איילונית

איילונית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 902 מקורות עבור איילונית. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

פסקי ריא"ז מסכת כתובות פרק א - בתולה נשאת

 בתוליה אינה נפגמת בכך וכתובתה מאתים114 ואין לה טענת בתולים שכבר יצאו בתוליה, ועניין הממועכת מבואר בפרק ארבעה אחין115.יט. מוכת עץ והיא שנתקע לה עץ באותו מקום ויצאו בתוליה פגם הוא אצלה ובין הכיר בה בעלה כשנשאה בין לא הכיר בה כתובתה מנה116.כ. איילונית בתולה שהכיר בה בעלה117 כשנשאה118 כתובתה מאתים ויש לה טענת בתולים ככל הבתולות, וכן הסומא כמו שמבואר בפרק ואילו נערות119.כא. השוטה לא תיקנו לה חכמים לא נישואין ולא כתובה. החרשת אע"פ שתקנו לה נישואי' לא תקנו לה כתובה. ופקח שנשא חרשת או שוטה ונתרצ' לכתוב לה כתובה

132

פסקי ריא"ז מסכת כתובות פרק ג - אלו נערות

 אונק' במשקל ששוקלין בו הזהב.ב. קטנה שהיא פחותה מבת שלש שנים ויום אחד אין ביאתה ביאה ואין בה קנס, והבא עליה אחר כך יתן קנס שאין ביאתה הראשונה כלום. ומשעה שהיא בת ג' שנים ויום אחד עד שתבג' יש לה קנס3, ואפי' היתה חרשת או שוטה או איילונית4 כמבואר בקונטרס הראייות בראיי' ה'5 ובראיי' ו'. בגרה אין לה קנס.ג. הגייורת שנתגיירה או שפחה שנשתחררה או שבויה שנפדת מבת ג' שנים ויום אחד ולמעלה הרי היא בחזקת בעולה, לפי שהיא בחזקת מופקרת לגוים ולעבדים, והבא עליה אינו משלם קנס6.ד. באו עליה עשרה שלא כדרכה

133

פסקי ריא"ז מסכת כתובות פרק יא - אלמנה ניזונת

 היה יכול לעלות בשעה שמכר ולא רצה לעלות עד שנשתבשו הדרכים הרי זה מכרו קיים76*, שכבר היה יכול לעלות ולא רצה כמבואר בקונטרס הראייות בקידושין בפרק האיש מקדש בראיי' ט"ו.הלכה ב.א. יתומה קטנה שמיאנה77 בבעל' ונמצ' עוקרת קידושיה למפרע, וכן האשה שנמצאת איילונית ונמצאו קידושיה קידושי טעות, וכן השנייה שאיסורה מדברי סופרים בין78 שלא הכיר בה כל אילו אין להם עיקר כתובה אבל תוספת יש להם79, וכן אינו משלם להם הבעל פירות נכסי מלוג שאכל מנכסיהן בעודן תחתיו80. וכן אם הלך הבעל למדינת הים ולוו מזונות ואכלו בעודן תחתיו עכשיו כשיוצאות ממנו אינו

134

פסקי ריא"ז מסכת נדה פרק ה - יוצא דופן

 הגיע לרוב שנותיו ולא הביא סימני סריס, אין דנין אותו כסריס, אלא דנין אותו כקטן עד שיביא שתי שערות. וכבר ביארנו זה בהלכות יבמות בפרק הערל72.יב. ונראה בעיני שגם האשה אם עברו רוב שנותיה73, ולא הביאה לא סימני נערות ולא סימני בגרות, אע"פ שלא הביאה סימני איילונית, הרי היא איילונית74.

135

פסקי ריא"ז - הערות מסכת נדה פרק ה - יוצא דופן

 א'.64 כ"ה בפסקי רבינו כ"י א, ב, ג, ז, ח. וכ"ה שם להלן באות ט אצל הבן, ראה הערה 69. וכ"ה בפסקי רבינו יבמות פ"ח ה"ב אות ו (וכן הובא שם בשמו בשלטי גבורים). וכן הגיה הטור בלשון הרמב"ם, ראה בסמוך. אולם ביבמות פ"ב ה"א אות ט אצל איילונית כתוב בפסקי רבינו: "שנכנסה לשנת עשרים", כלומר מיד שנכנסה לשנת עשרים (ואין צורך לשלשים יום), וכמו שכתוב שם בפסקיו כיפ"א: "שנכנסה לשנת עשרים, יום". ובפסקיו כאן כ"י ד: "שנכנסה לשנת שלשים", ובכ"י ה, ו: "לשנת שלשים יום", וע"כ שבשלשתם ט"ס, וצ"ל "עשרים" במקום "שלשים", והכוונה שנכנסה יום אחד לתוך עשרים,

136

פסקי ריא"ז - הערות מסכת נדה פרק ו - בא סימן

 סמכינן.3 מתני' שם: בא העליון עד שלא בא התחתון אע"פ שא"א וכו', וחכ"א או חולצת או מתיבמת מפני שאמרו אפשר לתחתון לבא עד שלא בא העליון, אבל א"א לעליון לבא עד שלא בא התחתון. וכ' תוס' ד"ה וחכ"א: ואפילו היא קטנה, מתייבמת לרבנן, דלא חיישי למיעוטא שמא תמצא איילונית וכו'. וכ"כ הרע"ב, ועיי"ש בתוס' רע"א. וכ' רמב"ם שם פ"ב ה"ח: אם לא נראה התחתון ונראה אחת מאלו, הרי היא ספק בין נערה לקטנה, ודנים בה להחמיר, ואם נראו כולן, הרי זו גדולה ודאית, שאי אפשר שיבואו כולן, אלא כבר בא סימן התחתון ונשר. והובא באורחות חיים הל' קידושין אות

137

חידושי ושעורי ר' ברוך בער תוכן העניינים יבמות

 ה' - בענין הואיל ואשתרי אשתריסימן ו' - בענין איסור מצוה ואיסור קדושה דחולצות ולא מתייבמותסימן ז' - בענין שיטת הראב"ד דסוטה פוטרת צרתה ובעי חליצהסימן ח' - בענין ספק סוטהסימן ט' - הוספה לענין הנ"לסימן י' - בענין צרת סוטהסימן י"א - בענין צרת איילוניתסימן י"ב - מחלוקת ב"ש וב"ה בדין צרת סוטהסימן י"ג - המשך לענין הנ"לסימן י"ד - בענין נפילה ליבוםסימן ט"ו - בענין אח שלא במקום מצוהסימן ט"ז - בענין פטור של דרכי נועםסימן י"ז - בענין אשת אחיו שלא היה בעולמו ופטור צרהסימן י"ח - בענין קנין יבוםסימן י"ט - עוד בענין הנ"לסימן כ' - בענין

138

חידושי ושיעורי ר' ברוך בער מסכת יבמות סימן ב

 אשת - אח] והא דאם בעלו לא קנו הוי כמו ענין דבר אחר דהתורה נטלה ממנו הקנין מטעם דבר אחר אבל לא משום שחסר זיקה לענין הקנין ונשאר האשת - אח שלא במקום מצוה. וביאור זה הקושיא והתירוץ צריכים לפרש בכונת התוס' דף ח' ע"א ד"ה תרי איסורי שכתבו שם ולא דמיא איילונית לחייבי לאווין ועשה וכו' עיי"ש.ולפי כל הנ"ל נראה לבאר התוס' שהבאנו לעיל ד"ה אחות אשתו, דמתחילה הקשו התוס' דליהוי נדה דומיא לאחות אשתו והוי בכלל "עליה" וכמובן שתפקע כל הזיקה ותפטר גם צרתה וכ"ש שיהי' הדין נאסרה. ותירצו דל"ה דומיא לאחות אשה ואין בכלל עליה, אבל מכ"מ צריך

139

חידושי ושיעורי ר' ברוך בער מסכת יבמות סימן יא

 חידושי ושיעורי ר' ברוך בער מסכת יבמות סימן יאבענין צרת איילונית[דף יב א]1 הנה כפי מה שביארנו בשיעורים הקודמים הרי יש ב' גווני אשת אח,2 אחד במקום מצוה ומדין "עליה" ואחד שלא במקום מצוה ונכלל תחת הכלל של "לקחת", ואף שחילוק ביניהם לענין לפטור הצרה מכ"מ לענין פטור עצמם שניהם פוטרים, ועכשיו חקר הגר"ח זצ"ל אם הכרת בעצמו יפטור את עצמה, היינו היכא דהאשת - אח שלא במקום מצוה לא יבא משום דין ערוה, אלא משום איזו סיבה צדדית לא יהי' בה יבום וממילא תהי' בכרת כיון שאין כאן דין היבום, אם דין כרת זה יפטר את

140

חידושי ושיעורי ר' ברוך בער מסכת יבמות סימן יב

 וביאור דבריו הוא בתירוץ הראשון דע"כ קאי הקרא דלצרור היינו דבזה האופן עשתה התורה האש"א לערוה בנפילה וכמו שבי' עד הנה. אבל עכשיו באופן זה דליכא איסור ערוה שיעשה את האש"א לערוה אמרי' דהתורה עשה את האש"א לערוה, היינו דגזה"כ הוא שבאופן זה הוי האש"א ערוה בנפילה וכמו איילונית לרב אסי ואשת אחיו שלא הי' בעולמו, דהרי אין שום איסור ערוה שיעשה על ידה האש"א ערוה אלא דהתורה עשתה את האש"א ערוה בנפילה, כמו כן כאן חידש הקרא דלצרור דבזה האופן נעשה האש"א לערוה.ותי' השני יש לבאר כך, דהנה חקר הגר"ח זצ"ל בדין הזה דאין איסור אחות אשה חל

1234567891011121314151617181920