אחא

אחא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8281 מקורות עבור אחא. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חלה פרק א

 ורבנין אמרי אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקוה. על עיקר בדיקתה הן חולקין. ריב"נ אמר בדקוה ומצאוה שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ. תמן תנינן תפוח שריסקו ונתנו לתוך העיסה וחימיצה הרי זו אסורה. תני רבי יוסי אומר מותר. רבי אחא רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינא מה פליגין במחמץ במימיו אבל במחמץ בגופו דברי הכל מותר. ר' יוסי כדעתי' דו אמר תמן אין תבשילו תבשיל ברור. וכן הוא אומר הכא אין חימוצו חימוץ ברור. וכמה דאת אמר אין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינין בלבד ודכוות'

62

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חלה פרק ב

 מה את עבד לון כלפניהן כלאחריהן. נישמעינה מן הדא האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה והדא אשה לא בתוך ביתה יושבת ותימר אין מטריחין עליה. והכא אין מטריחין עליו. תני המים שלפני המזון רשות ושל אחר המזון חובה. אלא שבראשונים נוטל ומפסיק ובשניים נוטל ואינו מפסיק. מהו מפסיק. ר' יעקב בר אחא אמר נוטל ושונה. ר' יעקב בר רב יצחק בעי נוטל ושונה ואת אמרת רשות אין דבעי מימר ארבעת מילין ואת אמרת רשות. אמר רבי יעקב בר אידי על הראשונים נאכל בשר חזיר. ועל השניים יצאת אשה מביתה. ויש אומרים שנהרגו עליה שלש נפשות. הדא אמרה עגבות אין בהן משום

63

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חלה פרק ג

 כקב מכאן וקב מכאן וקב הגוי באמצע אמר ליה רבי זעירא ואינו מעורב על ידי (גוים) [גידין]. תמן תנינן גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחטת עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב. ואם ספק פטור שהמוציא מחברו עליו הראייה. תמן את אמר ספק פטור והכא את אמר ספק חייב. אמר רבי אחא איתתבת קומי רבי אמי ואמר מי יאמר לי שהוא נוטל דמיו מן השבט. רבי יעקב בר זבדי רבי חייא בשם רבי לעזר נוטל הוא דמיו מן השבט. (ויפרש) [ויפריש] תמן ויטול דמיו מן השבט. א"ר יוסי חלה שהיא טבל ובעון מיתה מפריש ולא יטול דמיו מן השבט על שם

64

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חלה פרק ד

 זעירא מניין (שהדמים) [שחרמים] לאנשי משמר. אמר ליה [ויקרא כז כא] כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו. אחוזה עצמה מהו שתהא לאנשי משמר בגין דכתיב לכהן תהיה אחוזתו. (אחוזה עצמה מהו שתהא לאנשי משמר) והכתיב [דברים יח ג] ונתן [דף כז עמוד ב] לכהן הזרוע והלחיים והקיבה. מעתה לאנשי משמר. רבי אחא רבי אבהו בשם רבי יוחנן [ויקרא כז כח] כל חרם קודש קדשים הוא לה' מה קדשי קדשים לאנשי משמר. אף חרמים לאנשי משמר. מעתה אף המטלטלין. דתני מה בין הקרקעות למטלטלין אלא שהקרקעות לאנשי משמר והמטלטלין לכל כהן. רבי יוסי בי רבי בון רבי חייא בשם רב ששת [דברים

65

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק א

 ידי ייבום יכול אף שאר כל העריות הותרו מכללן על ידי ייבום. רבי זעירה בשם רבי יוסי בן חנינה [דברים כה ה] עליה עליה יבמה יבא עליה מה עליה שנאמר להלן באחין מן האב הכתוב מדבר אף עליה שנאמר כאן באחין מן האב הכתוב מדבר. ר' בנימין בר גידל ור' אחא הוו יתבין אמר רבי אחא [דף ב עמוד ב] הדא דרבי יוסי בן חנינה. א"ל ר' בנימין בר גידל או מה עליה שנאמר להלן בשאינה יבמה הכתוב מדבר אף עליה שנאמר כאן בשאינה יבמה הכתוב מדבר. א"ל רב אחא התורה אמרה ביבמה ואת אומר בשאינה יבמה א"ל ר' בנימין

66

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ב

 לא קנה מאמר הראשונה אסורה והשנייה מותרות מספק חולצת ולא מתייבמת. מה נפיק מן ביניהון. בא על השנייה על דעתין דרבנין ביאות ערוה [דף י עמוד א] מפני שעשה בה מאמר. הא אם לא עשה בה מאמר מתייבמת ואין לו זיקה בה. א"ר חגיי קיימתה כההוא דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' לעזר שומרת יבם שמתה מותר באמה זיקה היתה לו בה כיון שמתה בטלה זיקתה והכא כיון שמת בטלה זיקתו:הלכה במתני' שני אחין ומת אחד מהן וייבם השני את אשת אחיו ואחר כך נולד להן אח ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשנייה

67

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ג

 על יבמתו משהגדיל ונשא אשה אחרת אם לא ידע את הראשונה משהגדיל השנייה או חולצת או מתייבמת. הראשונה חולצת ולא מתייבמת. הכא את אומר חולצת. והכא את אומר מתייבמת. הא דאת אמר חולצת רבי מאיר ורבי שמעון. והן דאת אמר מתייבמת רבי שמעון ורבנן. ר' אבון ר' ביסנא בשם ר' אחא והוא שייבם ואחר כך חלץ. אבל אם חלץ בתחילה אסור שמא קנה מאמר ונפטרה בחליצת חבירת':הלכה יא[דף כב עמוד א] מתני' שני אחין נשואין שתי אחיות ומת אחד מהן ואחר כך מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת: גמ' אמר

68

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ד

 בנה ובאחותה בזמן שהיא קיימת האחין מותרין והיא אסורה באביו באבי אביו בבנו ובבן בנו באחיו ובבן אחיו מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו ואס [ו]ר בצרת קרובת חלוצתו: גמ' מפני שחלץ לה. הא לא חלץ לה ומתה מותר באמה. אמר רבי אבינא הדא היא דמר ר' יעקב בר אחא בשם רבי לעזר שומרת יבם שמתה מותר באמה. זיקה היתה לו בה כיון שמתה בטלה לו זיקתה. והכא כיון שמת בטלה זיקתו. רבי אבון שמע לה מן דבתרה ובאחותה בזמן שהיא קיימת והאחין מותרין. ואחותה אצל האחים לא כמתה היא. אסורה באביו ובאבי אביו בבנו ובבן בנו ובאחיו ובן אחיו.

69

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ו

 בנים דההיא איתתא ועקרתא ר' לעזר בשם ר' יוסי בר זימרה טעמא דהן תנייא [בראשית א כח] פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה וכבשה כתיב מי דרכו לכבוש האיש לא האשה רבי ירמיה רבי אבהו רבי יצחק בר מריון בשם רבי חנינה הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה רבי יעקב בר אחא ורבי יעקב בר אידי רבי יצחק בר חקולה בשם רבי יודן נשייא אם תובעת להינשא הדין עמה. רבי לעזר בשם רבי חנינה הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה. אמר ליה רבי בא בר זבדא עמך הייתי לא איתאמרת אלא אם היתה תובעת להינשא הדין עמה. הדא הוא דתנינן תמן שבת

70

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ז

 באחריותן הרי אילו יאכלו בתרומה: גמ' מניין לכהן שנשא אשה וקנה לו עבדים שיאכלו בתרומה תלמוד לומר [ויקרא כב יא] וכהן כי יקנה נפש קניין כספו וגו'. מניין לאשתו שקנתה עבדים ועבדיה עבדים שיאכלו בתרומה. ת"ל וכהן כי יקנה נפש קניין כספו. אף קנינו שקנה קניין אוכל. ר' יעקב בר אחא רבי הילא בשם רבי לעזר הם יאכלו והם יאכילו בעבד שקנה עבדים על מנת שיהיה לרבו רשות בהן היא מתניתא. אבל בעבד שקנה עבדים על מנת שיהיה לרבו רשות בהן קניינו הוא. רבי יעקב בר אחא רבי הילא בשם רבי לעזר עבד שקנה עבדים על מנת שלא יהא רשות

1234567891011121314151617181920