אלמנה

אלמנה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 9403 מקורות עבור אלמנה. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

רות רבה (לרנר) פרשה א

 מייתי לה מן הדא, וחכמת המסכן בזויה (קהלת ט: טז) וכי חכמתו של ר' עקיב' שהיה מסכן, ושל הלל שהיה מסכן, בזויה היתה? אלא מהו מסכן? בזוי בדבריו, כגון זה שהיה דורש, לא תטה משפט (דברים טז: יט), והוא מטה. לא תקח שוחד (שם /דברים טז: י"ט/). והוא לוקח. כל אלמנה ויתום לא תענון (שמות כב: כא), והוא מענה. שמשון הלך אחר עיניו, שנאמ' ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני (שופטים יד: ג), והוא שפט את ישראל (שם /שופטים/ טז: לא). גדעון [עבד ע"ז שנא'] ויעש אותו גדעון לאפוד (שם /שופטים/ ח: כז) - לע"ז. והוא

132

איכה רבה (וילנא) פרשה א

 אחר מדת הדין שנא' (במדבר י"א) ויהי העם כמתאוננים, מתאוננים אין כתיב כאן אלא כמתאוננים, (הושע ה') היו שרי יהודה כמסיגי גבול, מסיגי אין כתיב כאן אלא כמסיגי, (שם /הושע/ ד') כי כפרה סוררה כי פרה אין כתיב כאן אלא כפרה סוררה, ומדת הדין לא פלשה אחריהם היתה כאלמנה, היתה אלמנה אין כתיב כאן אלא כאלמנה כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור אליה, דרך קשתו כאויב, אויב אין כתיב כאן אלא כאויב, היה ה' כאויב, אויב אין כתיב כאן אלא כאויב, ד"א היתה כאלמנה, ר' חמא בר עוקבא ורבנן, ר' חמא בר עוקבא אמר לאלמנה שהיתה תובעת מזונותיה ולא

133

איכה רבה (בובר) פרשה א

 י"ל כי לא הפרישו כוליות ממש אלא כנגדם לוקחים אבנים ומביאים למלך). תני ר' חייא אפילו ארבעים ואפילו חמשים. תני בר קפרא אפילו מאה, ואותו הפסח נכנסו להר הבית ולא החזיקן, ונקרא אותו הפסח פסח מעוכין. היתה כאלמנה. שהיא יושבת עגונה ממתנת את בעלה שהניחה והלך לו בדרך רחוק, ולא אלמנה ממש, וכה"א כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו (ירמיה נא ה). כאלמנה. א"ר אייבו הם לא חיפשו אחר מדת הדין [אף מדת הדין לא חיפשה אחריהם, הם לא חיפשו אחר מדת הדין], דכתיב, ויהי העם כמתאוננים (במדבר יא א), מתאוננים אין כתיב כאן, אלא כמתאוננים. היו שרי יהודה כמסיגי

134

איכה רבה (בובר) פרשה ב

 כמתאוננים (במדבר יא א), מתאוננים אין כתיב כאן אלא כמתאוננים, כי כפרה סוררה (הושע ד טז), כי פרה אין כתיב כאן אלא כפרה, היו שרי יהודה כמשיגי גבול (שם /הושע/ ה י) משיגי גבול אין כתיב כאן אלא כמשיגי, ומדת הדין לא פילשה אחריהם, היתה כאלמנה (איכה א א), היתה אלמנה אין כתיב כאן אלא כאלמנה, [דרך קשתו כאויב, אויב אין כתיב כאן, אלא כאויב], היה ד' כאויב (שם /איכה/ ב ה), אויב אין כתיב כאן אלא כאויב. ד"א כאויב כפרעה הרשע שנאמר אמר אויב ארדוף אשיג (שמות טו ט).נצב ימינו כצר. כהמן הרשע שנאמר איש צר ואויב המן

135

מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה א

 אם ראית [ערום] צריך להתכסות אל תסתכל בו אלא הסתכל בבשרך ואמור מה אני ומה היא, אני והוא בשר ודם אכסנו אם אצטרך ויכס אותי. באים עניים רעבים אל תהפוך [פניך] מהם, אם כסית פניך מהם חשוב שאתה בשר ודם, ומבשרך לא תתעלם (שם /ישעיהו נ"ח/). וכן הוא אומר כל אלמנה ויתום לא תענון (שמות כ"ב כ"א), אם תענה אותו שומע אני לראשונות ופורע על האחרונות לא רציתם לעשות צדקה על היתומים ועל האלמנות, אני אראה אתכם שאין אדם שאין לו יתומים ואלמנות. וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב (שם שם /שמות כ"ב/ כ"ג). נותני צדקה מביאים שלום לעולם, שנאמר והיה

136

מדרש זוטא - איכה (בובר) פרשה א

 העיר רבתי עם, עיר שרוב עמה בתוכה בשלש רגלים]. ד"א העיר רבתי עם, עיר שמכונין לפרות ולרבות בתוכה, כיצד תינוק בן שתים עשרה שנה משיאין אותו אשה בת עשרים שנה, כדי שתתעבר ותלד הגדול משיאין לו אשה קטנה כדי שתתעבר ותלד.[ה] [א א] היתה כאלמנה. כאלמנה ולא אלמנה גמורה שתלך ותנשא לאחר ולא אשת איש שתקח מנכסי בעלה. רבתי בגוים. עיר שנעשו רבנים לאדוניהם. אמרו מעשה בגוי אחד ששבה שני תינוקות מארץ ישראל והיו רצין לפני סוסיו אמר אחד לחברו דרך זה שאנו מהלכים בה, גמל אחד סומא באחת מעיניו מהלך בה וזו היא הליכתו. ושני פרקין שעליו אחד

137

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא טו - איכה

 זהב, למחר אתת ואשתכחת דינה הפוך, אמרה ליה, מרי ינהר דיני קודמך כההוא מנורת' דכספא, א' לה ומה אעשה ליך וכפה הסייח את המנורה. הד"ה דכת' כולו אוהב שוחד (שם /ישעיהו א'/), שהיו כולן אוהבין את הגזל. ורודף שלמונים (שם /ישעיהו א'/), שלם לי ואשלם לך. יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבא אליהם (שם /ישעיהו א'/), ר' לעזר ור' יוחנ'. ר' לעזר א' בראשונה היה אדם מת בירושלם והיה ממנה אפוטרופין על היתומין, והיתה אלמנה תובעת כתובתה מן היתומין, והם הולכים אצל הדיין ומוצאין אותו חשוד עם האפוטרופין. א"ר יוחנן בראשונה היה אדם עולה לדון בירושלם והיה הדיין או'

138

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ו - ותשלם כל המלאכה

 שבטים היו שותפין במלאכתן א"ר לוי בשם ר' חמא בי ר' חנינא שבטו של דן ושבטו של יהודה שבטו של יהודה בצלאל שבטו של דן אהליאב בן אחיסמך למטה דן, וכן במלאכת המקדש שני השבטים הללו היו שותפין וישלח המלך שלמה [ויקח את חירם וגו'] (מלכים א' ז' י"ג) בן אלמנה הוא ממטה דן ושלמה בן דוד שהיה משבטו של יהודה, א"ר לוי בשם ר' חמא בי ר' חנינא מכאן שאין אדם צריך להיות מחליף בצירו והיה שדי בצריך (איוב כ"ב כ"ה) אתה הוא אלהינו ובצירנו ואנו עמיך אמר דוד כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם

139

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יב - זכור

 אמר וישארו שני אנשים במחנה וגו' (במדבר י"א כ"ו). ד"א אנשים גבורים. וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה [ומטה האלהים בידי] (שמות שם /י"ז/) משה אמר ליהושע צא והלחם בעמלק ואנכי נצב על ראש הגבעה, א"ר יצחק לליסטים שנכנסו לעיר יצאו חיל להלחם עמהם היה שם בן אלמנה אחת אמר להם הריני עולה לראש הגג ואהיה צופה ואתם נלחמים צא הלחם ואנכי נצב על ראש הגבעה. ד"א ואנכי (עומד) [נצב] אין כתיב כאן ואני [עומד] אלא ואנכי [נצב], (בזכות) אנכי בזכות התורה, (עומד) [נצב] בזכות הדינים דכתיב נצב לריב ה' ועומד לדין עמים (ישעיה ג' י"ג). ראש

140

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מ - בחודש השביעי

 כנגד עשרת ימי תשובה, ואם עשיתם תשובה בהם ואתם באים לפני ביום הכפורים ואפילו יש [לכם] עונות מן הארץ ועד השמים אני מלבינם כשלג, וכן אמר להם הנביא רחצו הזכו [וגו'] (ישעיה א' ט"ז), תשע מידות כתב כאן כנגד תשעה ימים שבין ר"ה ליום הכיפורים [רחצו וגו'] שפטו יתום ריבו אלמנה הרי תשע מידות כאן, ומה כתב אחריו לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (שם /ישעיהו א'/). דבר אחר למה עשרה, כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, שביום הזה כל העולם עומדים בדין לפני הקדוש ברוך הוא והעולם מתחייב כלייה מפני שבריותיו מלוכלכים בעבירות והקדוש

1234567891011121314151617181920