אונקלוס

אונקלוס מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2383 מקורות עבור אונקלוס. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תוספתא מסכת דמאי (ליברמן) פרק ו

 ענבים משלו או שבצרו כרמיהן לתוך גת אחת אחד מעשר ואחד אינו מעשר המעשר מעשר את שלו ודאי וחצי חלק חבירו דמאי הלכה יבגר וגוי שירשו את אביהן גוי רשאי לומר לו טול אתה צלמים ואני כלים אתה יין ואני פירות הלכה יגאונקלוס הגר חלק מאחיו החמיר על עצמו והוליך חלקו לים המלח ירשו מרחץ רשאי שיאמר לו טול אתה שבת בחלקך ואני בחול בחלקי ישראל וגוי שלקחו בית גוי אינו רשאי שיאמר לו טול אתה צלמים ואני כלים אתה יין ואני פירות לקחו מרחץ אינו רשאי שיאמר לו תהא שבת בחלקך וחול בחלקי ואם היתנה עמו במנת

2

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ט

 עלה מזה.מט [ה, כט] זאת תורת הקנאות, כך אמר הקב"ה התורה הזאת של קנאות עבודת כוכבים לעולם תהיה שכשם שפרע הקב"ה מעובדי העגל בקנאה כך יפרע מהם לדורות וכה"א (דברים לב) הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם מה כתיב מזי רעב נגד וצבתה בטנה שכן תרגם אונקלוס נפיחי כפן מחוץ תשכל חרב כנגד אותן שהרגו בני לוי בחרב וקטב מרירי זה הדבר כנגד ויגוף ה' את העם, אשר תשטה אשה (יחזקאל טז) האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים היה נביא מוכיחם שתחת הקב"ה עבדו עבודת כוכבים או איש אשר תעבור עליו רוח קנאה, היה מתנבא משה שעתיד הקב"ה

3

איכה רבה (וילנא) פרשה א

 מנין איכ"ה ישבה בדד, ר' ברכיה בשם רבי אבדימי דמן חיפה למלך שהיה לו בן בזמן שעושה רצונו של אביו היה מלבישו בגדי מילתין, ובזמן שאינו עושה רצונו מלבישו בגדי בדד, כך ישראל כל זמן שהיו עושין רצונו של הקב"ה כתיב (יחזקאל ט"ז) ואלבישך רקמה, ר' סימא אמר פורפירא תרגם אונקלוס אפקלטורין פליקטא, ובזמן שאין עושין רצונו של הקב"ה מלבישן בגדי בדדין, הה"ד איכה ישבה בדד, אמר רב נחמן אמר שמואל משום ריב"ל קרא הקב"ה למלאכי השרת אמר להם מלך בשר ודם כשמת לו מת והוא מתאבל מה דרכו לעשות, אמרו לו תולה שק על פתחו, אמר להם אף אני

4

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים

 מי גרם לך שלוה כל אותן י"ב חדש הלא הצדקה שעשית, ומה אומות העולם כך ישראל על אחת כמה וכמה לכך נאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה.(ה) [כא, א] ואלה המשפטים, זש"ה (תהלים קמז) מגיד דבריו ליעקב וגו' לא עשה כן וגו', עקילס (נ"א אונקלוס) הגר בן אחותו של אדריאנוס היה מבקש להתגייר והיה מתירא מן אדריאנוס דודו, א"ל אני מבקש לעשות סחורה, א"ל שמא אתה חסר כסף וזהב הרי אוצרותי לפניך, א"ל אני מבקש לעשות סחורה לצאת לחוץ לידע דעת הבריות ואני מבקש לימלך בך היאך לעשות, א"ל כל פרקמטיא שאתה רואה שפלה ונתונה בארץ לך

5

פרקי דרבי אליעזר פרק לח

 שהוא חי והתירו את החרם. ושמע יעקב על יוסף שהוא חי, וחיתה רוחו, שנאמר [שם מה, כז] ותחי רוח יעקב אביהם. וכי מתה היתה רוחו של יעקב שחיתה, אלא מפני החרם נסתלקה רוח הקדש מעליו, וכיון שהתירו את החרם שרתה עליו רוח הקדש כבתחלה, שנאמר ותחי רוח יעקב אביהם. ותרגם אונקלוס ושרת רוח נבואה על יעקב אבוהון. רבי עקיבא אומר החרם היא השבועה, ושבועה היא החרם. וכל מי שהוא מפר את החרם כאלו מפר את השבועה, וכל מי שיודע הדבר ואינו מגיד, בא עליו החרם ומכלה אותו ואת עציו ואת אבניו, שנאמר [זכריה ה, ד] וכלתו ואת עציו ואת אבניו:

6

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת לך לך פרק טז

 קרא לבאר. אברהם הסכים לדבריה וקרא לבאר באר לחי רואי, גם זה ראי השלישי נקרא במלאפום והטעם באל"ף ומתג באל"ף, כלומר להקב"ה שהוא חי העולמים נגלה צערי שראה אותי בעלבון, אבל רבותינו דרשו כי על שם המלאך שקרוי חיה וכרוב, לכך קראו לחי רואי למלאך הקרוי חיה, לראות בעלבוני, ובשיטת אונקלוס דרשהו, והדברים סותרים זה את זה, כי בתחלה כתיב ותקרא שם ה' וגו' כדדרשנו: הנה בין קדש ובין ברד. מזה סיפור הסדרה למדנו כי ברד זה שור, והתרגום מוכיח כי שניהם קורא חגרא, ואנשי עיר הקדש לשניהם קראו חלוצא:ורבותינו דרשו ושרי אשת אברם לא ילדה לו. שאילו נשאת

7

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כז

 ב), מפרק הרים (מ"א יט יא), התפרקו (שמות לב כד), (והתפרקו) [ויתפרקו] (שם שם ג), וכל דומיהן:סימן מאמא) וישטום עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו. עיקר מלת שטם לשון שמירת דבר איבה, כדכתיב ואביו שמר את הדבר (בראשית לז יא), וכן תרגם אונקלוס וישטום עשו ונטר עשו דבבו, ודומה לו ישטמנו יוסף (שם נ טו), והרבה כמותו, וכולן לשון נטירת איבה ותחרות, וגם יש להביא ראיה מהא דאמרינן סיטומתא לא קניא, פי' חותם שחותמין בו העסק אם נותנין אותו ערבון אינו קונה, והחותם הוא דבר הנעשה לשמירה ולזכרון, וכה"א שמני כחותם על לבך כחותם על (זרועותיך) [

8

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק ל

 והשניה נכתבת לדרוש בה אם למסורה שכר דודאים, וכענין שדרשנו:סימן יטיט) ותהר עוד [לאה] ותלד בן ששי ליעקב. מלאה ומתייחס אחריו:סימן ככ) ותאמר לאה זבדני אלהים [אותי] זבד טוב. ראיתי רוב המפורשים שפירשו מלת זבד בלשון חלק, ובשיטת אונקלוס פירשו, אפס כי ר' טובי' דימהו ללשון זבל, ונראה לי לומר כלשון רבותינו, כלומר זבדני אלהים עשאני הקב"ה אותי ליעקב חלק טוב: הפעם הזה, כלומר מעתה: יזבלני אישי ויעמדני, ודומה לדבר בית זבול לך (מ"א ח יג), מזבול קדשך (ישעי' סג טו) וכל דומיהן, כזבול מעמיד את האשה בבית בניה, כך יזקיקני בעלי לעמוד בבית זבולון כדי

9

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק לא

 המתה ופטור ומשלם את הגניבה ואת האבידה בין ביום בין בלילה, אבל אני היה עלי לשלם את הכל:סימן ממ) הייתי ביום. בזמן של קיץ: אכלני חורב. כלומר החום של שמש, ודומה לו חרבו המים (בראשית ח יג), כחורב [בציון] (ישעיה כה ה), וכן תרגם אונקלוס חורב שרבא, ודומה לו שרב ושמש (ישעיה מט י): וקרח בלילה. בזמן החורף, קרח הוא הכפור, וכן התרגום מוכיח וקרח מתרגמינן וגלידא, דק ככפור (שמות טז יד), מתרגמינן דעדק כגליד, ודומה לדבר משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמוד (תהלים קמז יז): ותדד שנתי מעיני. ודומה לו נדדה שנת המלך (אסתר ו א)

10

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישלח פרק לג

 אומות העולם יכולין לערער על ישראל לומר שהן גזולין מידם. מערת המכפלה, דכתיב לאברהם למקנה (שם כג יח), וכתיב ויקן את חלקת השדה (שם לג יט). ומקום בית המקדש, דכתיב ביה ויתן דוד [לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות] (דה"א כא כה): במאה קשיטה. במאה כבשות בכורות, וכן תרגם אונקלוס במאה חורפן, שכן בחיגרא דערבאי קורין לכבשה קשיטתא. ואנשי עיר הקודש תירגמו במאה מרגליין, וכן אמר ר' יהושע דסכנין אלו חליות שדרכן להנתן בנזמים. ויתר רבותינו אמרו במאה מעה, שכן בכרכי הים קורין למעה קשיטה, ומה לשון קשיטה, כלומר קציצה שהמעות קצוצות ועגולות הן כדינר: ולמה קנאה מבני חמור,

1234567891011121314151617181920