איילונית

איילונית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 902 מקורות עבור איילונית. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

תפארת ירושלים מסכת נדה פרק ו

 דלא יצאה מהרוב על ידי זה. חדא דכשם דאיכא חדא לריעותא, איכא מיהת חדא למעליותא כנגדו על ידי דדים, כמו שכתב לעיל (אות כו). ועוד נראה בעיקר הדבר שאין זה ודאי ריעותא, דהא חיישינן שמא נשרו, או שמא קטנה היא עד רוב שנותיה, ואם כן עודנו לא איתרע רובא דאין איילונית10.אכן יש ליישב דברי קדשו, על פי דברי הבית שמואל (סי' קנה ס"ק כט) דאם הביאה שתי שערות קודם הפרק ולאחר הפרק ראינו אותם שערות לבד, תו לא חיישינן לשמא נשרו, וליכא לספוקי רק שמא קטנה היא. ואפשר דלזה נקט במתניתין או מתיבמת, דגם בכהאי גונא דלא חיישינן

72

תפארת ירושלים מסכת נדה - הערות פרק ו

 לומר שיצא מכלל הרוב לדונו כסריס].11. בכל דברי רבינו מתבאר שנקט שחזקה דרבא הוא מדין חזקה. ולכאורה אינו מובן, שחזקה זו היא לכאורה כרוב (כמבואר בפשטות דברי תוספות מו, ב ד"ה רבי), ואינה מתורת חזקה, והיה לרבינו להקשות בסגנון זה שיש כאן שלושה רוב, רוב שאינן איילונית, רוב שמביאות סימן עליון לאחר סימן תחתון, רוב שכשהגיעו לכלל שנים מביאות סימנים. אמנם, כן מבואר גם בנודע ביהודה (קמא אהע"ז סי' סא ד"ה ומעתה יצא) ובשו"ת רעק"א (סי' ז), שחזקה דרבא הוא כדין חזקה, ודנים בזה בכללי חזקה [כשסותר חזקה אחרת, ע"ש]. והיינו, שהגדר הוא שדרך טבע האדם הוא שמביא סימנים

73

תפארת ירושלים מסכת שבת פרק ז

 בנזיר שמא ישאל ולא נתחייב מלקות. נלע"ד די"ל דבאמת אין ממיתין אותו מיד, אלא דממתינים עד שתמות היא או בעלה. ובנזיר מלקין אותו אחר שכלו ימי נזירתו וכו', לזה נקטו הקושיא רק למאן דאמר התראת ספק לא שמיה התראה וכו'113. ואולם קשה לי מסוגיא דסנהדרין דף ס"ט, ואמאי דלמא איילונית היא. ועיין במהרש"א קדושין דף (ט"ו) [י'], הא אפשר לומר דממיתין אותו אחר שתגדל ויתברר דאינה איילונית, היינו דאם כן הוי התראת ספק ע"ש. ולפי הנ"ל הא מכל מקום יש לומר דכהאי גונא כיון דרובן לאו איילונית מקרי התראה מעליא, אבל מכל מקום אין ממיתין אותו עד שיתברר שאינה

74

תפארת ישראל - יכין מסכת גיטין פרק ד

 חייש ללעז רק משום קנס, התם א"א שיוציא לעז, דס"ל כר"מ, דבצריך חקירת חכם אינו רוצה שתתבזה אשתו בב"ד, ובאינו צריך חכם ס"ל כר"א דלא מצי למימר סבור הייתי שאיני יכול להפר, לפיכך א"א לקלקלה, משא"כ הכא:נד) וחכ"א יחזיר. ר"מ היא, ומשום דלא כפל למלתיה לומר אילו אינך איילונית לא הייתי מגרשך, וקיי"ל דאיילונית דינה כהנך דלעיל [שם]:נה) והיא תובעת כתובתה. דמשום דחשבוה כאיילונית, לא קבלה כתובתה:נו) שתיקותיך יפה ליך מדבוריך. שיוכל לומר לא גרשתיך על דעת שאשלם כתובתך, ויוציא לעז:משנה טנז) אין פודין אותו. והוא שמכר א"ע כבר פעם שלישי:נח) אבל פודין את

75

תפארת ישראל - יכין מסכת גיטין פרק ח

 בשעת כתיבה:משנה ונב) כל העריות שאמרו. ט"ו עריות שבריש יבמות:נג) צרותיהן מותרות. לשוק בלי חליצה:נד) ונמצאו אלו. העריות:נה) אילוניות. שאינן יולדות, ונמצא שקדושי המת בעריות בטעות היה, דאחר שהיא בת ל"ה שנים ולא נולדו לה ב' שערות הרי היא איילונית אף שלא נראו בה סימני איילונית [כאה"ע קנ"ה סי"ג] להכי אפשר שלא הכירו בו מקודם שהיא איילונית:נו) תצא מזה ומזה. מהבעל שנשאה מהיבם:נז) וכל הדרכים האלו בה. ואנן קיימא לן דאין ממזר מחייבי לאוין:משנה זנח) הכונס את יבמתו. ועי"ז הותרה צרתה לשוק:נט) ונמצאת זאת. זו שנתייבמה:ס) שהיא אילונית. אם

76

תפארת ישראל - יכין מסכת יבמות פרק א

 גבוה, ותשמיש קשה לה, וקולה עבה כאיש, וי"א דבחד מהנהו סגי [אה"ע קע"ב], וכ"כ בת ל"ה שנים ויום א' שאין לה עדיין ב' שערות עומדות תכופים במקום ערוה, וגדולות כדי להנטל בפי הזוג, אז אף בלי שאר סימנים דינה כאיילונית, ונשים נאמנות בכל בדיקות הללו [שם קנ"ה], וכל ערוה שהיא איילונית, אפילו הכיר בה אחיו כשנשאה ולא היה מקחו בטעות, אפ"ה מדלא חזיא ליבום, לא מצטרפא לאותו בית:יג) שמיאנו. שהרי ילדה קודם שנשאה אחיו, ואיילונית לא ילדה, וכ"כ אי אפשר שתמאן באחיו, דהרי מדילדה קודם שנשאה אחיו אסורה למאן עוד, ואף דמשכחת לה בשמיאנה באחיו ונשאת אח"כ לאחר, עכ"פ

77

תפארת ישראל - יכין מסכת נדה פרק ה

 ראש הדד:נ) העוקץ. הכפתר שהתינוק יונק בו, ופיטום סביב לו:נא) ושוהא לחזור. ובא' מסי' הללו הו"ל גדולה לחומרא ולא לקולא, עד שיהיו בה כל הסימנים הללו:משנה טנב) בת עשרים שנה. ר"ל בר י"ט שנה ול' יום, דמקמי הכא אפילו הביאו סימני איילונית וסריס לאו כלום הוא:נג) תביא ראיה וכו' שנה. לפטרה מחליצה וייבום:נד) אילונית. ר"ל וצריכה נמי סימני איילונית, והן [דק שק סי'] אין לה דדים, מתקשה בשעת תשמיש, אין לה שפולי מעים כנשים, קולה עב כאשה וסימני סריס שלא נתמלא זקנו, ושערו לקוי [ר"ל קצר ודק] ובשרו מחליק, ואינו עושה כפה במר"ג, ושכבת

78

תפארת ישראל - יכין מסכת נדה פרק ו

 אר"מ:ד) ר' מאיר אומר וכו' ולא מתיבמת. ס"ל אף דמסתמא סמכינן דכבר בא התחתון עכ"פ היכא דהובדקה ולא נמצא התחתון, עדיין קטנה היא, ור"מ חייש למיעוט קטנים שהן סריסים:ה) או חולצת. דתלינן שנשרו השערות:ו) או מתיבמת. דיבום יש אפי' בוודאי קטנה, דלא חיישי' למיעוט איילונית:ז) עד שלא בא העליון. אמנם יש להקשות מה אפשר הרי ודאי כך הוא י"ל דאפשר נמי שיבואו כאחת:משנה בח) ויש שמוציא ואינו מכניס. דקיי"ל כ"ח שלם שניקב נקב גדול, שכשמניחו על המים, המים נכנסים בו, פסול למי חטאת, ובהי' מיוחד למשקין אמק"ט כרפ"ג דכלים, משא"כ בניקב רק בכמוציא משקה

79

תפארת ישראל - יכין מסכת סנהדרין פרק ח

 כה) ויאכל ברשות אחרים. שאינו מתבהל:כו) אמו. רצה לומר מנכסים שנתן אחד לאמו על מנת שאין לאביו רשות בהן:משנה דכז) רוצים. שנאמר ותפסו בו אביו ואמו:כח) לאביו. שאינה שוה לו בקול ומראה וקומה, [ונ"ל דלא שיהיו שוין ממש בקול, דאם כן איילונית היא, [כיבמות דף פ' ע"ב], אלא לאפוקי א' קולו חלש ואחד חזק, וכ"כ בשאר הג' דברים, מיירי שיש להם דמיון מה]:כט) גידם. ידו קטועה:ל) בננו זה. משמע שמראין אותו באצבען:לא) בקולנו. דמשמע בשעת הקול יודעים שאינו שומע בקולם:לב) חרשין. דאם אמר להם אז איני רוצה, לא שמעו כן מפיו:לג

80

תפארת ישראל - יכין מסכת קידושין פרק א

 תפארת ישראל - יכין מסכת קידושין פרק אמשנה אא) האשה. נקט בה"א ידיעה, ר"ל אשה הראוי להתקדש, לאפוקי חייבי כריתות או איילונית וכדומה בשאר קדושי טעות:ב) נקנית. לבעלה, להצריכה גט ארוסה, אבל ליורשה ולטמא לה, ולהפר נדריה בלי אב, אינן רק אחר נשואין גמורים, ע"י חופה ויחוד שאחר הקדושין, מיהו חופה בלי קידושין ספיקה הוה [אה"ע כ"ו ב'], והא דלא תני האיש קונה, קמ"ל דאין אשה מתקדשת בע"כ, ואיידי הא, תנא נמי סיפא היבמה נקנית, אף דמתיבמת בע"כ:ג) וקונה את עצמה. להיות מותרת לעלמא:ד) נקנית בכסף. בנתן לה כסף, ואמר לה מתחלה או בשעת נתינה הרי

1234567891011121314151617181920