בפעם אחת. לנפש דוקא בשביל מת פרט לביתו שנפל ולספינתו שטבעה בים.(כט) אל תחלל את בתך להזנותה זה המשהה בתו בוגרת ואינו משיאה. ולא תזנה הארץ הא

65

חזקוני במדבר פרשת שלח פרק יד

 לו בנים ואין לומר עליו וזרעו יורשנה. וימלא אחרי גמר את הדבר אחרי משה שלוחי כדי להחזיקו דוגמא ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך. וזרעו יורשנה לשון ירושה פי' ולזרעו יוצאי זרעו יורישנה לבנים הבאים אחריהם.(כה) והעמלקי במדה שהפחידום המרגלים בעמלק בה הפחידם הקב"ה. והכנעני הוא אמורי הוא כנעני. יושב בעמק ולקמן כתיב וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא אלא י"ל רובם היו יושבים בעמק ומעוטם בהר ואותו מיעוט נלחם בהם וראיה לדבר מדכתיב היושב בהר ההוא מכלל שיש מהם יושבים במקום אחר, או שמא בעמק היו יושבים וכששמעו שבני ישראל באים לקראתם עלו בהר וארבו להם שם, ומצינו

66

ר' חיים פלטיאל שמות פרשת משפטים פרק כג

 להם קרקע ולא דגן ותירוש כמו עכשיו, ע"כ יודו להק' על כל הטובה אשר נתן להם כדכתיב ולקחת מראשית כל פרי האדמה, מז' מינים הכתובים בפר'.(יח) לא ילין חלב חגי. בחגיגה הבאה עם הפסח הכתוב מדבר ומשמעות של קרא הוא שכל הלילה הוא יכול להקטיר אמורי חגיגה. וא"ת והלא עולת חול אינה קריבה בי"ט וחגיגה אינה באה בי"ד שחל להיות בשבת, [ויש לפרש] המקרא כך אומר הקריביהו מבעוד יום שנשרף מבעוד יום כדי שלא יבא לידי לינה, ומכאן לאימורי שלמים שנפסלים בלינה אעפ"י שכשרים במאכל לב' ימים ולילה בינתיים.(יט) ראשית בכורי אדמתך תביא. כלומר אם תביא ביכורי אדמתך

67

ר' חיים פלטיאל במדבר פרשת חקת פרק כא

 שסיחון שרף את העיר ובנאה שינית כדי לקוראה על שמו, אכלה ער מואב, גם שרף את כל ארץ מואב.(כט) אוי לך מואב אבדת עם כמוש. היינו עמונים שהיה כמוש אלהות שלהם בתחילה כדהוכחתי לעיל שהארץ הייתה בתחילה שלהם. נתן בניו ובנותיו פליטים, בשעת השבי למלך אמורי שלא למרוד בו יותר כדרך שרים הנצחים הנותנים בניהם לערבות.(ל) ונירם. כתרם ומלכותם של בניו ובנותיו אבד בחשבון.(לד) אל תירא אותו. פי' רש"י לכך הוצרך לומר אל תירא אותו יותר מגבי סיחון לפי שהיה ירא פן תעמוד לו זכות מה שהגיד לאברהם אבינו מה שנשבה אחיו. והק' הר' יוסף הכהן זצ"ל

68

ר' חיים פלטיאל דברים פרשת דברים - ואתחנן פרק ג

 חרמון וצידונים הר דלצדון קורין שריון ואמורי הר דלצידם קורין שניר, כפי' רש"י.(יא) נשאר מיתר הרפאים. מכאן נראה דהא דאמר לעיל ארץ רפאים תחשב אף היא, מה הוצרכנו לומר, דלא תיקשי עוג היה מרפאים וכתיב (ו)הלא היא ברבת בני עמון, מה עניין מלכי אמורי לארץ עמון אלא שכבשו מעמון וזה עמון דהיינו רפאים לא נטהר בעוג כי עמונים ישבו שם רק שממשלתו היה שם ולא נקרא רפאים רק ארגוב וכיוצא בו, כפי' רש"י.פרשת ואתחנן (כג) ואתחנן בעת ההיא. כשאמר על אדום ומואב ועמון אל תתגר בם מלחמה אז עלה בלבו ומה למכעיסו זוכר חסדו לי על אחת

69

מלבי"ם ויקרא פרשת ויקרא (מקטע ב)

 שיהי' הכל נשרף. מבואר שלא דבר ע"ד הדיוק באופן זה, רק גם עולה אף שהעור לכהן כיון שא"ל היתר בבשרה והוא לה' והוא הצבת הראשונה פעולת חכמת היוצר, שע"י שאמר קדשי בל"ר הוכרחנו למצוא עוד מין א', ועתה מן הצבת הזה עשו חכמים כלים מכלים שונים. כי מזה נשמע שה"ה אמורי קדשי קדשים בין לפני זריקה בין לאחר זריקה אחר שהם ג"כ לגבוה כמו בשר העולה. וגם נשמע שה"ה בשר קדשי קדשים לפני זריקה שהגם שאחר זריקה אינו לה' אבל לפני זריקה לה' המה, וכמ"ש חלקם נתתי אותה מאשי שאינם זוכים רק מן אשי ה', וכמ"ש בספרא (צו פג), ותחלה

70

מלבי"ם יהושע פרק כד

 כמעשה העמים האלה תקיא הארץ גם אותנו, כמ"ש (ויקרא יח, כח) ולא תקיא הארץ בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם (גם כוונו תשובתם נגד מ"ש שיעבדו אלהים אשר בעבר הנהר ובמצרים, הלא הוציאנו ממצרים ואלהיהם לא הושיעה למו, ונגד מ"ש שיעבדו את אלהי האמורי הלא גרש גם עם אמורי):(יט) השאלות (יט) מה היה כוונת יהושע שאמר להם שלא יוכלו לעבוד את ה' ומה היה הויכוח ביניהם שכפי חיצוניות אינו בו טעם ודעת? ומה הוסיפו בפעם השני על הראשון שאז קבל דבריהם ואמר עדים אתם בכם כי בחרתם את ה' והלא זאת בחרו בפעם הראשון?:(יט) ויאמר יהושע

1234567891011121314151617181920