אישות

אישות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 12679 מקורות עבור אישות. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

אור החיים בראשית פרשת ויצא פרק כט

 עבודה כי בעד רחל היה עובד והיא לו חלף עבודתו מלבן, גם מפרסם לשלול לאה לבל ישכח הדבר ותהיה כפירה בינו ובינו:(כא) ויאמר יעקב [וגו'] הבה וגו'. טעם אומרו ואבואה אליה והוא לשון בלתי נכון לצדיקו של עולם. יתבאר על דרך מה שכתב רמב"ם פ"ה מהלכות אישות הרי את מקודשת לי במלאכה זו שאעשה עמך ועשה אינה מקודשת וכו' שכל השכר מלוה והמקדש במלוה אינה מקודשת ע"כ, לזה אמר הבה וגו' והטעם לפי שלא קניתי אותה במה שעבדתי וצריך אני לקנותה בביאה שהאשה נקנית בביאה, והוא אומרו ואבואה אליה כי בעבודה לא קנה שהי' מלוה והמקדש במלוה אינה מקודשת:

122

אור החיים בראשית פרשת ויצא פרק ל

 ולא אמרה התפלל עלי:(ג) ותאמר הנה אמתי וגו'. דקדקה לומר אמתי קודם שהזכירה ביאתו אליה ולא אמרה בא אל אמתי כמו שאמרה שרה כמו שפירשתי שם, (ט"ז ה') נתכוונה לומר שאחר שיבא אליה לא תקרא אמתה עוד, ולזה אמר אחר כך ותתן לו בלהה שפחתה לאשה, אישות יש לו בה ובניה בני חורין. וכמו כן עשתה לאה שנתנה לו לאשה ונעקר מזלפה שם שפחה:ומה שמצינו לשרה (ט"ז ג') שהזכירה גם כן שם אישות על הגר, שבירתה בצדה במה שדקדקה לומר תיבת לו, ועיין מה שכתבתי שם מה שלא אמרה כן רחל:ומה שתמצא שמזכיר הכתוב (פסוק ז') אחר

123

אור החיים בראשית פרשת וישב פרק לז

 נשי אביו כי לא מחשבותיו מחשבותם ומזה יצא להם לזלזל בהם. ואולי כי גם מטעם זה יצא חשד עריות כשיהיו נחשבים בעיניהם כשפחות ולא במדרגת נשים וחשב יוסף כי כוונתם של האחים כדעת הרמב"ם (הלכות עבדים פ"ט) בדין הבא על שפחתו סתם שהולד עבד עד שיפרש בפירוש שבא עליה לשם אישות, ומעתה כשאחיו מזלזלים בבני השפחות גילו דעתם כי מן הסתם הולד עבד והשפחות אין להם משפט אשת אב אלא כמפותת אביו ואנוסתו שהיו מותרות להם להזקק להם וחשדם שישכבו האנשים עמהם ואין רע לסברתם, ולסברת יוסף איפסקא הלכה כדעת הרי"ף (פ"ב דיבמות) שהבועל סתם עשאה בת חורין והולד כשר

124

אור החיים שמות פרשת משפטים פרק כב

 הבית שהדליק גדישו של שכיר או כסותו יהיה פטור שהרי פושע מזיק ופטר רחמנא. ואולי כי לא הקל הכתוב אלא בשומר. עוד נראה כי גם הרמב"ם יודה שאין לו דין מזיק ממש, ואם שרף כסותו המופקדת אצלו מהבעלים חייב עליה, ופושע כמזיק ולא מזיק ממש. ותמצא שכתב רמב"ם פכ"א מהלכות אישות האשה ששברה כלים בעת מלאכתה פטורה מתקנת חכמים עד כאן. הרי ששבירה בידים אינה פטורה אלא מתקנה, ומה שהקשו עליו אם כן יתחייב שבועה על הפשיעה, כתב רמב"ם פ"ד מהלכות שאלה ופקדון המפקיד אצל חבירו חנם ונגנב וכו' הרי זה נשבע וכו' אם לא שלח ידו וגו' ומגלגלין עליו

125

אלשיך בראשית פרשת בראשית פרק ב

 כי בהיותם ערומים איש ואשה גם שלא יתעסקו במשגל יתבוששו, וגם כי יהיו לבושים ויתעסקו במשגל בפני הזולת גם כן יתבוששו, ומה גם עתה בהיותם ערומים וגם עסוקים במשגל בפני זולתם. וזהו אומרו כי הנה היו שניהם ערומים וגם עסוקים במשגל, וזהו אומרו האדם ואשתו, שהוא בענין היותה אשתו שהוא אישות תשמיש ולא יתבוששו, עם היות הנחש בפניהם שהיה אז בעל דעה וכתפארת אדם. ומזה יצא לרבותינו ז"ל כי ראה אותם עסוקים בתשמיש ונתאוה לאשה, כי דרשו ייתור אומרו האדם ואשתו, וגם סמיכות והנחש היה כו'. על כן מהייתור דרשו התשמיש, ומהסמיכות דרשו שנתאוה לה ועל כן הלך אחריה:

126

אלשיך בראשית פרשת וירא פרק כא

 ממאמרו יתברך באומרו אבל שרה אשתך יולדת לך בן כו' והקימותי את בריתי אתו לברית עולם. והנה הברית הוא ירושת הארץ ואמר שלא יירש, ומינה לכל ירושת אברהם. וזו ראיה כי לא יקרא בנך:(יא) אך הנה אברהם דעת אחרת עמו, שדעתו שלהיות קודם מתן תורה, וייחדה לו לשם אישות זרעו ממנה בנו יקרא. ואם ברית הארץ יקים את יצחק, ירושת אביהם תהיה בין שניהם. וזהו אומרו וירע הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות בנו, כלומר שהיה בעיניו כי בנו יקרא, הפך מאמר שרה באומרה שקרוי בנה ולא בנו. ואמר כי גם שקשים גרושין, עם כל זה, מה שהיה לו

127

אלשיך בראשית פרשת וישלח פרק לד

 והראיה כי אם היה חשק גופני היה קץ בה אחר ששכב אותה ויענה כמעשה אמנון בתמר, אך זה אדרבה אומר אני תנו נא לשון בקשה אחרי ששבעה תאותו אותה לו לאשה, אך אין זאת רק תאות נפשיית:או יאמר, אם תאמרו הלא טוב היה טרם ישגלנה יתבענה ממנו דרך אישות ולא יעשה נבלה זו, הלא הענין הוא כי אז אולי הייתם ממאנים לתתה לו, אך עתה אחר שנאנסה הלא בנמוסיכם הוא לתתה לאונס בעל כרחו, וזהו אומרו תנו נא אותה כלומר נא עתה, מה שאין כן מקודם. ולא עוד כי אם דרככם להכריח שלא יוכל שלחה, ועתה אני אומר תנו

128

אלשיך בראשית פרשת מקץ פרק מא

 ואתו תלה. (י - יג):(י) ראוי לשים לב כי באומרו קצף על עבדיו היה לו לומר ויתן אותנו במשמר, ולא יזכיר את עצמו לבדו תחלה וחוזר ואומר אותי פעם שנית. ועוד אומרו ושם אתנו כו' למה יפרט כל כך סימנים. וכן אומרו אתנו. אך הנה הוא היה נכוה בשתי אישות, אומר בלבו, אוי לי אם אומר שהוא בקי פותר חלומות, שיש שתים רעות, א. שתגדל אשמתי אם ימצא בקי על שאיחרתי עד כה, ומה גם לרבותינו ז"ל (בראשית רבה שם) שאמרו שלא הגיד עד שראה נפשו יוצאה. ב. אולי לא ימצא בקי לפתור ואמצא בדאי. ואוי לי אם לא אומר

129

אלשיך ויקרא פרשת קדושים פרק כ

 וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו. ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו. ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו (יח - כא):וכן אשר ישכב את אשה דוה אחר היות בדרך אישות, לא היה נראה לחייבו מיתה כי אם שחק הוא. וכן אחות אב ואחות אם ואשת דודו ואשת אח, כאשר הותר בהיות בלי בנים, וכאשר הותר לקין לקחת שתי תאומות הבל. הנה אלה הם חקים, ומי שראה סברא בקודמין יאמין באל אמונה אשר ידע הטעם האמיתי ויבטח בו יתברך ויקיימם בשמחה:

130

אלשיך דברים פרשת שופטים - כי תצא פרק כא

 די שיעוור עיני שכל אדם ויחטיאנו, כי אם שגם עיני בשר לו כי לא ישקיף אם בתולה היא או בעולה אם יפת מראה היא אם אין, כי אם וראית אשת דהיינו אשת איש, וגם עם כל זה אש היצר הרע בוערה תבער בך כי מיד וחשקת בה, עם היות שעל אישות היתר דרך גבר לחפש אחר כל השלמיות, לא כן האיסור כי ילהיבך עד הראות לך כי הכל טוב למראה עיניך:עוד רמז בענין נצחון המלחמה באומרו על אויביך ונתנו ה' כו' לומר, כאשר יציאתך תהיה על אויביך ולא על כוונת תמצא שם אשה יפה, אז ונתנו ה' אלהיך בידך

1234567891011121314151617181920