איילונית

איילונית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 902 מקורות עבור איילונית. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

תורה תמימה הערות בראשית פרק יא

 ויותר מזה נראה אמתת פירוש זה שכן בעברית קורין לסגי נהור רואה השמש, כמו בקהלת ז' ויותר לרואי השמש, ועי' רש"י שם, וא"כ הוי סכי שמש תרגום ארמי מן רואה שמש בעברית, ודו"ק:טו) פשוט דמדייק יתור לשון אין לה ולד, אחרי דכתיב ותהי שרי עקרה. ופשוט דאע"פ דקיי"ל איילונית אין לה רפואה ושרה הולידה - אין למדין ממעשה נסים, ועיין מש"כ ר"פ לך:

42

תורה תמימה הערות בראשית פרק יב

 תורה תמימה הערות בראשית פרק יבא) ענין קריעת הגזר דין בזה הוא משום דאברהם ושרה היו עקורים בטבע, ע' ס"פ נח ור"פ תולדות. וע' בתוס' גיטין מ"ו ב' שכתבו דאע"פ דקיי"ל איילונית אין לה רפואה לעולם, בכ"ז לא קשה משרה שהיתה איילונית וילדה משום דאין למדין ממעשה נסים, עכ"ל. וצ"ל דלא קשה מדרשא שלפנינו דשנוי מקום קורע גזר דין של איילונית א"כ הלא יש רפואה לאיילונית, יען דגם ענין רפואה כזו היא בכלל מעשה נסים, כיון שאינה ע"פ הטבע, ופשוט הוא:ב) נראה הכונה משום דמצינו שיחד הקב"ה שמו רק על כלל האומה, אלהי ישראל, ועל היחיד מצינו יחודו

43

תורה תמימה הערות שמות פרק כא

 הוא רק בקטנותה ולכן כשיגיע זמן גדלותה אז תמה זכות האב והיא יוצאה לחירות, וסמכו חז"ל שני זמנים לגדלותה, האחד שנת הנערות והשני זמן הבגרות, ואע"פ דבכלל זמן בגרות הוא זמן נערות, כי הבגרות היא ששה חדשים לאחר הנערות, אך יש שאין לה ימי נערות והיא יוצאת מקטנות לבגרות כגון איילונית, וסמכו אלה הזמנים על שתי הלשונות חנם אין כסף שהן מיותרות לתכלית הענין, ורומז לשני זמנים שזכות היציאה בהם באה ממילא חנם אין כסף, ודו"ק. -ובפי' רש"י בפסוק זה כתב להיפך מלשון הגמרא ויצאה חנם אלו ימי נערות, אין כסף אלו ימי בגרות, ותמה הרא"מ בזה וטרח ליישב, ולי

44

תורה תמימה הערות ויקרא פרק כא

 ע"י ס' תולדות אדם בשם רב גדול אחד, ובאמת לא חדות היא. וכבר באה הערה זו מפורש בס' ברכ"י לאה"ע סי' ל"א, וגם מה שתלו הקושיא הנ"ל בהראב"ד, תימא הוא, שהרי כן כתבו התו"י ביומא שם.ויש להביא סמך לדעת הרמב"ם מלשון המשנה ביבמות ס"א א' כהן הדיוט אינו נושא איילונית אלא א"כ יש לו אשה ובנים, ואינו מבואר למה נקיט כהן הדיוט ולא כהן סתם, כי הלא אין ספק שגם כהן גדול כלול באיסור זה, אבל לפי דעת הרמב"ם דכה"ג אינו נושא לעולם שתי נשים, א"כ לא שייך לומר שלא ישא אא"כ יש לו אשה, יען דכשיש לו אשה

45

תורה תמימה הערות במדבר פרק ה

 אמרה תורה שמו של הקב"ה ימחה על המים [כאן בפרשת סוטה], לכן זו שעקרה היא ועומדת להתגרש מבעלה לא תחוש למחיקת השם שהתירה התורה לתכלית קיומה עם בעלה.ועיין בסוגיא כ"ה ב' באה עוד דרשה על פסוק זה לענין שאיילונית אינה שותה משום דכתיב ונזרעה זרע, מי שדרכה להזריע, יצאה איילונית, אבל לא קיי"ל כן, ולכן השמטנו דרשה זו:קנ) כך הוא כלל הדבר העולה מסוגיית הגמרא, שתתה מי המרים ונקתה מהן וחזר וקנא לה מהאיש שהשקה על ידו ונסתרה עמו, שאינו יכול להשקותה אדותו פעם שניה, אלא תאסר עליו ותצא בלא כתובה, אבל אם קנא לה מאיש אחר ונסתרה

46

תורה תמימה הערות דברים פרק כ

 שיש לו אשה במדינה זו ונשא אשה במדינה אחרת שזה גורם לנשואי עריות [ע' יומא י"ח ב'] וכדומה מן הנשואין שמצוה להוציאן אם זה הוי בכלל נשואי איסור לענין לחזור ממערכות המלחמה, וראיתי בירושלמי סוטה פ"ח ה"ו הנושא את האילונית הואיל ואין מצוה לישב עמה אינו חוזר, והנה גם איסור איילונית הוא כעין איסורי נשואין שזכרנו, ולפי"ז מבואר שכל אלה אין חוזרים עליהם, וכן הסברא נותנת, דאחרי דהכונה דמי שארש אשה ולא לקחה ישוב לביתו ויקחנה [בנשואין], ואיך זה נאמר לו בכזו, חזור וקחנה, אחרי שחכמים צוו על הנשואין האלה. ואף כי הצווי הוא רק מדברי חכמים בכ"ז לא שייך

47

תורה תמימה הערות דברים פרק כה

 כבר ביארנו למעלה באות פ"ז, כי אע"פ שבאה הקבלה דהלשון והיה הבכור איבם קאי ולא על הולד היולד, והלשון אשר תלד קאי על אם האחים, וכתב עתיד במקום עבר, אשר ילדה, בכ"ז מדויק זה גופיה דלא כתב אשר ילדה סמכינן לדרוש גם דין אחד הנוגע ליבמה עצמה, והיינו אם היא איילונית א"צ יבום וחליצה כלל, ואפי' אם חלצה אינו כלום ולא נפסלת לכהונה, וצרת האיילונית מותרת, משום דכי אסר רחמנא צרת ערוה במקום מצוה הוא דאסרה, והאי כיון דאיילונית היא דבלא איסור ערוה נמי לא חזיא ליבום הוי צרתה צרת ערוה שלא במקום מצוה ומותרת. ופשוט הדבר דאע"פ דממעטינן איילונית

48

תורת משה בראשית פרק יג

 ז) ויהי ריב. פירש"י שאמרו לוט יורש הארץ וכו'. נראה אחר שהחזיר פרעה את שרה ולא נאמר לו ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא, פי' ויודע שלא נגע בה והיא מותרת לאברהם כאשר נאמר לאבימלך (לקמן כ' ז'), ואפ"ה החזירה אברהם ולא חשש, סבור לוט מפני שהיא איילונית ואין קידושין תופסין בה ולא נתקדשה מעולם לאברהם ע"כ מותרת לו, וא"כ מוחלט שלא תתרפא ולא תוליד דאל"כ הרי קידושין תופסין בה, עיין תוס' ריש יבמות, משו"ה חשב שהוא עתיד לירש.והכנעני והפריזי אז יושב בארץ. ולעיל (י"ב ו') כתיב והכנעני אז בארץ ולא כתיב יושב, כי בביאת אברהם לא היו

49

תורת משה בראשית פרק טז

 שפחה, ותי' עפמ"ש כל הנושא שפחה יוצאה לחירות, וא"כ קשה איך אמר הנה שפחתך הלא כבר יצאה לחירות. וי"ל ע"ד פלפול, כי הנה הגר היתה שפחת שרה והו"ל נכסי מלוג והפירות לבעל וקנין פירות כקנין הגוף דמי ועי"ז הי' לו דין בא על שפחתו ויצאה לחירות, אך אם שרה היא איילונית א"כ הקידושין בטלין מעיקרא דהו"ל מקח טעות, וא"כ אין לו הזכות בנכסיה כלל ואין לו כח לשחרר אותה, והנה הגר הקילה בשרה משום שלא הי' לה זרע וחשבה לאיילונית, וז"ש חמסי עליך פי' אתה עשית לי חמס, נתתי שפחתי, דייקה ואמרה שפחתי, ותרא כי הרתה ואקל בעיניה וממילא אתה

50

תורת משה בראשית פרק כג

 בת ק' כבת כ' בלא חטא ובת כ' כבת ז' ליופי. ויפלא הלא כבת פ"ט שנה כנסה אבימלך מחמת יופי, ומה זה העיד פה הכתוב להפליא שהיתה בת כ' כבת ז' ליופי הלא יכול להעיד כי בת צ' כבת ז' ליופי. ונראה כי אף שהיתה יפת מראה מ"מ הרי היתה איילונית ואין זה יופי והיאך יעיד כאן הכתוב על יפיה, אבל עד כ' שנה עדיין אינם נכרים סימני איילונית וע"כ יעיד בת כ' כבת ז' ליופי.שוב כ' רש"י כולם שוים לטובה. ואבאר הענין הזה, כי הנה חיות הבן ורוב חכמתו יוסיף כח לאבותיו, וכאשר יבא הבן אל קצה מדרגה

1234567891011121314151617181920