אונס

אונס מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 13297 מקורות עבור אונס. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

תוספתא מסכת כריתות (צוקרמאנדל) פרק א

 יהודה אומר מביאה לראשון ואין מביאה לשני מביאה לשלישי ואין מביאה לרביעי: הלכה טזאלו דברים שבין שפחה חרופה לכל עריות כל עריות שבתורה הרי אלו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודע אשם תלוי מה שאין כן בשפחה חרופה כל עריות שבתורה עושה אונס כרצון שאין מתכוין כמתכוין מערה כגומר ישינה כעירה כדרכה ושלא כדרכה חייבת על כל ביאה וביאה מה שאין כן בשפחה חרופה כל עריות עשה קטן כגדול לחייב על הגדול ובשפחה אם היה קטן הרי אלו פטורין כל עריות שניהן לוקין ובשפחה היא לוקה והוא אינו לוקה כל עריות שניהם מביאין קרבן ובשפחה

12

תוספתא מסכת כתובות (ליברמן) פרק א

 בתולה ניסית ליום הרביעי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין אם כן תנשא לאחר שבת אלא מפני שמתקין צרכיו כל ימות השבת התקינו שיהא נושא אותה ברביעי מן הסכנה ואילך התקינו שיהא נושא אותה בשלישי ולא מיחו בידן חכמים רצה לישא בשיני אין שומעין לו אם מחמת אונס מותר מפני מה מפרישין את החתן מן הכלה לילי שבת תחלה מפני שהוא עושה חבורה מפני מה אמרו אלמנה ליום החמשי שאם נושא אותה באחד מכל ימות השבת מניחה והולך למלאכתו התקינו שיהא נושא אותה בחמשי שיהא בטיל שלשה ימים חמישי בשבת וערב שבת ושבת שלשה ימי בטילה נמצא

13

תוספתא מסכת כתובות (ליברמן) פרק ג

 הקנה אומר הבא על אחותו ועל אחו' אביו ועל אחו' אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנדה אין להן קנס] וכן היה ר' נחוניא בן הקנה אומ' יום הכפורים הרי הוא כשבת לתשלומין הלכה ואחד האונס ואחד המפתה מה בין אונס למפתה אונס נותן את הצער מפתה אינו נותן את הצער ר' שמעון אומ' זה וזה אין נותנין את הצער מפני שסופן לכך אמרו לו אין דומה הנבעלת ברצון לנבעלת שלא ברצון אע"פ שאמרו אונס נותן מיד אבל לכשיוציא אין נותן כלום ר' יוסה בי ר' יהודה אומ' נותן כתובה מנה אע"פ שאמרו

14

תוספתא מסכת כתובות (ליברמן) פרק יב

 בכתובת אשה נשא אשה בארץ ישראל וגירשה בארץ ישראל נותן לה כסף ארץ ישראל [בא"י וגרשה בבבל נותן לה כסף א"י בבבל וגרשה בא"י נותן לה כסף א"י] רבן שמעון בן גמליאל אומ' (במקום הנשואין) כתובת אשה ובעל חוב במקום הנשואין חמש סלעים של בן שלשים של עבד חמשים של אונס ושל מפתה ומאה של מוציא שם רע כולם אע"פ שהן בבבל גובה עליהן כסף ארץ ישראל כסף שדברה בו תורה בכל מקום זה כסף צורי כסף צורי זה ירושלמי

15

תוספתא מסכת מעשר שני (ליברמן) פרק ג

 ספק שהן קיימין ספק שאינן קיימין מעשר עליהן וקורא שם למעשרותיהן הלכה חהמוכר פירות לחבירו והמוכר או' טבלים מכרתי לך והלוקח או' מתוקנין מכרת לי כופין את המוכר לתקן את שלו הרי שלקחו מבית המלך את גרנו אם מחמת החוב צריך לעשר על ידו אם מחמת אונס אין צריך לעשר על ידן הלכה טהאוכל פירות מעשר שיני בין בשוגג בין במזיד יזעק לשמים דברי ר' רבן שמעון בן גמליאל אומ' בשוגג יזעק לשמים במזיד יחזרו דמים למקומן הלכה יהאוכל מעות מעשר שיני בשוגג יזעק לשמים במזיד יחזרו דמים למקומן דברי רבן שמעון בן גמליאל ר' אומ' בין

16

תוספתא מסכת נדה (צוקרמאנדל) פרק א

 טומטום ואנדרוגינוס שראו דיין שעתן גיורת שראתה ראייה ראשונה דייה שעתה דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה והרואה מאונס דייה שעתה: הלכה דואיזהו מאונס חלתה וראתה קפצה וראתה הכתה בעלה וראתה נשאת משא כבד וראתה זה הוא אונס וכיצד דייה שעתה ישבה על גבי מטה על גבי כסא ועל גבי ספסל ונתעסקה בטהרות ושמשה את ביתה ופרשה וראתה היא טהורה והטהרות טהורות: הלכה הר' אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקנה אמר ר' יהשע אני לא שמעתי אלא בתולה אמר לו ר' אליעזר אין אומרים למי

17

תוספתא מסכת נדרים (ליברמן) פרק ד

 עד שייעקרו סוכות אסור עד לילי יום טוב האחרון של חג עד אדר הראשון ואם היתה שנה מעוברת אסור עד אדר שיני הלכה חהאומר לחבירו קונם שני נהנה לך אם אי אתה בא ונוטל לבניך כור אחד של חטים ושתי חביות של יין וארעו אבל או אונס או משתה או גשמים מותר ולעולם אסור עד שיפר את נדרו על פי חכם דברי ר' מאיר וחכמים אומ' אף זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם יאמר לו כלום אמרת אלא מפני כבודי זהו כבודי וכן האומ' לחבירו קונם שאין אתה נהנה לי אם אי אתה נותן לבניי כור

18

מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק א

 בשעת תשמיש אנוסה אני, ור' עקיבא אומר מפני שמספרים בשנאת חנם.אמר רבא ובאשתו אמרו, אמרו לו לא שבק מר חיי לכל בריה, אלא היכי דמי ביאה, כדבעינן למימר קמן, והוא דמעברא בהאי ביאה.ר' אליעזר אומר מפני שתובעה, הא תרויהו באונס קא עסקי, במאי קא מפלגי, מר סבר אונס דקמי ביאה הוא דגרים, ומר סבר אונס זמן ביאה הוא דגרים. הלכה יבר' נחמיה אומר בעבור שנאת חנם אשתו של אדם מפלת נפלים, ובניו מתים קטנים, ומריבה רבה בתוך ביתו.בשלמא מריבה, שנאת חנם גוררת ריב, דכתיב שנאה תעורר מדנים, אלא מפלת נפלים מנא לן, דכתיב לשוא הכיתי את

19

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא מציעא פרק ז

 ופרדסין אוכלין מן התורה. שמואל אמר בשומרי גנות ופרדסין היא מתניתא אבל בשומרי פירו' אין אוכלין לא מהתורה ולא מהילכות מדינה. תני רב חייה ומסייע על רב הונא [במדבר יט ז] וטמא הכהן עד הערב לרבות את השומרין שיהו מטמין בגדיו:הלכה זמתני' זאב אחד אינו אונס ושני זאבין אונס רבי יהודה אומר בשעת משלחת זאבים אף זאב אחד אונס שני כלבים אינן אונס ידוע הבבלי משום רבי מאיר מרוח אחת אינו אונס משתי רוחות אונס הליסטין הרי הן אונס והארי והדוב והנמר והברדליס והנחש הרי אילו אנסין אימתי בזמן שבאו מאיליהן אבל אם הוליכן למקום גדודי חיה וליסטין

20

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק ו

 חכמים לרבי יודן בכלי גורן שדרכו ליטמן. אמר ר' הושעיה בשאין עדים אבל אם יש עדים כל עמא מודו על הדא דרבי יודה. דתני כן היה גדיש חטים מחופה שעורין או גדיש שעורין מחופה בחיטין נותן לו גדיש שעורים. כהדא חד בר נש אפקד גבי חבריה חד שק צרור ואירעו אונס אהן אמר סיגין הוה מלא ואהן הוה אמר מטקסין הוה מלא ה"ז נשבע ונוטל. רבי יוחנן בעא מהו שיטענו לו דבר שאין ראויין לו. נישמעינה מן הדא דאריסיה דבר זיזא אפקד גבי חד בר נש ליטרא דהב מית בר זיזא ומית אריסיה דבר זיזא. אתא עובדא קומי ר' ישמעאל

1234567891011121314151617181920