אונס

אונס מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 13297 מקורות עבור אונס. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

אברבנאל שמות פרשת משפטים פרק כא

 על פי שנשבע שלא פשע ומזה למדו שאין הנשבעין נוטלים. האמנם אם גנוב יגנב מעמו או נאבד שברח והלך לו הדבר המופקד ישלם השומר לבעליו כי הוא חייב בגנבה ואבדה ופטור מן האונסין הגדולים. ואם ימצא הגנב אחרי שישל' השומר ישלם שנים לשומר. אם טרוף יטרף רוצה לומר מחיה רעה אונס מפורסם שלא יוכל השומר לדעתו כזאב ואריה יביאהו עד ר"ל שיביא עליו עדים שראו זה ובמכילתא דרשו יביאהו עד יביא אבר או דבר מהנבלה שהציל להיות לו לעד. וכאשר יציל הרועה מפי הזאב שתי כרעים או בדל אוזן ואז כשיתבאר זה מהעד הטרפה ההיא לא ישלם אותה. המצוה הח'

152

אברבנאל דברים פרשת עקב פרק י

 בחושי' כיראת השור מהזאב או הדוב. אם בראותו אותו ואם בשמעו את קולו. אבל לא תתפעל הנפש החיונית מתוך התבוננות והשתכלות מה. כמו שיהיה הענין ביראת העונשים שהיא נמשכת מהתבוננות הדברים העוברים והשתכלו' מעשה ה' שכל זה איננו מפועל הנפש החיונית כ"א מהשכל וגם שההתפעלות ההוא איננו ראוי שיקרא כ"א אונס והכרח. ואיך תהיה העבודה אשר כזאת טובה. ויאמרו חז"ל שמתוך שלא לשמה יבא לשמה כי ההפעלות האונסיי ההוא א"א שיבא בשום צד שתהיה העבודה בו לשמה בזמן מהזמנים. וזהו אמרם ז"ל במסכת שבת (ד' סח) פרק ר"ע וריש פ"ק דע"א גם (פסחים ד' נ) א"ר אבדימי בר חמא מאי

153

אברבנאל דברים פרשת כי תצא פרק כב

 מורה על רצונה בפועל ההוא כי אם היתה צועקת היו יוצאים אנשים רבים להושיעה ואם כן אין אמרו על דבר אשר לא צעקה סבה עצמית במיתה אבל היא סבה למה שיסקלו אותם מיד ולא ישמעו עוד אל טענותיהם אם היה באונס לזה אמר שהיא ראויה למות ואין לה כבר טענת אונס ע"ד אשר לא צעקה בעיר שמורה היות הדבר ברצונה, והנה חייבה התורה את הנערה המאורשה להיות ענשה כמו הבעולת בעל לפי שהזמה בנערה הבתולה מורה על הפלגת רוע תכונתה שתכף שגדלה נטתה אל הזנות והניאוף עם היותה בלתי יודעת משכב זכר, ולא חששה אל הבשת ואל הצער שיקרה לה

154

אדרת אליהו שמות פרק כב (ב)

 ואם גנב יגנב. לרבות אבדה אם נאבדה ממנו: מעמו. שומר שמסר לשומר ג"כ חייב ואם מסר לברזילי' פטור:(יב) אם טרף יטרף יביאהו עד הטרפה. יביאו עד מהטרפה להיות עד ותיבת הטרפה שייך לתיבת עד: טרוף יטרף. דיש טרפה שמשלם ויש טרפה שאינו משלם דזאב א' אינו אונס כו':(יג) וכי ישאל איש מעם. שיצא מרשותו לאפוקי אם הוא ביד שלוחו ובנו: ונשבר או מת. ושבויה נלמד מש"ש: בעליו אין עמו. בשעת שאלה: אם בעליו עמו. בשעת שאלה לא ישלם: אם שכיר הוא. דהיינו שהבהמה היתה אצלו בשאלה ובעלה היה ג"כ עמו בשאלה. או אם בעלה בא בשכרו שהיה שכיר

155

אדרת אליהו ויקרא פרק כד

 אי אתה לוקח כופר אבל לאברים אתה לוקח כופר:(כ) שבר תחת שבר כו'. כמו שפרשתי למעלה:(כא) ומכה בהמה [כו' ומכה אדם כו'. עיין רש"י ז"ל]. (כתובות לה. ובשארי מקומות בש"ס) דבי חזקיה אומר מה מכה בהמה לא חלקת בין שוגג למזיד בין אונס לרצון בין מתכוין לשאינו מתכוין בין דרך עליה בין דרך ירידה לחייבו ממון אף מכה אדם לא חלקת בין שוגג כו' לפוטרו ממון:(כב) משפט אחד [כו']. כמשפט דיני נפשות כן משפט דיני ממונות מה דיני נפשות בדרישה וחקירה כך דיני ממונות. יכול בכ"ג ת"ל (עין תחת עין) [כאשר יתן מום כו'] ריבה: [משפט כו']

156

אדרת אליהו ויקרא פרק כז

 ערכין יד ב) זרע. ולא (טריסין) [טרשין] ואילנות: זרע חמר שעורים בחמשים שקל כסף. הרי זו גזירת המלך אחד המקדיש בחולת המחוז (שהוא קרקע גרוע) ואחד המקדיש בפרדסות סבסטי (שהן יפות) נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף (וששה דברים יש שאין חילוק בין ששוה הרבה בין ששוה מעט והיינו אונס ומפתה ומוציא ש"ר ונוגח את העבד ומקדיש שדה אחוזה וערכין):(יז) אם משנת היבל יקדיש שדהו. מנין שאין אדם רשאי להקדיש שדהו בשעת היובל עצמה ואם הקדישה (בת"כ שלנו הגירסא מקודשת אולם בערכין (כח א) קאמר שמואל אינה מקודשת וכ"פ הרמב"ם וע"ש) אינה מקודשת ת"ל אם משנת היבל (ולא

157

אור החיים בראשית פרשת בראשית פרק ג

 ולא שאל לצד בטחונו באשה שנתן ה' עמו, והוא שטען באומרו אשר נתת עמדי וגו'. עוד אפשר לומר שגם האדם טעה כי לא אסר ה' אלא הפרי ולא העץ והוא אומרו מן העץ, ואין זה פירוש נכון מכמה טעמים וראשון עיקר:ומעתה אין ביד אדם עון אלא שוגג, ואפשר שדין אונס יש לו כי לא היה לו מקום לומר לו היה לך לתת לב לבל תחטא, ולא חשד באשה שתאכילהו דבר איסור כיון שניתנה לו מאל עליון. ולזה תמצא שלא קלל ה' לאדם אלא להאדמה. האמת כי שגיונו הוא שלא נשמר בדברו לחוה ולא הזכיר לה אלא הפרי כנשמע מדבריה

158

אור החיים בראשית פרשת ויצא פרק לא

 ובורח לצד שמפחד מה שאין כן הארי שבמקום שמוצאה דורסה שם ואוכלה ומניח שם עור ופרש, וכמו כן רמז יעקב שני עניינים באומרו טריפה כנגד זאב, לא הבאתי כנגד ארי שמניח עור ופרש שמניח בדרסה, ואמר אנכי אחטנה כנגד גדר שהוא חייב בו שהוא טריפת זאב כגון זאב אחד שאינו אונס וחייב שומר שכר, (ב"מ ע"ב) ואמר מידי תבקשנה כנגד גדר ב' שהוא דרוסת ארי שאין חיוב על יעקב לשלם שהוא אונס ופטור אלא שהרשע היה מתאלם עליו ומבקש גם את זאת מיעקב, וכפי זה נזרקה רוה"ק בדברי רש"י ז"ל שכתב וז"ל טריפה וכו' על ידי ארי וזאב ע"כ, ויכוין

159

אור החיים שמות פרשת משפטים פרק כא

 והוא ישפוט בצדק כמה שיעור הצריך לו אם לאחת אם לשתים. ולפי דרך זה יתיישב כוונת אומרו הענין אבל עדיין אין כדי ליישב אומרו והאלהים בתוספת ו':ונראה כי יכוין הכתוב לדקדק דין הגולה אופן שנתחייב בו על פי מה שכתב רמב"ם בפ"ו מהלכות רוצח שאין גולה אלא שוגג שאינו אונס פירוש שהמעשה הוא דבר הרגיל, גם שלא היה לו צד הזדה כל עיקר, אבל אם היה השוגג דבר שאינו מצוי, או שהיה בו צד הזדה כגון שונא שחזקתו למזיד וכדומה לו אינו גולה. וכנגד שניהם דקדק הכתוב לומר ב' דברים ואשר וגו' והאלהים וגו', כנגד שוגג בדבר שאינו מצוי

160

אור החיים שמות פרשת כי תשא פרק לב

 והוא סוד (ישעי' י"א) וברוח שפתיו ימית רשע:(כא) מה עשה לך וגו'. פירוש לצד שאיסור מעשה עבודה זרה לאחרים אינו אלא בלאו (רמב"ם הל' ע"ז פ"ג) ומלקות לבד הוא שחייב, ואין זה מדברים שנאמר בהם יהרג ואל יעבור וכל שאנסוהו הרי זה פטור, אבל צריך הכרת אונס שאנסוהו ואם לאו הרי זה חייב מלקות ואפילו לא התרו בו כי חבר אינו צריך התראה (מכות ו' ב), ולזה אמר אליו מה עשה לך העם הזה מהאונס כי הבאת עליו וגו' במה שעשית להם ע"ז, וענהו אהרן אתה ידעת את העם כי ברע הוא פירוש ואזורם (וסורם) מוכיח כי יריעו וישחיתו,

1234567891011121314151617181920