אחא

אחא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8281 מקורות עבור אחא. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדה פרק ב

 אדמה דם טהור מכשיר דם טמא אינו מכשיר:הלכה זמתני' אי זהו האדום כדם המכה שחור כחרת דיהא מיכן טהור כקרן כרכום כברור שיש בו וכמימי אדמה מבקעת בית כרם מיצף עליו מים וכמזג שני חלקי מים ואחד יין מן היין השרוני: גמ' רבי יעקב בר אחא רבי עולא דקיסרין בשם רבי חנינה רבי בא בשם רבי שמעון בן מנסיא כדם המכה שלקת ושנת אמר רבי יעקב בר סוסיי קומי רבי יוסי [דף ח עמוד ב] ומתניתא אמרה כן אדום כדם המכה. רבי יצחק בר נחמן ורבי אבודמא דמן חיפא הוון יתבין אתא חד בר נש א"ר יצחק בר

122

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדה פרק ג

 מתני' המפלת חתיכה אם יש עימה דם טמאה ואם לאו טהורה רבי יהודה אומר בין כך ובין כך טמאה: גמ' רבנן אמרין מקור הוא שהוא מגדל חתיכה ר' יודה אומר דם הוא שהוא קרוש ונעשה חתיכה א"ר יוחנן לא טימא ר' יודה אלא כגון ארבעה מיני דמים ר' יעקב בר אחא ר"ש בר בא בשם ר' יוסי בי רבי נהורייה הלכה כרבי יהודה שמע ר' לעזר ומר (אינו) [איני] מקבל עלי את הדבר הזה שמואל אמר הלכה כר' יודה אמר רבי זעירה לא דו אמר הלכה כר' יודה אלא דו חמי רבנן נהגין כר' יהודה. ר' יוחנן בשם רבי שמעון

123

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק א

 ולא תנינן כינויי ערכין וכינוי תמורות והקדשות. ואילו תנינן מה הוינן מיתני ערפין ערצין ערקין. תמופה תמרנה תמוקה. הגדר הגזר הגרם ניחא כמאן דאמר סתם חרמים לבדק הבית. ברם כמאן דאמר סתם חרמים לכהנים. ולמה לא תנינן כינויי תרומה. ואילין תנינן מה הוינן מיתני תרופה תרוצה תרוקה. ר' יעקב בר אחא אמר איתפלגון ר' יוחנן ור' אלעזר דר' יוחנן אמר לוקין על האיסרות ר' אלעזר אומר אין לוקין. א"ר יעקב בר אחא כך משיב ר' יוחנן את ר' אלעזר על דעתך דאת אמר אין לוקין על האיסרות. והא תנינן המודר הנייה מחבירו ונכנס לבקרו לא יכנס. א"ר ירמיה שנייה היא

124

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ג

 שניהן בדיבור אחד נאמרו. וכן הוא אומר [תהילים סב יב] אחת דיבר אלהים בדיבור שתים זו שמענו. וכתיב [ירמי' כג כט] הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע. אי זהו שוא ואי זהו שקר שבועת שוא בשנשבע לשנות את הידוע לאדם. שבועת שקר בשנשבע ומחליף. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן ידוע לשנים זהו שבועת שקר לג' זהו שבועת שוא. רבי הילא בשם ר"א אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועת שוא היא מה נפק מן ביניהון שינה בו בפני שנים והשליכו לים והתרו בו משום שבועת שוא. על דעתיה דרבי יוחנן אינו לוקה. על דעתיה

125

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ד

 לעשרה וזה אחד מהן. הבקיר שדהו. אית תניי תני חוזר בו ואית תניי תני אינו חוזר בו. רבי חזקיה ר' אבהו בשם רשב"ל מאן דמר חוזר כרבי יוסי מאן דמר אינו חוזר כרבי מאיר. הדא אמרה הבקר כר' יוסי וחייב במעשרות מה אמר הבקר לא מתנה. אתא רבי יעקב בר אחא בשם רבי שמעון בן לקיש הבקר כרבי יוסי וחייב במעשרות. תמן אמר הבקר כרבי יוסי ואין חייב במעשרות דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי [דברים יד כט] ובא הלוי כי אין לו וגו'. ממה שיש לך ואין לו חייב אתה ליתן לו. יצא הבקר שידך וידו שוין בו. היא

126

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ו

 אף רבי יאשיה מודה שאסור. לא אמר ר' יאשיה אלא לחומרין. רבי חייה בר בא אמר רבי יוחנן אכיל חליטה ואמר לא טעמית מזון בהדא יומא. והא תנינן הנודר מן המזון מותר במים ובמלח. פתר לה רבי יאשיה דאמר הילכו בנדרים אחר לשון תורה. ומניין שכל הדברים קרויין מזון. רבי אחא בר עולא אמר [בראשית מה כג] ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון. מה תלמוד לומר ומזון. אלא מיכן שכל הדברים קרוין מזון. הנודר מן המבושל מהו שיהא מותר מן המעושן. מהו שיהא מותר במטוגן. מהו שיהא מותר בתבשיל שנתבשל בה מי טבריה. רבנן דקיסרין שאלון מעושין מהו שיהא בו

127

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ז

 לנו בשר והוא אומר לחבירו לא מצאתי אלא דגים אלא ר' עקיבה סבר מימר הדילועין בכלל ירק. ורבנין אמרין אין הדילועין בכלל ירק. אף למידת הדין כן ירק גינה זה מכור והיו שם דילועין על דעתיה דר' עקיבה מכורין. על דעתון דרבנין אינן מכורין. ובהבקר ובהקדש כן. ר' יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן אתא דיחידייא דהכא כסתמא דתמן. ודיחידייא דתמן כסתמא דהכא דתני הנודר מן הבשר אסור בכל מין בשר ומותר בראש ובכרעים ובקנה ובלב ובכבד. ומותר בבשר דגים וחגבים. וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר קרבייא לאו בשר ואכליהון לאו אינש. הכל מודין בנודר מן

128

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ח

 אדר הראשון. הדא אמרה ניסן ראש השנה לנדרים. תשרי ראש השנה לנדרים שלא תאמר יעלה ראש חדש אדר תחת אלול ויהא מותר באלול. לפום כן צריך מימר אסור בה ובעיבורה. אמר יום אחד שבת אחת חדש אחד שנה אחת שבוע אחד אסור מיום ליום מעת לעת. תני מעת לעת. רבי אחא רבי אבהו בשם ר' יוסי בן חנינה אסור לאדם להתענות עד שש שעות בשבת. אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן היו מתענין וירדו להן גשמים קודם חצות לא ישלימו. [דף כו עמוד ב] עד כדון צפרא הוא. אחר חצות ישלימו שכבר עבר רובו של יום בקדושה. מילתיה דרבי יוחנן

129

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ט

 ריבים לנגעים מה נגעים לכל מראה עיני הכהן אף ריבים לכל מראה עיני הכהן. ר' מנא נדר מן חמרא דאבוהי אתא אבוהי סלק לגביה א"ל אילו היית יודע דאנא מצטער נודר היית א"ל לא ושרא ליה. מה אנן קיימין אם באומ' הנייתי על אבא הדא היא דמר רבי יעקב בר אחא רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן כופין את הבן שיזון את האב. אלא כינן קיימין באומ' הניית אבא עלי. ר' מנא נדר וסלק לגבי ר' שמי א"ל אילו היית יודע שהבריות רחקין מינך דאת נדרן נדר הויתה. א"ל לא ושרא ליה:הלכה במתני' ועוד א"ר אליעזר פותחין

130

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק י

 יום רבי אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה יפר וחכמים אומרים אין הבעל מיפר עד שתיכנס לרשותו: גמ' מיסבר סבר רבי אליעזר דבמזונות הדבר תלוי. קידש אשה על מנת לזון הבעל מיפר לה. [דף לג עמוד ב] נשא אשה ע"מ שלא לזון האב מיפר לה דברי חכמים. ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן לעולם אין הבעל מיפר עד שתכנס לרשותו:הלכה המתני' שומרת יבם בין ליבם אחד בין לשני יבמין רבי אלעזר אומר יפר רבי יהושע אומר לאחד אבל לא לשנים ר' עקיבה אומר לא לאחד ולא לשנים: גמ' על דעתיה דרבי אליעזר מיפר לה והן דמר רבי

1234567891011121314151617181920