אלמנה

אלמנה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 9403 מקורות עבור אלמנה. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מכות פרק ג

 תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מכות פרק גהלכה אמתני' אילו הן הלוקין הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנידה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר אלמנה וגרושה חייבין עליה משום שני שמות גרושה וחלוצה אינו חייב אלא משום שם אחד בלבד:הלכה במתני' הטמא שאכל את הקודש והבא אל המקדש טמא האוכל חלב ודם ונותר ופיגול וטמא השוחט והמעלה בחוץ והאוכל חמץ בפסח והאוכל והעושה מלאכה ביום הכיפורים והמפטם את השמן והמפטם את הקטורת והסך בשמן

82

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק יא

 רשות בהן אלא מה שאת נושא' ונותנת בפיך: גמ' תני ולא ליך. א"ר מאן תנא ולא ליך רבי מאיר דרבי מאיר עבד יד העבד כיד רבו. מפני שאמר ולא ליך. הא אם לא אמר ולא ליך זכת האשה זכה בעלה:הלכה טמתני' [במדבר ל י] ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה כיצד אמרה הרי אני נזירה לאחר שלשי' יום ואף על פי שנישאת בתוך שלשים יום אינו יכול להפר נדרה והיא ברשות הבעל והיפר לה אמרה הרי אני נזירה לאחר שלשים יום אף על פי שנתאלמנה או נתגרשה בתוך שלשים יום הרי זה מופר נדרה

83

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ד

 תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק דהלכה אמתני' ארוסה ושומרת יבם לא שותה ולא נוטלת כתובה שנאמר [במדבר ה כט] אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה פרט לארוסה ושומרת יבם אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא שותת ולא נוטלת כתובה: גמ' וישקינה גזירת הכתוב היא [שם טו] והביא האיש את אשתו אל הכהן. ולא יקנא לה. התורה אמרה וקנא את אשתו. וקנא את אשתו אפי' מקצת אשתו. מתניתא דבית שמאי. דבש"א נוטלת כתובתה ולא שותה. אמר ר' יוסי תמן טעמייהו דב"ש אומרים הביא לי בעלי ואני שותה [דף יט

84

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ח

 אירש אשה ולא לקחה וגו' אחד המארש בתולה ואחד המארש את האלמנה אפי' שומרת יבם ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה חוזר ובא לו כל אילו שומעין דברי כהן מערכי המלחמה וחוזרין ומספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים: גמ' אשר ארש אשה אין לי אלא רובה שנשא ריבה. מניין רובה שנשא אלמנה. אלמון שנשא ריבה מנין תלמוד לומר אשה מכל מקום. מה תלמוד לומר חדשה פרט למחזיר את גרושתו. אמר רבי יוסי זאת אומרת הנושא את האיילונית הואיל ואין מצוה לישב עמה אינו חוזר. אפי' שומרת יבם לחמשה אחים. ודכוותה אפילו בית אחד לחמשה אחין. תמן אין כל אחד ואחד ראוי

85

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ח

 חבירו להורגו ואחר הזכר ואחר נערה המאורסה אבל הרודף אחר הבהמה והמחלל את השבת והעובד עכו"ם אין מצילין אותן בנפשן: גמ' הרודף אחר חבירו להורגו בין בבית בין בשדה מצילין אותו בנפשו. אחד הרודף אחר חבירו להורגו ואחד הרודף אחר כל שאר עבירות שבתורה מצילין אותו בנפשו אבל אם היתה אלמנה לכהן גדול גרושה וחליצ' לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר אין מצילין אותו בנפשו. נעשה המעשה אין מצילין אותו בנפשו. אם יש שם מושיעים אין מצילין אותו בנפשו ר' יודה אומר אם אמרה הנח לו אין מצילין אותו בנפשו שאם ממחין הן על ידיו נמצאו באין

86

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ט

 שם כ יז] ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא. שלא תאמר קין נשא את אחותו הבל נשא את אחותו חסד עשיתי עם הראשונים שיבנה העולם מהם [תהילים פט ג] אמרתי עולם חסד יבנה. והכתיב [ויקרא כא יד] אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח. בא להודיעך שאם קידשה תפסו בה קידושין. רב הונא אמר עד כדון בת בתו לנישואין. בת בתו מן האונסין. כתיב [שם יח י] ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן. מה אנן קיימין אם לנשואין הרי כבר אמור. אלא אם

87

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ח

 להתכפר בו חטא' לכשתגדי' אינו ראוי להתכפר בה. אמר ר' יוחנן ברגל רדופין שנו. אי זהו רגל רדופין אמר רבי יוסה בי רבי בון זה רגל ראשון שאביה רודפת [דף נח עמוד ב] לבית בעלה. לא הלכה רגל הראשון. רגל השני מהו שיעשה רגל רדופין לעולם יש לה רגל רדופין. אלמנה מהו שיהא לה רגל רדופין נישמעינה מן הדא הלכה רגל הראשון לעשות בבית אביה. אי הדא אמרה לעולם יש לה רגל רדופין אי הדא אמרה אלמנה יש לה רגל רדופין. א"ר יוסה בי רבי בון תיפתר שיש לה בנים ואין לה בעל וסתם האשה ממחה לומר אצל בני אני

88

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק א

 היתר מרובה אינו דין שתהא המיתה מתרת אמר רבי חונה קרייה אמר שהמיתה מתרת דכתיב [שם כה ה] כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו הא אם יש לו בן מיתה מתרת אמר רבי יוסי בי רבי בון אם אומר את שאין מיתה מתרת מנן אנן משכחין אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט אמר רבי יוחנן בר מרייה תיפתר ביבמה יבמה יבא עליה זו ביאה ולקחה לו לאשה זו המאמר יכול כשם שהביאה גומרת בה כך יהא המאמר גומר בה תלמוד לומר ויבמה עירה כל הפרשה כולה לייבום הביאה גומרת בה ואין המאמר גומר בה אם

89

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק ג

 ונשא את אחותה מוציאין את הוודאי מפני הספק:הלכה יבמתני' כל מקום שיש קידושין ואין עבירה הוולד הולך אחר הזכר אי זו זו זו כהנת לויי' וישראלית שנישאת לכהן ללוי ולישראל וכל מקום שיש קידושין ויש עבירה הוולד הולך אחר הפגום שבשניהן ואי זו זו זו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר כל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לה קידושין על אחרים הוולד ממזר ואי זו זו זו הבא על אחת מכל העריות שבתורה וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין הוולד כמוה ואי זו זו

90

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבועות פרק ד

 חצוצרות מיעוט חצוצרות שתים א"כ מה ת"ל שתי שיהו שתיהן שוות. התיב ר' חגיי קומי ר' יוסי והכתיב ועמדו שני האנשים מיעוט אנשים שנים ומה ת"ל שני שיהו שניהן שוין. והכתיב לא תטה משפט גר יתום הרי מצינו גר דן עם מי שאינו גר יתום דן עם מי שאינו יתום אלמנה עם בעולת בעל. א"כ למה נאמר שני מופנה להקיש ולדון הימינו גזירה שוה נאמר כאן שני ונאמר להלן וישארו שני אנשים במחנה מה להלן אנשים ולא נשים ולא קטנים אף כאן אנשים ולא אנשים ולא קטנים. הרי למדנו שאין האשה דנה מעתה אין האשה מעידה. ר' יוסי בי ר'

1234567891011121314151617181920