אליהוא

אליהוא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 213 מקורות עבור אליהוא. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

שפתי כהן ויקרא פרשת אמור

 שעשה עמהם הקב"ה נס והצילם, והם אינם יודעים אולי ניכה להם מזכויותיהם ולא נשאר להם זכות, לזה אמר שישברו לבם ולא יתגאו, ואם באו השלמים בנדר או בנדבה יראה שלא הביא שום דבר כי הכל שלו, שנאמר (דברי הימים - א כ"ט, י"ד) כי ממך הכל ומידך נתנו לך, וכן אמר אליהוא לאיוב (איוב ל"ה, ז') אם צדקת מה תתן לו, כלומר אם חטאת ואתה מביא קרבן על חטאיך מה תתן לו, הכל שלו, משלך אין אתה נותן לו שום דבר, וכן אם אתה מביא קרבן תודה, או מה מידך יקח, אפילו היד אינה שלך, אם כן לא תפלא בקרבן ותתפאר

132

שפתי כהן במדבר פרשת בלק

 לאברהם הנה ילדה מלכה גם היא, ילדה מלכה בנים אין כתיב כאן אלא גם היא למד שכמו שהיתה שרה עקרה ונפקדה כך מלכה. אמרו רבותינו שכל נביאי אומות העולם שעמדו יצאו מן מלכה, את עוץ בכורו זה איוב שנאמר (איוב א', א') איש היה בארץ עוץ, ואת בוז אחיו זה אליהוא בן ברכאל הבוזי. ואת קמואל, למה נקרא שמו קמואל, שקם נגד אומתו של אל. אמר בלק לבלעם אילולי הם לא באנו לעולם, אילולי אברהם לא בא בלק, שנאמר (בראשית י"ט, כ"ט) ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט וגו', ואתה מבני בניו של

133

תורה תמימה דברים פרשת האזינו פרק לב

 התעיף עיניך בו ואיננו, ואין רשף אלא יסורים, שנאמר מזי רעב ולחומי רשףע) [שם שם]:ושן בהמת וגו' - היכי דמי, שתהא בהמתו נושכת ומעלה נומי והולך ומת בהעא) [ספרי]:חמת זחלי עפר - א"ר יוחנן, כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש שנאמר (איוב ל"ב) ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים על כן זחלתי, וכתיב עם חמת זוחלי עפרעב) [עירובין ס"ג א']:חמת זחלי עפר - אמר רב יוסף, כל החולק עול מלכות בית דוד ראוי להכיחו נחש, כתיב הכא (מ"א א') ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת וכתיב עם חמת זוחלי עפר

134

תורה תמימה שיר השירים פרק א

 על ידינונט) [מ"ר]:משכני וגו' - משכני, אם למקרא - למקרא, אם למשנה - למשנה, אם לתלמוד - לתלמוד, אם לתוספתא - לתוספתא, ואם לאגדתא - לאגדתאס) [שם]:הביאני המלך חדריו - על מי נאמר זה, על ר' עקיבא שנכנס לפרדס בשלום ויצא בשלוםסא) [שם]:הביאני המלך חדריו - וכי מניין יבא אליהוא בן ברכאל הבוזי ויגלה לישראל [חדרי רוחות ומטרות] ויחזקאל הנביא חדרי מרכבה אלא הה"ד הביאני המלך חדריוסב) [שם]:נגילה ונשמחה בך - הרי אלו שנים מעשרה לשונות של שמחה שנקרא ישראל, גילה, שישה, שמחה, רינה, פצחה, צהלה, עלצה, עליזה, חדוה, תרועהסג), ויש מוציאין תרועה ומעיילין דיצהסד) [שם]:נגילה ונשמחה בך -

135

תורה תמימה הערות שיר השירים פרק א

 בזה תחלת הפסוק משכני אחריך נרוצה, וכנראה כיון לסוף הפסוק וכמו כאן במ"ר:סב) כלומר סתרי הטבע וסודות התורה. ויש גירסא אחת במדרש ויגלה לישראל חדרי בהמות ולויתן, כלומר מסתרי טבעי בע"ח, וגירסא זו הביא הרמב"ן בפתיחתו לפירוש התורה, אבל היא קשה מאד, שהרי גלוי ענין זה לא מדברי אליהוא בן ברכאל הם כי אם ממענה ה' לאיוב, ולגירסא שלפנינו הסכים הרד"ל, ומכונת להפסוק באיוב (ל"ז) מן החדר תבא סופה. ועיקר הדרשה ביחוסה לפסוק הביאני המלך חדריו, כונתה, כי הכל למדו מהתורה. ובילקוט הגירסא חדריו אלו חדרי תורה:סג) ר"ל עשרה לשונות אלו נאמרו אצל ישראל בנחמתם בציון וירושלים, וכמו

136

תרגום יונתן שמואל א פרק א

 תרגום יונתן שמואל א פרק א(א) והוה גברא חד מרמתא מתלמדי נביאיא מטורא דבית אפרים ושמיה אלקנה בר ירחם בר אליהוא בר תוחו בר צוף גברא פליג חולק בקודשיא בטורא דבית אפרים:(ב) וליה תרתין נשין שום חדא חנה ושום תנייתא פננה והוה לפננה בנין ולחנה לית בנין:(ג) וסליק גברא ההוא מקרתיה מזמן מועד למועד למסגד ולדבחא קדם יי צבאות בשלה ותמן תרין בני עלי חפני ופנחס משמשין קדם יי:(ד) והוה יום מועדא ודבח אלקנה ויהב לפננה אתתיה ולכל בנהא ובנתהא חולקין:(ה) ולחנה יהב חולק חד בחיר ארי ית חנה רחים ומן קדם יי אתמנע מנה

137

קרבן העדה מסכת סוטה פרק ה

 העתיד:ופריך מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. קשיא דרבי שמעון בן לקיש אדרשב"ל:והכא הוא אמר הכין. שלא היה מעולם אלא משל הוא:אלא הוא היה וייסורים לא היו. ובא הכתוב לומר שצדיק גדול היה שאלו באו עליו כל היסורין הכתובין בקרא לא היה בועט:אליהוא זה בלעם. מסיפא דקרא דייק הכי וכן בסמוך גבי יצחק:בן ברכאל. דריש הכי שברך אל שאף שדעתו היה לקללן יצאה ברכה מפיו ברצון אל:אין הוא הוא. אם אמת הדבר שאליהוא הוא בלעם:כבר כסה עליו המקום. ולא רצה לגלות חרפתו ואפשר מפני שעשה תשובה ואתה מגלהו אתה עתיד ליתן הדין:הוא

138

פני משה מסכת בבא קמא פרק ח

 והרבך. דכפל דברים הן והלכך דריש לה הכי ונתן לך רחמים שיתן בלבך מדת הרחמים על אחרים ואז ורחמך וסימן זה יהא בידך ומייתי לה הכא לראיה שלא יהא אכזרי ואפילו נגד זה שהרע לך וחטא לפניך אם הוא מפייס אותך צריך שתרחם ותמחול לו:ישור על אנשים. במענה אליהוא ולעיל מניה כתיב יעתר אל אלוה וירצהו וגו' וישב לאנוש צדקתו. הכוונה אם למקום הוא חטא יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה בהכנעה אשר מכניע עצמו. ואם לאנוש הוא חטא וישב לאנוש צדקתו ישוב לו כפי צדקתו של זה ויפייסו ואם לא קיבל ממנו ישור על אנשים יעשה שורות

139

פני משה מסכת יומא פרק ג

 קדמה אף לר' יהודה צריך טבילה:עד שישחוט בו וכו'. אקרצו דמתני' קאי:מתני' אמרה כן. דלשון קרצו כך הוא כדאת אמר קרץ וגו':חד אמר [דף טו עמוד ב] נכוסה. מלשון שחיטה ואחרינא אמר נסוחה ומלשון נסוח ממקומו ונגלה:מגליינא. כלומר נעקר ונגלה ממקומו וכמענה אליהוא מחומר קרצתי נבראתי ונגליתי א"נ נסוחה מגליינא מלשון נתוח וחתוך במגל הוא וכן קרץ מצפון החותך בא וזה ג"כ מענה אליהוא מחומר נקרצתי נחתכתי ובלשון המשנה מקרצות נושכות זו בזו ואין בין הני לישני אלא פי' המלה:פיסקא. קטרת של שחר וכו' כתיב בתמיד בבקר וכו'. נתחלפו השיטות בכאן בטעות דמוכח וכצ"ל כתיב

140

פני משה מסכת סוטה פרק ה

 למד ממנו הלכות אבל לקמיה דצריך לקרוע מעומד כמו שעשה איוב:תני ר"ח. דסבירא ליה כהני תנאי דלעיל דגוי היה:תמן אמר. לעיל בריש הסוגיא:ולא אבה וגו'. וכתיב ויהפוך ה' אלהי' את הקללה לברכה ודריש לה שהוא בעצמו בירכן על כרחו:אין הוא הוא. אם אליהוא בלעם הוא כבר כסה עליו המקום ואתה מגלהו: [דף כו עמוד א] שביזה כל בתי עכומ"ז. שכיסו כל פני עכומ"ז בושה שראו שמסר עצמו על קדושת השם:וכתב ספרו של איוב. דס"ל כמ"ד בבבלי התם דבימי משה היה ודריש לה מדכתיב הכא מי יתן איפוא ויכתבון מלי וכתיב התם ובמה יודע איפוא:ומאן

1234567891011121314151617181920