אחא

אחא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8281 מקורות עבור אחא. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק ה

 ילדה משלם חצי נזק מן הפרה ורביע מן הוולד: גמ' וכי כל הפרו' מפילות נהלך בהן אחר הרו' ואמור מחמת נגיחה הפילה. זאת אומרת [דף כג עמוד ב] שלא הילכו במידת הדין בממון אחר הרוב אלא במיעוט. א"ר יוסי במקום אחר הילכו במידת הדין בממון אחר הרוב כהדא דתני ר' אחא גמל האוחר בין הגמלים ונמצא שם אחד מת חייב בידוע שזה הרגו. ואמר ר' ינאי כיני מתניתא משלם חצי נזק מן הפרה ובעל הוולדות עולה לבעל הפרה רביע. א"ר יוסי זה נותן מחצה וזה נותן מחצה. מה מפקה מביניהון מתו הוולדות מאן דמר משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק

22

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק ח

 לחירות בראשונה. ונותן לו דמי שנייה. ר' אבהו בשם ר' יוחנן זאת אומרת שמין לעבדים בושת. ר' לא בשם רבי יוחנן המקדיש מעשה ידי עצמו כולן קידש. וחזר ותנא המקדיש מעשה ידי עבדו יוציא לו מהן פרנסתו והשאר הקדש הכא את אמר השאר הקדש והכא את מר כולו קדש. א"ר אחא מצווים ישראל לפרנס בני חורין יותר מעבדים. לא כן אמר ר' יוחנן הקוטע ידי עבד חבירו רבו נוטל נזקו צערו ריפיו שבתו בושתו והלה יתפרנס מן הצדקה. אמר ר' אחא מצווין ישראל לפרנס עבדים קוטעין יותר מן השלימין. והא ר' יוחנן אכול קופד ויהיב לעבדיה שתי חמר ויהיב לעבדיה

23

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק ט

 הגזילה. גזל מריש ובנאו בבירה בית שמאי אומרים יקעקע כל הבירה כולה ויתנינו לו. ובית הלל אומר יתן לו דמיו מפני תקנת שבים. ירד לחרבה ובנייה שלא ברשות שמין לו וידו על התחתונה בנייה ברשות שמין לו וידו על העליונה. ביקש ליטול אבניו ועציו אין שומעין לו. ר' יעקב בר אחא בשם ר' יהושע בן לוי משום יישוב ארץ ישראל. רב נחמן בר יצחק שאל אילו מי שנכנס לחורבתו של חבירו ופירק חבילתו לשעה וביקש ליטלו שמא אין שומעין לו. [דף לח עמוד א] כיון דשמע דמר רבי יעקב בר אחא משום יישוב ארץ ישראל אמר האמירה. אלא בנה במקום

24

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביכורים פרק א

 דרבי אמר שרשין חיין זה מזה. אמר ליה דברי הכל היא. הכא התורה אמרה [שמות כג יט] ראשית בכורי אדמתך עד שיהו כל הגידולים מאדמתך. על דעתיה דרבי יודה מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של יחיד. מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלו ודרך היחיד באמצע. ר' אחא בשם ר' מיישא בשהבריכה בדלעת או בסילון. אי בשהבריכה בדלעת או בסילון יביא ויקרא אפילו כרבנין יביא ויקרא. אמר רבי יונה צריכה לרבי יודה המוכר שביל לחבירו מקום דריסה הוא מכר או עד התהום מכר. אין תימר מקום דריסה מכר מביא וקורא אין תימר עד התהום מכר לא יביא

25

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביכורים פרק ב

 שריבתה בתפילתה קיצרה בימיו של שמואל שאמרה [שמואל א א כב] וישב שם עד עולם והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה דכתיב ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה והיי דלון חמשין ותרתי א"ר יוסי ב"ר בון ושתים שגמלתו. לששים מיתה האמורה בתורה רבי חזקיה בשם רבי יעקב בר אחא כתיב [דברים א לה] אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה וגו' הגע עצמך שיצא ממצרים בן עשרים שנה ועוד עשה במדבר ארבעים שנה ומת נמצאת אומר המת לששים שנה מיתה האמורה בתורה וכתיב [איוב ה כו] תבא בכלח אלי קבר. לשבעים [שנה] מיתה של חיבה [דכתיב] [תהילים

26

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביכורים פרק ג

 יוחנן פעמים ביום. רבי לעזר אומר פעם אחת ביום. לא כן תני רבי שמעון בן אלעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח ת"ל [ויקרא יט לב] זקן ויראת מאלהיך אני ה'. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא [דף יא עמוד ב] על דעתיה דרבי לעזר לא יקום כל עיקר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר דלא יחמי סייעתא דסבין ועבר קומיהון בגין דיקומון לון מן קמוי. כשם שהן חלוקים כאן כך הן חלוקים בשאילת שלום. ר' חזקיה רבי חנינה בריה דרבי אבהו בשם רבי אבדומא דמן חיפה לזקן ד' אמות עבר [לפניו] ישב לו. כהן גדול משהוא רואהו ועד שהוא נכסה

27

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביצה פרק א

 טוב רבי שמעון בן לקיש אומר לוקה שלא הותר מכלל בישול אלא לאכילה בלבד התיב רבי בא בר ממל על הדא דרבי יוחנן מעתה החורש ביום טוב אינו לוקה שהותר מכלל חרישה ביום טוב רבי יוסה בשם רבי אילא לא הותרה חרישה כדרכה רבי שמי אמר קומי רבי יוסה רבי אחא בשם רבי אילא דר"ש היא דר"ש אמר עד שיהא לו צורך בגופו של דבר קם רבי יוסי עם ר' אחא א"ל [דף ד עמוד א] אתה אמרתה הדא מילתא לא כן אמר ר' יוחנן דברי ר"מ עשרים וארבעה דברים מקולי ב"ש ומחומרי בית הלל וזה א' מהן נאמר עשרים

28

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביצה פרק ב

 ואין זוקפין את המנורה בי"ט: הדא דאת אמר במנורה של פרקים אבל במנורה שאינה של פרקים לא בדא כהדא תלמידוי דר' יוסי הוון יתיבין נפלת מנרתא קומיהון והוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק: אין אופין פיתן גריצות אלא רקיקין: מתוך שאת מייגעו אף הוא אינו אופה אלא צורכו ר' אחא שמע לה מן הדא [דברים כט כג] מה חרי האף הגדול הזה ורבנן שמעין לה מן הדא [בראשית מ טז] והנה שלשה סלי חורי על ראשי:הלכה זמתני' אף הוא אמר ג' דברים להקל מכבדין בין המיטות ומניחין את המוגמר בי"ט ועושין גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרין:

29

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביצה פרק ג

 דרבנן דתנינן תמן וחכ"א צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר ולביברים ותנינן אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות הא לגינה ולחצר לא כאן בחצר מקורה כאן בחצר שאינה מקורה והא תנינן גינה אית לך מימר גינה מקורה אלא כאן בגדולה כאן בקטנה ר' עולא אמר בעון קומי רבי אחא מה ניתני כל המחוסר צידה חייב ושאינו מחוסר צידה פטור אמר לון ולא בנעל לתוכה אנן קיימין אלא כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר א"ר שמואל אחוי דרבי ברכיה כל שהוא מחוסר נשבים מחוסר צידה ושאינו מחוסר נשבים אינו מחוסר צידה שוחטין מן הנגרים ואין שוחטין לא

30

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביצה פרק ד

 ולא מתניתא היא המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו מתניתא כמאן דאמר [שמות יב טז] לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל מה צריכה ליה כמאן דאמר אין נפשות בהמה בכלל ברם כמ"ד נפשות בהמה בכלל פשיטא ליה מתניתא במוציא להאכיל מה צריכא ליה במוציא להיסק ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא מוקצה שיבש אסור ליגע בו ר' אמר לרבי שמעון בריה עלה והבא לנו גרוגרות מן העלייה א"ל ואינו אסור משום מוקצה א"ל ואדיין את לזו אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד א"ר שמואל בר סיסרטיי מפני שהן מסריחות בנתיים ר' זעירא בעא קומי

1234567891011121314151617181920