אחא

אחא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8281 מקורות עבור אחא. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ח

 שגבוה עשרה טפחים למרפסת פחות מיכן לחצר. לא לזה בזריקה ולא לזה בשילשול היא מתניתא בתוך שלשה טפחים לעליונה שהיא למעלה מעשרה טפחים לתחתונה. מה פליגין רב ושמואל בשוה. היה שם חורבה רבי יוחנן אמר נותן חורבה לבעליה. עד כדון במשתמש בחורבה דרך פתחו היה משתמש בחורבה דרך חלון רבי אחא בשם רבי יונתן אפילו כן נותן חורבה לבעליה. רבי אלעזר בי רבי שמעון בשם רב הושעיה היו שלש זה משתמש בחורבה דרך פתחו וזה משתמש בחורבה דרך פתחו והאמצעית אסורה אימתי בזמן שהאמצעית של שניהן אבל אם היתה אמצעית לאחד מן השוק זה משתמש באחת וזה משתמש באחת ובשנית.

172

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק י

 רבי חגיי אין בעי מיהב יהבי אמר רבי זריקא אסברי רב המנונא עד מקום שמוחו של התינוק רופף. תמן תנינן על תרנגול שנסקל בירושלם שהרג את הנפש ראה ראשו של תינוק רופף הלך וניקרו אמר רבי יוסי כיני מתני' ובלבד על ידי שנים ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' אחא ואפילו שנים שנים. הוו בעי מימר על דעתהון דרבנן אין מחוור על דעתיה דר' אחא מחוור. ויביאם בידו מוטב להביאם דרך מלבוש ולא דרך משאוי. [דף נט עמוד ב] מוטב לדחות את השבת פעם אחת ולא שני פעמים. תני אחד האיש ואחד האשה הוון בעיי מימר מאן דמר מחוור

173

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ערלה פרק ג

 רבי יונה בעי קומי רבי [דף יח עמוד א] זעירא ההן בגד דתנינן הכא מהו לסמוך בו את המיטה ואיקפד לקיבליה. אמר ליה אפילו למאן דאמר תמן מותר הכא אסור. תמן אין איסורו ניכר ברם הכא איסורו ניכר. אמר רבי חגיי כד נחתית מן אילפא שמעית קליה דרבי יעקב בר אחא יתיב מתני בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק ותנינן נטל הימנה כרכר אסור בהנייה ארג בו את הבגד אסור בהנייה יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנייה ותנינן רבן שמעון בן גמליאל אומר ימכר כולו לגוי חוץ מדמי יין נסך שבו. אמר רבי אחא בר יעקב רבי חגיי קשתיה רבי

174

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק א

 ותפילין וציצית ומאכיל את העניים ואת הרעבים ומשקה את הצמאים אם יש לך אתה חייב בכולן ואם אין לך אין אתה חייב באחת מהן אבל כשהוא בא אצל כיבוד אב ואם בין שיש לך הון בין שאין לך הון כבד את אביך ואת אמך ואפילו אתה מסבב על הפתחים רבי אחא בשם רבי אבא בר כהנה כתיב [משלי ה ו] אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע טילטל הקב"ה מתן שכרן של עושי מצות כדי שיהיו עושין אותן באמונה ר' אחא בשם ר' יצחק כתיב [שם ד כג] מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאת חיים מכל מה שנאמר

175

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ד

 יוחנן כשאין טפולין לאביהם אבל אם היו טפולין לאביהם מציאותן שלו ריב"ל דריב"ל אמר בבע"ה עשיר נחלקו אבל בבע"ה עני מאחר שהוא ראוי ליטול זכה תני השוכר את הפועל לעשות עמו בכל מלאכה מציאותו לבע"ה ר"ש בן לקיש בעי רצה לחזור חוזר בו ואת אמרת מציאותו לבע"ה רבי יעקב בר אחא בעי ר' יוסי מקשה מה צורכה לההוא דאמר ריש לקיש ולא שמעינן דמר ר' יעקב בר אחא איתפלגין ר' יוחנן ור"ש בן לקיש ר' יוחנן אמר אדם זוכה לחבירו במציאה וריש לקיש אמר אין אדם זוכה לחבירו במציאה. ר' רדיפה אמר איתפלגין ר' יונה ור' יוסי חד אמר הראוי

176

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ה

 הוא דבש"א הפקר לעניים הפקר וכב"ה עניים מעשרים ואוכלים א"ל ר' יוסי שמענו שהוא פטור מן המעשרות ד"ה משום קנס שהפקר ב"ד הפקר דכתי' [עזרא י ח] וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו ומניין שהוא פטור מן המעשרות ר' יונתן ברי' דר' יצחק בר אחא שמע לה מן הדא אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי שביעית ואם עברוה הר"ז מעוברת וחודש א' שהוא מוסיף לא פטור ממעשרות היא עד כדון שביעית מוצאי שביעית מניין א"ר אבון שלא לרבות באיסור חדש ר' זעירא בשם ר' אבהו הדא דתימר עד שלא התיר רבי להביא

177

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ח

 חסד למאן דמתחמי ולא חמי דין דחמי ולא מתחמי יקבל פיוסך ויגמול יתך חסד דלמא ר' חמא בר חנינא ור' הושעיא הוון מטיילו באילין כנישתא דלוד א"ר חמא בר חנינא לר' הושעיא כמה ממון שיקעו אבותי כאן א"ל כמה נפשות שקעו אבותיך כאן לא הוון בני נשא דילעון באורייתא ר' אחא בשם ר' חנינא כיני מתני' כל מי שהוא צריך ליטול ואינו נוטל הרי זה שופך דמים ואסור להתרחם עליו על נפשיה לא חייס על חורנין לא כ"ש וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל אינו מת מן הזקנה עד שיצטרך לבריות וכל מי שהוא צריך ליטול ואינו נוטל אינו מת

178

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק א

 אמרו שתי שורות במרתף וכו'. רב חונה בשם רב [דף ג עמוד א] קולפו כמין גם. תני בר קפרא קולפו כמין שני גמין. היה נתון באמצע הבית על דעתיה דרב חונא מפשיטו חלוק אחד. על דעתיה דבר קפרא מפשיטו שני חלקות. היה עשוי מדריגות קולפו גמים גמים. רבי יעקב בר אחא בשם חזקיה שמעון בר בא בשם רבי יוחנן שורה החיצונה היא העליונה הרואה את הפתח ואת הקורה שלפנים ממנה תני שלמטה ממנה. הוון בעיי מימר מאן דאמר שלפנים הימנה כל שכן שלמטה הימנה מאן דמר שלמטה הימנה הא לפנים הימנה לא. נשתמש בחצי שורה פשיטא אותה שנשתמש יש לה

179

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ב

 תפלוגתא דרבי יוחנן ודרשב"ל דאיתפלגון הגוזל תרומה מאבי אמו כהן ר' יוחנן אמר משלם לשבט רשב"ל אמר משלם לעצמו. א"ר מנא קומי רבי יוסה מסתברא יודה רשב"ל לר' יוחנן בחומש שהוא משלם לשבט א"ל אוף אנא סבר כן שכן תרומה טמאה אפרה לשבט. אתא ר' יוסה בר' בון בשם ר' אחא אפי' עליה פליגין. ר' יוסה בעי הנהנה מן ההקדש פחות מש"פ מהו שיהא חייב בתשלומין א"ל נישמעינה מן הדא [ויקרא ה טז] ואת אשר חטא מן הקדש ישלם פרט לפחות משוה פרוטה. אית תניי תני לרבות לתשלומין. מאן דאמר פרט לפחות משוה פרוטה לתשלומין לקרבן. מאן דאמר לרבות בתשלומין

180

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ג

 שהוא לצורך לכם. תמן אמרין טרקטה. הורי רבי יצחק מיעבד חד. תריי תלתא אסור אלא אין שזג ידוי במייא. תני קיבטיות בירתיות צריך לבער הורי רבי יוסי באילין פלולינא צריך לבער. רבי אבהו בשם רבי יוחנן בצק שצינן לא היה שם אחר. כיוצא בו שהחמיץ עד איכן. רבי יעקב בר אחא ר' עולא דקיסרין בשם רבי חנינה עד כדי הילוך ארבעת מיל:הלכה גמתני' כיצד מפרישין חלת טומאה בי"ט ר' אליעזר אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה בן בתירה אומר תטיל לצונן א"ר יהושע לא זהו חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובבל ימצא אלא מפרשתה ומנחתה עד הערב

1234567891011121314151617181920