אישות

אישות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 12679 מקורות עבור אישות. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

העמק דבר בראשית פרשת וישלח פרק לד

 שנבעלה בזנות מערל שוב לא יהיה לה בעל כהגון לה לעולם, וכדאיתא במ"ר שצעקה ואני אנה אוליך את חרפתי עד שנשבע לה שמעון שיקחנה, והיינו ויענה מביאות אחרות שנצטערה שלא תבעל עוד, וע' מש"כ בס' דברים כ"ב כ"ד ג"כ בזה הכונה:(ג) ותדבק נפשו. לחיות עמה חיי אישות ע"פ חכמתה ויחוסה, ומש"ה כתיב בת יעקב, ללמדנו דמש"ה דבק בה:ויאהב את הנערה. אהבת עונג ביפיה:וידבר וגו'. שלא תדאג מי יקחנה לאשה, כי הוא נשיא הארץ יקחנה:(ד) לאמר. פי' שלח אנשים משתדלים לאביו לאמר, וכ"ה במדרש לקח טוב:הילדה. לא אמר הנערה, כי לא הודיע לאביו שכבר חשק בה

162

העמק דבר שמות פרשת משפטים פרק כא

 קודם שקנהו וטוב בעיניו, וגם העבד על מנת כן בא ולמאי ישתנה הרצון, אבל האמה תחלה מכרה האב ליעוד ג"כ, ואח"כ כי רעה היא בעיניו אין ראוי שתשב בביתו להשתמשות לבד, על כן, והפדה: לעם נכרי וגו'. אם אין לאב לפדות והרי האדון לא נוח לו שתהא משרתת בביתו בלי אישות, וא"כ ימכרנה לאחר ויקח מעותיו, מש"ה הזהיר הכתוב ע"ז, אבל בע"ע מתחלה קנהו לשרתו בביתו, מהיכי תיתי יעלה על הדעת להכריחו לשמש בבית אחר:(ט) כמשפט הבנות. בכבוד הנשואין שהוא כבוד הכלה, ויכולה היא לכופו לעשות כמנהג המקום כמש"כ הרא"ש פ"א דכתובות. וס"ד דוקא אם הוא מיעדה לעצמו והוא

163

העמק דבר ויקרא פרשת אחרי מות פרק יח

 אחותו וכדומה:לא תלכו. לא תנהגו, מלשון הליכות עולם לו בחבקוק ג', היינו הנהגת העולם, וכן הרבה. ומש"ה לא כתיב מעשה ארץ מצרים וארץ כנען ביחד, היינו כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה, וכמעשה ארץ כנען וגו' לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו, היינו משום דבמצרים לא היו חקים בעניני אישות ולא היה רק מעשה תאוה, אבל בארץ כנען היה גם מעשה תאוה גם חקים רעים:אשר ישבתם בה. אשר אני מביא אתכם שמה. באמת אין נ"מ בזה וגם כל חקות העובדי כוכבים אסור, אלא משום דמחמת זה אתם עלולים להיות נכשלים באלה, ע"כ הנכם צריכים להזהר הרבה כמש"כ להלן ה',

164

העמק דבר ויקרא פרשת אמור פרק כא

 אע"ג שמהראוי שיהדר כה"ג ליקח דוקא אשה בתולה שהיא מצוינת בדעת, אבל אם אינו מוצא לפניו זה האופן אזי יקח אשה איזה בתולה מעמיו, שהרי אסור לישב בלי אשה, מש"ה רשאי לישא מעמיו מאיזה עם אפילו בת הדיוט בישראל:(טו) ולא יחלל זרעו. אפילו בביאה בעלמא בלא אישות, מכל מקום לא יחלל זרעו:בעמיו. מאיזה עם, אפי' באפרתי ישראל אם אסורות לו הרי זה מתחלל זרעו:כי אני ה' וגו'. על כן הוא קדוש מכולם, ומי שיש בו קדושה ה"ז מתחלל ביותר, אלא שהוא בעצמו אינו מתחלל לחלוטין כי אם באותה שעה, כדתנן בבכורות פ"ז [מ"ה ב'] הנושא נשים בעבירה

165

העמק דבר במדבר פרשת מטות פרק לא

 וכל אשה יודעת איש למשכב זכר. גם היא נשואה וגם מיודעת לו למשכב שכבר נבעלה ממנו, ואם כן יש עליהם עון אשת איש בבני נח:הרוגו. החובה שתהרוגו, ומשום הכי כתיב עוד הפעם הרוגו, לומר אלו בברור שתהרוגו, מה שאין כן אשה ארוסה שלא נבעלה, וידוע שבבני נח אין אישות אלא בבעילה, או בעולה בזנות ולא לאיש ידוע בנשואין, תלוי ברצון ישראל אם להרוג או לקיים לשפחות:(יח) וכל הטף בנשים וגו' החיו לכם. אפילו לאישות, מה שאין כן מי שכבר נבעלו אפילו בזנות אינן ראויות להיות לנשים לישראל, זהו לפי הפשט, ובגמרא יבמות פירשו חז"ל באופן אחר:(יט) מחוץ

166

העמק דבר דברים פרשת שופטים - כי תצא פרק כא

 וכשלוקחים אותן בשביה נמצאות בקישוטן, משא"כ במלחמת מצור ואין הבחורים עושים מלחמה ודבר גבורה, ומה להנשים להתקשט אז בשעת השבי:ונתנו ה' אלהיך בידך. לאחר גמר המלחמה וכבר עברה עת הסכנה, משא"כ כשעוד המלחמה לפניהם אלא מכל מקום הוא שובה כמה אנשים ונשים, אז מחויב האדם להסיח דעת מדברי אישות כמש"כ הרמב"ם הלכות מלכים פרק ז' הלכה ט"ז:(יא) אשת יפת תואר. כבר דרשו על לשון אשת ולא כתב אשה לרבות אשת איש, ולפי הפשט האשה העומדת מקושטת ומוכנת לינשא הרי היא כנשואה, אלא שאין איש מיוחד לה, מש"ה נקראת אשת בלא איש. וכך הפירוש בתהלים נ"ז כנפל אשת בל

167

העמק דבר דברים פרשת כי תצא פרק כה

 לו לבעול אפי' בלא נשיאת חן, אלא לשום מצוה:(ח) וקראו לו זקני עירו וגו'. לפי הפשט והמשך הכתובים יקראו אותו ושואלים על מה הוא ממאן:ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה. לאשה אינו רוצה בה, והדבר מובן שאינו יכול להתגבר על טבעו לבעול אשה שלא לשם אישות, אע"ג שהיא מצות יבום, אינו יכול לכבוש את טבעו מפני המצוה, [ועמש"כ בס' בראשית ל"ט ח'], זהו המשך הכתובים לפי הפשט. אבל לפי הקבלה שהוא למד מענינו דואמרה מאן יבמי, הוא מצוה שתאמר זה הלשון בלשון הקדש, א"כ אי אפשר לפרש שהוא דבור בית דין עם היבם לאחר שאמרה מאן יבמי וגו', כי

168

הרחב דבר בראשית פרשת וישב פרק לט

 על לבו מעבירין ממנו הרהורי שטות הרהורי זנות כו':פסוק ח(א) והיינו דאיתא בב"ר וימאן על דבר מצוה ממאנין, שנאמר מאן יבמי, לדבר עבירה לא כל שכן, והוא פלא, אכן בפרשת יבמין ביארנו לשון לא אבה יבמי וגו', שהיא קובלת עליו שממאן לבעול שלא בתורת אישות משום שלא חפץ בה ליקחנה לאשה, וע"ז אינה יכולה לקבול, אלא קובלת על שמאן לבעול פעם אחת בתורת יבום, והיינו משום שאין דעת אנושי סובלת לבעול אשה בלי אישות ממש, אע"ג שהיא במקום מצוה, וזהו טעם על שמיאן יוסף אפילו בלי שום טעם, אכן הלא היה לו לוותר על דרך ארץ מפני רצון

169

ר' חיים פלטיאל בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 אחר הזכרים ושולטות בעצמן אבל רבקה שהייתה צנועה תלה הכתוב הידיעה באיש ולא בה.ואיש לא ידעה. פי' רש"י אפי' שלא כדרכה. וא"ת והא כתיב והמלך לא ידעה, וההוא ר"ל בכדרכה דהא שלא כדרכה שכב עמה כדכתיב ותהי למלך סוכנת, נאמר כאן סוכנת ונאמר להלן ההסכן הסכנתי, מה להלן דרך אישות אף כאן דרך אישות. צ"ע.(יז) וירץ העבד לקראתה. בתלמוד דריש ראה שעלו המים לקראתה. וא"ת מנלן זה, וי"ל מדכתיב ותעל דלמה צריך דפשיטא הוא דכיון שירדה לשאוב שעלתה ולמה הוזכרה עלייתה אלא ודאי האי ותעל קאי על המעיין וה"פ ותרד העיינה ותעל העיינה.(כא) והאיש משתאה לה. בגי'

170

ר' חיים פלטיאל שמות פרשת משפטים פרק כא

 דין שקם תחתיו לייעוד, מה לבן שקם תחתיו לנחלה תאמר באח שאינו קם תחתיו לנחלה במקום בן, ועוד כלום יש ייבום אלא במקום שאין בן, א"כ מה ת"ל לבנו, [לבנו] ולא לאביו, לבנו ולא לבן בנו.כמשפט הבנות יעשה לה. דס"ד הואיל ואין נותן לה כסף קידושין לא יהיה דין אישות עליה קמ"ל.(י) (ו)אם אחרת יקח לה. אמה העברייה עוד שנית דס"ד אין דין מצות אמה העברייה רק חדא זימנא כדאמרינן גבי יפת תואר אחת ולא שתים, להכי אמר שארה כסותה ועונתה לא יגרע.(יא) ואם שלש אלה לא יעשה לה. דאין רוצה ליתן לה לא שארה ולא

1234567891011121314151617181920