אונס

אונס מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 13297 מקורות עבור אונס. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

ילקוט שמעוני תורה פרשת נשא

 שמואל בשם רבי ישמעאל והיא לא נתפשה (כולה כדלעיל), תניא אידך והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת ואי זו זו היא שתחלתה באונס וסופה ברצון, תניא אידך והיא לא נתפשה (כדלעיל), והיא לא נתפשה להוציא את האנוסה, או בין בישראל בין בכהונה, אמרת אם המטמאה טומאה קלה עשה בה אונס כרצון בכהונה סוטה חמורה דין הוא שנעשה אונס כרצון בכהונה:ועבר עליו רוח קנאה [ה, יד], תניא היה ר"מ אומר אדם עובר עבירה בסתר והקב"ה מכריז עליו בגלוי שנאמר ועבר עליו רוח קנאה, ואין עבירה אלא לשון הכרזה שנאמר ויצו משה ויעבירו קול במחנה, תנא דבי רבי ישמעאל אין

62

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תצא

 רשעיות, וסמיך ליה ארבעים יכנו, והא איכא עדים זוממין וחובל בחברו דממונא משלמי, א"ר אילעאי בפירוש ריבתה תורה עדים זוממין לתשלומין (כתיב בפ' ועשיתם לו כאשר זמם):כי ימצא איש [כב, כח] [נערה בתולה, נאמר בתולה באונס ונאמר בתולה] במפתה, לא יאמר בתולה במפתה והלא דין הוא ומה אונס חמור אינו חייב אלא על נערה בתולה מפתה הקל אינו דין שלא יהא חייב אלא על נערה בתולה, או חילוף אם מפתה הקל חייב על נערה בתולה ועל נערה שאינה בתולה אונס חמור אינו דין שיהא חייב על בתולה ועל שאינה בתולה, מה ת"ל בתולה באונס, שיכול אין לי אלא שלא

63

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית ב מאמר פיוסא ונטילת רשות

 שיטול רשות בתחילה. מכאן אוליפנא, דמאן דמתחבר באנתתיה, בעי למפגע לה ולבסמא לה במלין: מכאן למדנו מי שמתחבר עם אשתו צריך לפייס אותה ולהמתיקה בדיבורים. ואי לאו לא יבית לגבה בגין דיהא רעותא דלהון כחדא בדלא אניסו, ואם אינו מפייסה, לא ילין אצלה, משום שהרצון שלהם צריך להיות כאחד באין אונס.פנימיות הדברים. כי כל הנוהג בסדר בנין המדרגה, נוהג ג"כ בהכרח בסדרי קיומה של המדרגה, ולפיכך, אותם ב' פעולות הנ"ל המבוארות באו"א לבנין הנוקבא, נוהגות ג"כ בסדר הזווג של הנוקבא עם ז"א. שמתחילה צריך להמשיך לה הארת השמאל, שהיא דוגמת פעולה א' דאו"א, שה"ס בנין הצלע. ואח"כ מזדווג עמה

64

ספר הלכות גדולות הקדמה

 נביא השקר. (מח) פרשת עיר [עמוד כ] הנדחת. (מט) פרשת המלך. (נ) פרשת עדים זוממין. (נא) פרשת משוח מלחמה. (נב) פרשת עיר משלמת ועיר שאינה משלמת. (נג) פרשת עגלה ערופה. (נד) פרשת יפת תאר. (נה) פרשת משפט הבכורה. (נו) פרשת בן סורר ומורה. (נז) פרשת מוציא שם רע. (נח) פרשת אונס ומפתה (נט) פרשת לקוחין וגרושין. (ס) פרשת יבמין. (סא) פרשת שולחת יד במבושיו. (סב) פרשת בכורים. (סג) פרשת אבנים גדולות. (סד) פרשת ברכות וקללות. (סה) פרשת הקהל. אילו ששים וחמש פרשיות, הרי כאן שש מאות ושלש עשרה מצות שקיבלו ישראל בסיני, יהי רצון שנזכה לקיימן כהלכה. (אבות פ"א) משה

65

ספר הלכות גדולות סימן כ - הלכות מועד

 להו סיני אמר הלכה כר' יוסי. אימר דא"ר יוסי בחמרא, בשיכרא מי אמר, חמרא טעמא מאי משום דנפיש פסידיה, שיכרא נמי אית ביה פסידא, דאמר אביי אמרה לי אם בר שית סאוי ושיע כבר תמני ולא שיע. ר' יוסי מאי היא, דתנן מי שהיה יינו בתוך הבור וארעו אבל או אונס, זולף וגו' וגף כדרכו דברי ר' יוסי, ר' יהודה אומר עושה לו לימודין בשביל שלא יחמיץ, וכדרך שחלקו באבל ובאונס כך חלקו במועד, והלכה כר' יוסי בזו ובזו.אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכות מועד כהלכות כותים, למאי הלכתא, א"ר דניאל בר רב קטינא אמר רב לומר

66

ספר הלכות גדולות סימן לו - הלכות כתובות

 בן סירא אומר אף בלילות, בשפל גגים גגו ובמרום הרים כרמו, ממטר גגים לגגו ומעפר כרמו לכרמים. כל ימי עני רעים, והא איכא שבתות וימים טובים, אמר שמואל שינוי ווסת תחילת חולי מעיים.(כתובות לט א) המפתה נותן שלשה דברים והאונס ארבעה, מפתה נותן בושת ופגם וקנס, ומוסיף עליו אונס שהוא נותן את הצער. מה בין אונס למפתה, אונס נותן את הצער, מפתה אינו נותן את הצער, אונס נותן [עמוד שצד] מיד, מפתה לכשיוציא. אונס שותה בעציצו, מפתה אם רצה להוציא יוציא. כיצד שותה בעציצו, אפילו חיגרת אפילו סומא אפילו מוכת שחין, נמצא בה דבר זמה או שאינה ראויה לבא

67

ספר הלכות גדולות סימן לט - הלכות גיטין

 שנאמר אם לא תמצא חן בעיניו. ואף על גב דפליגי בית שמאי ובית הילל עליה דרבי עקיבא, היכא דלא אשכח בה מילתא וגרשה מודו דמאי דעבד עבד, ולא אמרינן ליה קום אהדרה, דאמר ליה רב פפא לרבא לא מצא בה לא דבר ולא ערוה מהו, אמר ליה מדגלי רחמנא גבי אונס (שם כב, יט) לא יוכל לשלחה כל ימיו דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי וקא עבר בעשה, מכלל דהכא מאי דעבד עבד. ומן כד יהיב דעתיה לגרושה אסיר ליה למידר בהדה, דאמר ליה רב משרשיא לרבא היה בלבו לגרשה והיא תחתיו ומשמשתו מהו, קרי עליה (משלי ג, כט) אל תחרש

68

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער ד

 מצרנות אין לו ערעורו אלא על הלוקחעז) על השותף שמכרו לאעח) כדגרסינן ועשית הישר והטוב ללוקח אזהריה רחמנא אבל המוכר יש עליו שימכור למי שירצה ובלבד שימכור לישראל, והיכא שמכר קרקע שהוא בשותפות לעכו"ם או שהוא בצד ישראל ומכרו לעכו"ם הרי זה ראי לשמתו עד שיקבל עליו כל אונס שיבא לו מחמת העכו"ם שמכרו לועט) כדגרסינן זבין לעכו"ם לית ביה משום דינא דבר מצרא אבל משמתינן ליה עד דמקבל עליה כל אונס דאתי ליה מחמתי'. ולעולם לא יהא השותף מעוכב מלמכור חלקו ואפילו שלא חלק עדיין עם שותפו בין שיהא שותף בין שיהא ירושה שירשו כגון אחים

69

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער יג

 הדרך הא' האי מאן דיהיב זוזי לחבריה אפירי או אשאר מטלטלין ולא משך אותן מטלטלין לא קני כדגר'ל) נתן לו מעות ולא משך ממנו פירות יכול לחזור בו.הדרך הב' האי מאן דיהיב זוזי לחבריה אמטלטלי ולא משך ואירע באותן מטלטלין שריפה או שום דבר אונס הרי זה מחזיר לו את הדמים ואין על הלוקח שום דבר אפילו מי שפרע לפי שלא בא לידו כלום וכדגר'לא) אר"י ד"ת מעות קונות ומה טעם אמרו משיכה קונה גזרה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעליה.הדרך הג' האי מאן דיהיב זוזי לחבריה אמטלטלי ולא משך (לפי גי' הרי"ף ר"פ המפקיד כל"ח

70

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער טז

 גברא דזבין נכסים אדעתא למיסק לארעא דישראל סליק ולא אתדר ביה אמר רבא כל דמזבין אדעתא למידר מזבין והא לא אתדר ליה איכא דאמרי אמר רבא כל דמזבין אדעתא למיסק הוא מזבין והא סליק ליה והלכתא כלישנא בתרא דרבא.ובזה הדרך שפי' כגון שלא שהא עד שאירע שם אונס כגון שאמר בשעת מכירת החפץ על דעת כך וכך אני מוכר והוא לאחר שמכר שהא בעצמו ולא בקש אותו מיד כגון שנתרשל בדבר ושהא בעצמו עד שאירע אונס בדבר שוב אינו יכול לחזור מאחר שאלו רצה לעשות מיד היה מוצאוד) מדההוא גברא דזבין נכסיה אדעתא למיסק לא"י לסוף לא סליק

1234567891011121314151617181920