איילונית

איילונית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 902 מקורות עבור איילונית. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

חידושי ר' שמואל מסכת כתובות תוכן עניינים

 ובדין חזקת אבהתאסימן יז בענין זכות תפיסה אם חשיב כפירת ממון, ובדין מדרש כתובהסימן יח בענין אין אדם משים עצמו רשע ובדין פלגינן דיבוראסימן יט בענין הכחשה והזמה שלא בפני העדיםסימן כ בענין הודאת בע"ד במקום שחב לאחריםסימן כא בענין איילונית לגבי חיוב קנס

152

חידושי ר' שמואל מסכת כתובות סימן כא

 חידושי ר' שמואל מסכת כתובות סימן כאבענין איילונית לגבי חיוב קנסא)בר"פ אלו נערות מייתי פלוגתא דר"מ וחכמים בקטנה אי יש לה קנס דר"מ סובר דאין לה קנס וחכמים ס"ל דיש לה קנס, ולקמן דף ל"ו ע"א מבואר דאיילונית אי יש לה קנס תליא בפלוגתא דר"מ ורבנן גבי קטנה, דלר"מ דקטנה אין לה קנס ממילא דגם איילונית אין לה קנס, משום דאין לה ימי נערות דמקטנותה יצאה לבגר, ולרבנן יש לה קנס בקטנותה כמו כל קטנה דעלמא אף שאין לה ימי נערות. ומה"ט פריך התם אהא דקתני בברייתא דהממאנת והאיילונית אין להם קנס ואין להם פיתוי, דמהא דקתני

153

חידושי ר' שמואל מסכת נדרים סימן ז

 וכמש"נ דמשו"ה קשיא לי' דל"ש הכא החסרון דמתנה עמש"כ בתורה וא"כ אמאי בעי' לתנאי כפול והרי ר"מ אמר רק בתנאים דבעי' תנאי כפול.ובפשוטו נראה דמהירושלמי מוכח כמש"כ בחי' הר"ן גיטין דף מ"ו ב' והובא באבני מלואים סי' י' בהא דאי' בגמ' שם גבי מוציא את אשתו משום איילונית ואמר לה בשעת הגט הוי יודעת שמשום איילונית אני מוציאך ונמצאת שאינה איילונית דאין הגט בטל לר"מ משום דלא כפלי' לתנאי', וכ' ע"ז הר"ן שם דרק תנאי כפול בעי' משום דס"ל דלא אמרי' מכלל לאו אתה שומע הן, אבל שאר משפטי התנאים מודה ר"מ דלא בעי' משום דבתנאי דלשעבר לא בעי'

154

חידושי ר' שמעון שקופ יבמות תוכן העניינים

 חידושי ר' שמעון שקופ יבמות תוכן הענייניםסימן א בענין עריות לקדושין וליבום ובפטור צרת ערוהסימן ב בענין כל שאינה עולה ליבום ובענין נאסרה ובדין מצהב"עסימן ג בדין קדושיה של הנמצאת איילוניתסימן ד בענין סוטה לבעל ולבועל, ובענין פטור צרת צרהסימן ה בענין פטור צרת צרה הוספה לסימן ד' מחורף תרפ"הסימן ו הערות בענינים שוניםסימן ז במגרש אשתו על תנאיסימן ח בשיטת הירושלמי בבעלת תנאי שנפלה ליבוםסימן ט בענין סוטה וספק סוטה לענין יבום וחליצהסימן י בגדר דין ספק טומאה ברה"י בענין הנ"ל מקונטרס אחרסימן יא הערות קצרותסימן יב

155

חידושי ר' שמעון שקופ יבמות סימן ג

 חידושי ר' שמעון שקופ יבמות סימן גבדין קדושיה של הנמצאת איילונית[דף ב ע"ב] בתוספות ד"ה או שנמצאו איילונית בסה"ד, היינו בשאר דברים דאיכא דמחיל אבל באיילונית שום אדם אינו מוחלו ולאביי וכו' אבל איילונית לא מסיק אדעתיה לבעול לשם קדושין יעו"ש. משמע להדיא מדברי התוספות דבנמצאת איילונית והכיר בה אח"כ ומחיל דמהני למ"ד דמהני בשאר מומין, וכן בע"כ לר"א מבורגיל אם מחיל אח"כ שהקדושין קיימים למפרע. ומסוגית הש"ס דב"מ פרק א"נ דף ס"ז ע"א דשקיל וטרי אם מחילה בטעות הוה מחילה והוכיחו מאיילונית דאין לה פירות דהוה מחילה, ולכאורה אמאי בטלים עיקר הקדושין.והיה נראה דרק אם מטעם

156

חידושי ר' שמעון שקופ יבמות סימן ו

 גלוח שהורה לנו במשמעות דוגלח את כל שערו, וע"כ עלינו לומר דכוונת התורה דעשה דוחה ל"ת ואז גלוי התורה דגלוח שער הראש אינו סותר למשמעות האי קרא דוגלח את כל שערו דמשמע רק שער דהיתר, כנלע"ד.***[דף ח ע"א] תוס' ד"ה תרי איסורא וכו' וא"ת צרת איילונית לרב אשי אמאי פוטרת צרתה והא חד איסורא וי"ל דממנ"פ היא אסורה משום אשר תלד פרט לאיילונית ולהכי נמי צרתה אסורה וכן אשת אחיו שלא היה בעולמו עכ"ל. ולכאורה אין מובן כיון דאשת אחיו שלא היה בעולמו ודאי חד איסורא אמאי באמת היא בעצמה פטורה משום שנאסרה משום אשת אח, הא הוי רק

157

חידושי ר' שמעון שקופ יבמות סימן ז

 שלא תנשאי פטורה גם מן החליצה, דלא כהרשב"א, מדהקשו לרבי דיליף מולקחה, והיכא שהיא זקוקה לחליצה גם לרבי מותרת צרתה כמו בחייבי עשה ול"ת עיין בתוס' דף ח' ע"ב ד"ה כל היכי, ולכאורה קשה כיון דפטורה לגמרי מן החליצה ויבום וקימא באיסור אשת אח שלא במקום מצוה תפטור צרתה כמו איילונית ואשת אחיו שלא היה בעולמו וצרת צרה, ואמאי ניחא להו למאן דיליף מעליה, אף של"ד לאח"א תפטור צרתה משום אשת אח ככל דין אשת אח שלא במקום מצוה, ובין אם נפרש דכלל עריות שפוטרות צרותיהן משום כל היכא דחדא פטורה פוטרת הצרה ובין שנאמר שהכלל שאם הוי צרה לערוה

158

חידושי ר' שמעון שקופ קידושין סימן ז

 אתיא סימני כו', וי"ל דהכי קאמר לא הוי זבינא וצריך האדון להחזיר מעשיה כו'. והקשה המהרש"א ז"ל לקמן דף י', לפי מה שכתבו התוס' דה"ק התם דלא הוי זבינא וצריך האדון כו' א"כ מאי פריך בפ' כו' דלמא בזינתה בקטנותה חייבים עליה משום א"א אח"כ לכי גדלה שרואין בה שאינה איילונית, די"ל דמ"מ בקטנותה הוה התראת ספק כו' ועי' בקרני ראם מה שהקשה דמוכח מתוס' יבמות פ, א ד"ה נעשה דלא מיחשב זה להתראת ספק.ולענ"ד נראה דלאו קושיא היא כלל מתוס' יבמות הנ"ל, דהתם מיירי באופן אחר. דהנה צריכנו לחקור הא דקי"ל דקטן מותר לאכול נבילות אם לית ביה

159

ים של שלמה מסכת גיטין פרק ד

 המוציא את זו לא יחזירה לעולם, גזרה שמא תנשא לאחר, ותעשה תשובה, ותהיה צנועה תחתיו, ויאמר הראשון, אילו הייתי יודע שכן הוא לא הייתי מגרשה, ונמצא כמגרש על תנאי, ולא נתקיים, שנמצא הגט בטל למפרע, לפיכך אומרים לו גמור בלבך לגרשה, שאין חוזרת עוד לעולם. וכן המוציא את אשתו משום איילונית, או משום שרואה דם בכל עת תשמיש, הרי זה לא יחזיר לעולם, שמא תינשא האיילונית, ויהיו לה בנים, ותתרפא הנדה, ויאמר אילו הייתי יודע שכן הוא לא הייתי מגרשה, ונמצא הגט בטל, ובניה ממזרים, עד כאן. וכתב עליו המ"מ וזה לשונו, רבינו פסק כלישנא בתרא לחומרא, דאפילו לא אמר

160

ים של שלמה מסכת יבמות פרק א

 שלמה מסכת יבמות פרק אא. דין כל העריות פוטרות הצרות וצרות צרות מיבום ומחליצה, ואסורות להתיבם, חוץ מנידה, ושפיר חולצת בנידה, ואף אם בא עליה בנידתה קנאה, וכל העריות שמתו או נתגרשו כו' צרותיהן מותרות, ואיילוניות שלא הכיר בה אין צריכה גט, היכא דאיתברר בודאי שהיא איילונית, אבל אנו אין בקיאין בבירור להקל:חמש עשרה נשים הן שאסורות ליבם. מחמת שהן עריות בכרת, ומשום הכי פוטרות אף צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם, כדלקמן במתני' בסי' ט', ואלו הן, בתו, אף שאינה בת אשתו, כגון בתו מאנוסתו, וכן בת בתו ובת בנו ובת אשתו, אעפ"י

1234567891011121314151617181920