איילונית

איילונית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 902 מקורות עבור איילונית. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

שושנים לדוד מסכת יבמות פרק ב

 הקדושין [אפילו בלי אמירה] אף על גב דבעלמא לא הוו הכי משום הכי קרי להו מאמר כדי שלא ישתבשו ולאשמועינן דבקדושין אין חלוק בין דידה לדעלמא. ומיהו ראיתי שגם הרמ"ז השיג על התי"ט ז"ל כך ואני הנראה לענ"ד כתבתי:משנה גכלל. לאתויי מאי לאתויי צרת איילונית וכדרב אסי ש"ס (כ א). ולדידן דקי"ל דלא כרב אסי כמו שכתבתי בריש פירקין דלעיל וכמו שכתב התי"ט י"ל כלל לאתויי צרת סוטה וכרב דהתם (יא א) דהלכתא כוותיה, והשתא א"צ למה שנדחק הנמוק"י כמ"ש התי"ט דהכא לסימנא נקטיה. שהוא לבדו אסור ולא אחיו למעוטי שש עריות ואעפ"י שכבר שנאם רמזו ג"כ בקיצור.

62

שושנים לדוד מסכת יבמות פרק ו

 משנה התי"ט ד"ה כהן וכו', ועוד וכו'. הקשה הבית דוד תימה מאי ועוד דיהודה ועוד לקרא ובגמ' נמי לא פריך אלא כהנים הוא דמפקדי ישראל לא מפקדי ע"כ. ואין זו מן המתמיהין דהכי קאמר התי"ט וכי תימא ומה בכך דישראל נמי מצווין על פריה ורביה מ"מ עכשיו לוקח איילונית ואחר זמן ישא בת בנים משום הכי הוא דקאמר ועוד הא תנן לא יבטל אדם וכו' ואין תקנה בזה:משנה ולא יבטל וכו'. אע"ג דממתני' דלעיל שמעינן לה דלאו דוקא כהן כדאמרינן לעיל מ"מ איצטריך הכא להנך דיוקי דגמ' או משום פלוגתא דב"ש וב"ה. תוס' (פא: ד"ה לא). אדם

63

שושנים לדוד מסכת יבמות פרק ח

 לעיל וטפי תמיהא לי על התי"ט שהביא לשון הש"ס ולא השגיח דהיינו תיובתיה דפירוש הר"ב.ד"ה סריס וכו', דיהא וכו'. בש"ס דידן הנוסח דוחה והיינו כדאמרינן בגיטין פרק הנזקין (נז א) שכבת זרע דוחה מן האור והערוך (ערך דהא) גריס התם נמי דיהא:משנה הוכן איילונית. האי וכן לאו למימרא רבותא טפי תנייה אלא לומר סריס דומיא דאיילונית כמו שכתב התי"ט (ד"ה הסריס), ומ"מ י"ל נמי רבותא דאפילו כשהיא איילונית דודאי קמבטל מצות יבום בה לגמרי אפ"ה לא חולצת ולא מתייבמת משא"כ כשהוא סריס דאפשר שלא תתבטל מצות יבום שאם יש אחר ייבם או יחלוץ.תי"ט ד"ה הסריס וכו',

64

שושנים לדוד מסכת סוטה פרק ד

 אז דוקא לא אכלה בתרומה דלא מוציאים אותה מחזקתה בדבור אחד בעלמא והכי נמי אין שורפין מנחתה ע"י דבור קל עד שיפצירו בו להשקותה ויראו בו דודאי אינו רוצה אבל הכא מכיון שאמר פעם אחת איני משקה הפסיד כתובה דאיהו הוא דאפסיד אנפשיה:משנה גהר"ב ד"ה איילונית [ושאינה] וכו', ששתת כוס וכו'. כן פירש רש"י אמתני', והתוס' הקשו עליו דבפרק אעפ"י לא משמע הכי דמייתי התם ברייתא ותני בה או שהיתה עקרה וזקנה ואיילונית ושאינה ראויה לילד אלמא דשאינה ראויה לילד לאו עקרה היא וכו' ובסוף דבריהם אסיקו בקשיא אמתני' אמאי לא תני נמי עקרה ע"כ. ואני בעניי ישבתי

65

תוספות יום טוב מסכת יבמות פרק א

 תוספות יום טוב מסכת יבמות פרק אמשנה אחמש עשרה נשים פוטרות וכו' - מנינא דהכא וכן דסיפא הרי אלו וכו'. למעוטי צרת איילונית שהכיר בה או צרת קטנה ממאנת ביבם גזירה משום צרת בתו ממאנת או צרת מחזיר גרושתו. גמרא. וכתבו התוס' דהיינו טעמא דתני נשים ולא עריות כדתני בסיפא דאי הוי תני עריות הוה משמע דלמעוטי עריות דלא קחשיב קאתי:פוטרות - לא תני אוסרות אף על גב דודאי איסורא איכא ליבם. ולחלוץ נמי שייך למיסר שאם אתה אומר חולצת אתי למימר דתתיבם אלא משום שכיון דבמקום מצוה הוא דאסורה ושלא במקום מצוה כגון נכרי שנעשה חתנו ולו אשה

66

תוספות יום טוב מסכת סוטה פרק ד

 הגי' לפנינו לא שותות ולא נוטלות כו' ואין כאן פירכא ולא שנויא. וכבר תמהו התוס' דהתם אדלא פריך הכא דהוא עיקר מלתא. וגירסת הספרים ליתא מכח הנהו סוגיות]:משנה גמעוברת כו' - תימה אמאי לא תני מעוברת בתר בבא דאלמנה לכ"ג דדמי בטעמא. תוספות בריש פרקין:איילונית וכו' לא שותות וכו' רבי אליעזר אומר יכול הוא לישא וכו' - והכי ס"ל רבנן או אשה או בנים כמו שכתבתי במ"ה פ"ו דיבמות. וכי תימא הא רבנן אית להו הך סברא במעוברת ומאי שנא. נ"ל דשאני דהא דאיילונית איסורייהו משום דמיפקד אפריה ורביה ולהחזיק מצוה מן התורה אסרוה. אבל הא דמעוברת ומינקת לא

67

תוספות ר' עקיבא איגר מסכת יבמות פרק א

 אבל לא נפטרה ממנו. ועל תירוצם יש לעיין הא בחמות' מעוברת מותרת להנשא וא"צ להמתין דהוי רוב להתיר מחצה נקיבות ומיעוט מפילות וא"כ שוב שייך ביה דרכי נועם:[אות ז] שם ד"ה וכולן אם מתו. שמקחה מק"ט. בתוס' הקשו דא"כ אמאי ס"ל לר"מ דקטנה לא מתייבמת דחיישינן למיעוטא דהיא איילונית הא אם היא איילונית ג"כ שרי' ליה דאינה אשת אחיו ואור"ת דההיא בקבלה עליו. וק' לי מסוגיא דיבמות דף ס"א ע"ב דדייקי' דר"א ע"כ ל"ס כר"מ דחיישי' למיעוטא מדקתני רא"א קטנה מתייבמת ואינה חולצת. ומאי ראיה דלמא הברייתא מיירי בסתם ומש"ה מתייבמת מכח ממנ"פ הנ"ל דאם היא איילונית אינה אשת

68

תוספות ר' עקיבא איגר מסכת נדרים פרק א

 שייך היכי דלא נזכר במפורש מי הוא החולק על ר"מ ונישנית בלשון חכמים. משא"כ הכא דמפורש במתני' פ"ג דקדושין מ"ד דר"ח בן גמליאל מחולק. ובר"ן כ' דמצינו דר"י ס"ל דלא בעי כפול ממתני' דפ' השולח מ"ח במוציא אשתו משום אילונית (ובר"ן איתא גבי מוציא אשתו משום נדר. ולענ"ד ט"ס וצ"ל איילונית) ומה דנקט באמת ר"י ולא נקט ר"ח בן גמליאל דבעי לאוקמי כר"י משום דאיירי בה:משנה ד[אות י] בתוי"ט ד"ה רבי יהודה מתיר כו'. ועיין מ"ש בריש פ"ב דנזיר כצ"ל:[אות יא] שם בתוי"ט ד"ה לקרבן לא אוכל כו' אף על גב דבריש מתני' ג' לחולין שאוכל כו'

69

תוספות ר' עקיבא איגר מסכת שבת פרק ז

 ר"י וכו' וי"ל דאזלי בתר רוב שמביאים ב"ש. היינו ג"כ דמקרי התראה מעליא אבל מ"מ אין מלקים עד אחר שנתברר דהיה מופלא סמוך לאיש דהרי בכל מילי דאורייתא לא סמכי' על רוב זה שהביאו ב"ש בזמנן לחליצה וכדומה כך היה נלע"ד. ואולם קשה לי מסוגיא דסנהדרין דף ס"ט ואמאי דלמא איילונית היא. ועיין במהרש"א קדושין דף ט"ו הא אפשר לומר דממיתין אותו אחר שתגדל ויתברר דאינה איילונית היינו דא"כ הוי התראת ספק ע"ש ולפי הנ"ל הא מ"מ י"ל דכה"ג כיון דרובן לאו איילונית מקרי התראה מעליא אבל מ"מ אין ממיתין אותו עד שיתברר שאינה איילונית. ובאמת בלאו כל הנ"ל קשה

70

תפארת ירושלים מסכת יבמות פרק א

 דרובא וחזקה רובא עדיף, חדא דכל כהאי גונא אפילו מדאורייתא אפשר דלא סמכינן על רובא היכא דאיכא לברורי3. ועוד דאפשר לומר להיפוך, סמוך רובא דאינן מפילות בהדי חזקה, והוי מיעוטא דמפלת כמיעוטא דמיעוטא.רע"א (אות ז): בתוס' הקשו דא"כ אמאי ס"ל לר"מ דקטנה לא מתייבמת דחיישינן למיעוטא דהיא איילונית הא אם היא איילונית ג"כ שרי' ליה דאינה אשת אחיו, ואור"ת דההיא בקבלה עליו. וק' לי מסוגיא דיבמות דף ס"א ע"ב דדייקי' דרבי אליעזר ע"כ לא סבר כרבי מאיר דחיישי' למיעוטא, מדקתני רבי אליעזר אומר קטנה מתייבמת ואינה חולצת. ומאי ראיה דלמא הברייתא מיירי בסתם, ומשום הכי מתייבמת מכח ממנ"פ

1234567891011121314151617181920