איילונית

איילונית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 902 מקורות עבור איילונית. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

חידושי מהרי"ח מסכת גיטין פרק ד

 שינוי רשות כנ"ל וכל זה אני כותב דרך אפשר אבל הש"י יודע אם הדין הוא כך גם אם נתכוון הרב רע"ב לזה:משנה חתוי"ט ד"ה המוציא כו' י"ל דלא נולדו בה סימני כו' עכ"ל וה"ה די"ל שיקבל עליו בשעה שקדשה אפילו אם תהיה איילונית ואח"כ נמלך ואעפ"כ יכול לגרשה כמו כל אשה רק דהר"ן האמת אומר דודאי אם היתה איילונית לא תלד:

52

חידושי מהרי"ח מסכת יבמות פרק א

 רק שצריך עליה למשרי צרה שלא במקום מצוה ואם כן פוטרות צרותיהן נמי מלתא דפשיט' היא וזו הקושיא הקשו התוספות ותירצו דאפי' הכי לא אשמעינן בשום מקו' דצרה פטורה ושייך למתני והיה להרב תי"ט להביא זה וק"ל:בד"ה מן החליצה וכל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה והא דצרת איילונית קטנה דאינה מתייבמת ואפ"ה צריכה חליצה כדכתבנו בדיבור הראשון היינו משום שכל הנ"ל מדרבנן משום גזירה ואי אפשר להו לעקור הזיקה ולכן צריכה חליצה אבל הט"ו נשים מן התורה פטורים מיבום והתורה אמרה כל שאינו עולה ליבו' אינו עולה לחליצה ופטורה ופשוט. הנה מה שכתבתי צרת איילונית זהו טעות כי

53

חידושי מהרי"ח מסכת כתובות פרק יא

 ז' עכ"ל וכאן יש לומר משום דהוי מחלוקת ואח"כ סתם דבסיפא סתם היתה כתובתה ד' מאות זוז כו' והיינו כת"ק והלכה כסתם ועוד דעיין בגמרא דאזלא כולה אליבא דת"ק:משנה ותוי"ט ד"ה יש לה כתובה כו' עכ"ל עיין עד גמירא נראה דאין איסור כלל ליקח איילונית אם יש לו אחרת לפרות ולרבות והא שכתב הרמב"ם פ"א מהלכות א"ב זה אינו בפרק א' רק צ"ל בפרק כ"א ושם לא כתב רק לא יקח עקרה וכו' והיינו הכל באם אין לו אשה אחרת לפרות כו' ומשום גם ולערב אל תנח או בילדותו אבל אם יש לו אשה אחרת ליכא איסור כלל

54

חידושי מהרי"ח מסכת סוטה פרק ד

 לכן תני בלא וי"ו כנ"פ:שם תוי"ט ד"ה ובית הלל כו' אין כאן פירכא כו' עכ"ל ונ"ל דהיה קשה להר"ב יתור לשון וב"ה אומרים לא שותות ולא נוטלות כו' למה להם להזכיר לא שותות דבהא לא פליגי אלא צ"ל דה"ק מתוך כנ"ל:משנה גתוי"ט ד"ה איילונית כו' נ"ל דשאני דהא כו' עכ"ל. ועוד יש לומר בשלמא במעוברת וכו' תהיה ראויה בעצמה אחר כ"ד חדש משא"כ איילונית בעצמה לא תהיה ראוי' לעולם רק מחמת שיקח אשה אחרת וק"ל:משנה דתוי"ט ד"ה אשת סריס כו' וזוהי דעת רש"י שגם סריס דהכא מוקי ליה בשל חמה כו' עכ"ל אבל המהרש"א כתב

55

חידושי מהרי"ח מסכת סוטה פרק ח

 חוזר כו' עכ"ל. בדפוס חדש הגירסא לכאורה יהיה חוזר כו' ונראה דסבירא ליה דאינו חוזר מד"ס והיא הגירסא הנכונה אף שלא הבנתי טעם התוי"ט מה שהוא תולה הטעם במלחמת רשות אף שיש לישב בדוחק ואיך שיהיה נראה שנעלם מהרב תוי"ט הירושלמי שהביא בעל המשנה למלך בפ"ז מהלכות מלכים שאפילו נשאה איילונית לא היה חוזר הואיל ואין מצוה בנישואה וא"כ מה התם שאין מצוה ופשיטא שאין עבירה כלל שהרי יכול ליקח אחרת לפרות ממנה ואפילו לר"י דבמשנה ה' פ"ו דיבמות א"כ פשיטא שלא יחזור בשביל חלוצה שיש אפילו עבירה ואינו ענין כלל למשנה ה' דהתם איירי שכבר נשאה ופליגי שם כמו

56

מלאכת שלמה מסכת בכורות פרק ג

 רש"י ז"ל בגמרא גבי גדייה וכו':מכאן ואילך ספק. בגמרא פריך אמאי ספק הלך אחר רוב בהמות ורוב בהמות מתעברות ויולדות בתוך שנתן והא ודאי מילד אוליד ומשני רבא דר' ישמעאל כר"מ ס"ל דחייש למעוטא גבי קטן וקטנה לא חולצין ולא מייבמין קטן שמא ימצא סריס קטנה שמא תמצא איילונית ונמצאו פוגעים בערוה ורבנן סברי זיל בתר רובא ורוב קטנים לא סריסים נינהו ורוב קטנות לאו אילוניות נינהו ורבינא אמר אפילו תימא רבנן כי אזלי רבנן בתר רובא ברובא דלא תלי במעשה אבל רובא דתלי במעשה כגון עבור הבהמה דתלי בהרבעה ואיכא למיחש שמא לא עלה עליה זכר הלכך ספק,

57

מלאכת שלמה מסכת גיטין פרק ד

 וכו' כדפי' כבר ר"ב ז"ל:א"ר יהודה אומר לה שתיקותיך וכו'. ירוש' א"ר יוחנן לית כאן ר' יהודה אלא ר"מ ותני כן משום ר"מ אומרים שתקותיך יפה מדבוריך ע"כ, ופי' הר"ן ז"ל שתיקותיך יפה ליך מדבוריך הנכון דה"ק על דעת שתתבעי כתובתיך לא גירשך כי הוא היה סבור שהיתה איילונית אלא שאמרנו לו שיהא גומר ומגרש בכל צד אבל לא גירש על דעת שתתבע כתובתה ע"כ ודחה הוא ז"ל וגם הרז"ה ז"ל פי' רב אלפס ז"ל שפי' טעמא משום דאמרינן לה השתא הוא דבריית משום שא"א לאילונית להתרפאת מעולם שאם היה הוא יודע שתתרפא לא היה מגרשה מעולם:משנה ט

58

ר' עובדיה מברטנורא מסכת סוטה פרק ד

 שיהיה הולד בן שתי שנים. והלך זה ונשאה קודם הזמן, וקינא לה ונסתרה:לא שותה - שהרי אינה ראויה לקיימה, דס"ל לר"מ הנושא מעוברת חבירו או מינקת חבירו יוציא ולא יחזיר עולמית. ואין הלכה כרבי מאיר:יכול הוא להפרישה - עד כ"ד חדשים ולהחזירה, הלכך ראויה לאישות קרינא בה:איילונית - דוכרניתא דלא ילדה:ושאינה ראויה לילד - ששתתה כוס עקרין. ואסור לקיימן למי שאין לו בנים:ר"א אומר יכול הוא לישא אשה אחרת - ויהיה מותר לקיים את זאת, הלכך ראויה לאישות היא. ואין הלכה כר' אליעזר:משנה דאשת כהן שותה ומותרת לבעלה - אם נמצאת נקיה. דמהו דתימא הואיל ואשת כהן שנאנסה אסורה

59

שושנים לדוד מסכת גיטין פרק ד

 משנה חתי"ט ד"ה וחכמים אומרים וכו', וקשה דאמאי וכו'. בהורמנותא דמר אמינא דאין כאן שני פירושים דא"כ הו"ל להר"ב למימר ואית דמפרשי מאן חכמים וכו', אלא כוונת הר"ב במה שכתב דלא חיישינן לקלקולא כמו שכתב רש"י בש"ס (מו ב) והכא בדלא כפליה וכו' דהשתא הוי גט אפילו אינה איילונית ולא מצי לקלקלא והר"ב נמי ה"ק דלא חיישינן בהא לקלקולא וכמו שסיים הטעם עם מה שאמרו בש"ס (שם) דר' מאיר היא וכו' וגם הרמב"ם כתב בפירושו כל זמן שלא אמר לה וכו' לא חיישינן לקלקולא א"כ גם לשון הר"ב יש ליישב כן. ומה שכתב עוד התי"ט: והואיל והר"ב מפרש בכאן

60

שושנים לדוד מסכת יבמות פרק א

 אפילו היו אילוניות דהכי הלכתא כרבא (יב ב) שהביא התי"ט ומתני' תני שהיו, ושוב ראיתי לבעל הון עשיר ז"ל שכתב כעין זה.תי"ט ד"ה חמש וכו' למעוטי וכו'. בש"ס (ג') מניינא דרישא ודסיפא למעוטי דרב דס"ל דף י"א (ע"א) צרת סוטה אסורה ודרב אסי דס"ל דף י"ב (ע"א) צרת איילונית שהכיר בה אסורה, ולרב ורב אסי אי סבירא להו דהדדי חדא למעוטי צרת ממאנת וחדא למעוטי צרת מחזיר גרושתו ואי לא סבירא להו דהדדי חדא למעוטי דחבריה וחדא למעוטי או צרת ממאנת או צרת מחזיר גרושה ע"כ. וצריך אתה לדעת דהך דרב הלכתא היא דצרת סוטה אסורה וכן פסקו הרמב"ם (

1234567891011121314151617181920