איילונית

איילונית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 902 מקורות עבור איילונית. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

לבוש מרדכי מסכת זבחים סימן יד

 בדיני נפשות גם בתר רוב כזה שאינו בגדר כל דפריש.אכן עוד לא יתיישב מאי דאמר שם בסנהדרין, אמר ר' ירמיה מדפתי אף אנן נמי תנינא בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה כו', ואם בא עליה אחד מכל העריות האמורות בתורה מומתין על ידה והיא פטורה, ואמאי נימא איילונית היא ואדעתא דהכי לא קדיש, ולכאורה הא הכא הרוב מברר שאינה איילונית, דכל דפריש מרובא פריש והיא לאו איילונית, ועל רוב כזה הא בודאי אזלינן בתר רובא כדילפינן ממכה אביו דאף בדיני נפשות אזלינן בתר רובא כה"ג. אכן בלאו הכי קשה דהא שם מתרץ בבא עליה אביה, ופריך והא אם

172

לבוש מרדכי מסכת יבמות סימן י

 לעיל למאן דאסר צרת מחזיר גרושתו, ולימא זו היא למעוטי צרת מחזיר גרושתו, ותירץ בתוס' דלא משמע ליה למעוטי מזו היא אלא כיוצא בה, דאילונית דמיא לאשת שני מתים דזו וזו מותרות לבעליהן, אבל מחזיר גרושתו נאסרה לבעלה; אכן לדברינו יתבאר ביתר ביאור.ביאור דברי הירושלמי לחלק בין צרת איילונית לצרת אשת אח שלא היה בעולמו, ויבואר דאשת אח מנפילה זו לכו"ע אינה פוטרת צרהדהנה בירושלמי (יבמות פ"א סוף ה"א) איתא, אשת אחיו שלא היה בעולמו ואילונית היו בפרשה, מה חמית מימר אילונית צרתה מותרת ואשת אחיו שלא היה בעולמו צרתה אסורה, ושני, א"ל אילונית מטעם אחר הוצאתה, אשר

173

קובץ הערות סימן ד

 עכ"ל. היינו דבאשת אחיו שלא היה בעולמו שייך ג"כ הקושיא והתירוץ כמו באיילונית. ודבריהם צריכין ביאור, דכיון דס"ל בקושיתם דאשת אחיו שלא היה בעולמו מיקרי חד איסורא, ואף דאסורה בנפילה שניה מכח שני אחין, מ"מ כיון דהן משם אחד - איסור אשת אח - מיקרי חד איסורא, א"כ לא שייך תירוצם לענין איילונית, שהרי קושיתם היתה שגם היא עצמה תתיבם בנפילה שניה, דבזה ליכא מיעוטא מקרא דיחדיו. ואי נימא דבתירוצם חזרו מזה וסוברים דאף דהוא משם אחד מ"מ מיקרי תרי איסורי, דדמי לאוכל שתי זיתי חלב בהעלם אחד דאיכא למ"ד דחייב שתים, כמבואר בפ' אותו ואת בנו [חולין פ"ב ע"ב] לענין שחט

174

קובץ הערות סימן ה

 ב) ובחדושי הרמב"ן ורשב"א ריש יבמות נחלקו במגרש ע"מ שלא תנשא לפלוני וניסת לאחיו ומת ונפלה לפני הפלוני, שאינה פוטרת צרתה, אם היא עצמה צריכה חליצה. ודעת הרמב"ן שכיון שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה ופטורה לגמרי. וקשה דא"כ תפטר צרתה משום איסור אשת אח שבה, כמו צרת איילונית לרב אסי [י"ב ע"א]. ועוד צריך ביאור לדעת הרמב"ן, דממ"נ אם נחשבנה כערוה תיפטר צרתה, ואם לא נחשבנה כערוה, גם היא עצמה תהא צריכה חליצה כמו חייבי עשה, כיון שאין בה פטור ערוה, דתנאי מילתא אחריתי הוא:ג) ונראה דהך דינא דכל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה, ישנו בזה שני

175

קובץ הערות סימן יא

 וצ"ל משום דאפשר לשרוף למחר, וילפינן מהכא דבכה"ג מיקרי אפשר לקיים שניהם, אבל לרב אשי דמשני [פסחים פ"ד ע"א, שבת שם] משום דיו"ט הוי עשה ול"ת, וליכא קרא לאסור שריפת קדשים ביו"ט, א"כ מוכח איפכא, דלא מיקרי אפשר לקיים שניהם בכה"ג:ו) [ב' ע"ב] תוד"ה או שנמצאו איילונית וכו'. ואומר ר"ת דההיא בדקיבלה עליה. והגרעק"א [תוספות רע"ק למשניות פ"א אות ז'] הקשה על תירוץ זה מלקמן פ' הבא על יבמתו [ס"א ע"ב], וכרבי מאיר מי סבר לה, והתניא קטנה מתיבמת ואינה חולצת דברי ר' אליעזר, ולר"מ אינה מתיבמת שמא תמצא אילונית. ומאי פריך, הא ר"מ אינו אוסר אלא בדקיבלה עליה,

176

קובץ שעורים חלק ב סימן מב

 קובץ שעורים חלק ב סימן מבא) ס"פ השולח (גיטין דף מ"ו ע"ב) המוציא אשתו משום איילונית ר' יהודא אומר לא יחזיר וחכ"א יחזיר מאן חכמים ר"מ דאמר בעינן תנאי כפול והכא בדלא כפליה לתנאיה. ובמ"מ פ"י מהל' גרושין כתב שהרמב"ם פוסק כר"י, וקשה דהא קיי"ל כר"מ בתנאי כפול, (עיי"ש בלח"מ) ובספ"א מהל' נדרים כתב הראב"ד למה פסק כחכמים והא קיי"ל כר"מ בתנאי כפול, ובפירוש המשנה פ' האומר כתב הרמב"ם דר"מ בעי תנאי כפול גם במעכשיו ואין הלכה כר"מ.ונראה בדעת הרמב"ם לפי מ"ש בחידושי הר"ן שם בפ' השולח דבמוציא אשתו משום איילונית דהוא תנאי בלעבר לא בעינן כלל דיני

177

שיעורי ר' דוד תוכן העניינים יבמות

 שיעורי ר' דוד תוכן העניינים יבמותסימן א' - שיעור פתיחה בענין איסור אשת אח בנפילה שניהסימן ב' - בענין צרת איילונית [ובפטור צרת ערוה לרבי]סימן ג' - בענין חליצה בנדה ובמעוברת ובחיי"ל ועשהסימן ד' - בענין חסרון דרכי נעם באחות אשה, ובאשת אחיו שלהב"עסימן ה' - בענין אשת כהן שנאנסהסימן ו' - בענין לאו דלא תקרבוסימן ז' - בדין הנאה בלבישה [והעלאה] לגבי כלאים בגדי כהונה וציציתסימן ח' - בדין מוכרי כסותסימן ט' - בענין אשת שני מתיםסימן י' - בענין החולץ ליבמתו וחזר וקידשהסימן י"א - בגדר קנין יבום, וקנין קידושין אחר חליצהסימן י"ב - בדין תפיסת קידושין ביבמה

178

קרבן העדה מסכת גיטין פרק ד

 לעון נדרים שעשתה נדר שאינו נעקר לגמרי ואיכא עונש על מה שעברה קודם ההפרה ואפשר שבעון נדרה זה ימותו בניו:ה"ג מפני מה אסרו נדר שצריך חקירת חכם מפני נדר שאינו צריך חקירת חכם. וכ"ה בקידושין פ"ב:הלכה ימתני' המוציא את אשתו. בגט:משום איילונית. שלא הכיר בה משכנסה ומכל מקום צריכה גט דאין אדם בועל בעילת זנות ובעל לשם קידושין:לא יחזיר. בגמרא מפרש:וחכמים אומרים יחזיר. מאן חכמים רבי מאיר דאמר בעינן תנאי כפול והכא במאי עסקינן דלא כפליה לתנאיה שלא אמר לה הוי יודעת שמשום איילונית אני מוציאך ואם אין את איילונית לא יהא גט דהשתא

179

קרבן העדה מסכת גיטין פרק ח

 על פרק המגרש שאתה עוסק בו אמר רב דאתיא כר"מ אלא על פ' דידן שאנו עוסקים בו והיינו פ' הזורק:הלכה ומתני' כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות. ט"ו עריות שאמרו חכמים צרותיהן מותרות לינשא לשוק בלא חליצה:הלכו הצרות. של העריות ונישאו לשוק ונמצאו העריות איילונית ואיגלאי מילתא שקידושי טעות היו ולא היו אלו צרותיהן ולא פטרו העריות את אלו מן החליצה:תצא מזה. מן הבעל שנישאו ומן היבם:וכל הדרכים אלו בה. מתני' ר"ע היא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין:[דף מז עמוד ב] גמ' לא היתה צריכה להנשא וכו'. כלומר אשה הזקוקה ליבם שניסת בלא חליצה

180

קרבן העדה מסכת יבמות פרק א

 חליצה. דהאי קרא מאן יבמי בחליצה הוא דכתיב:[דף ג עמוד א] ומשני הווי צורכה. לכך צריכין להא דאר"י יבמתו ריבה לחייבי לאוין לחליצה:א"ל אפשר לומר קידושין תופסין בה. וליכא למילף מאחות אשה שאין קידושין תופסין בחייבי כריתות:ואת אומר א"צ חליצה. בתמיה:א"ל הרי איילונית. אע"פ שקידושין תופסין בה אפ"ה אינה צריכה חליצה כדתנן במתני':מטעם אחר הוצאתה. שאני איילונית דרחמנא פטרה מחליצה ויבום דכתיב אשר תלד פרט לאיילונית שאינה יולדת:עד שאת למד וכו'. למאן דיליף שאר עריות בבנין אב מאחות אשה פריך דלמאן דיליף בק"ו ליכא לאקשויי מידי:למידין שני איסורין. איסור ערוה ואיסור אשת אח:

1234567891011121314151617181920