אונס

אונס מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 13297 מקורות עבור אונס. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

גור אריה בראשית פרשת וישלח פרק לד

 שעובר - נהרג על ידו, וכאן ראו המעשה הרע הזה ולא דנוהו, לכך היו חייבין מיתה שלא היו דנין אותם. ובאמת דבר תימה הם אלו הדברים, כי איך אפשר להם לדון את בן נשיא הארץ (פסוק ב), כי היו יראים מהם, ואף על גב שנצטוו על הדינין - היינו כשיוכלו לדון, אבל אונס רחמנא פטריה (ב"ק כח ע"ב), ואיך אפשר להם לדון אותם:ונראה דלא קשיא מידי, משום דלא דמי שני אומות, כגון בני ישראל וכנעניים, שהם שני אומות, כדכתיב (פסוק טז) "והיינו לעם אחד" - ומתחלה לא נחשבו לעם אחד, ולפיכך הותר להם ללחום כדין אומה שבא ללחום על אומה אחרת, שהתירה

122

גור אריה בראשית פרשת וישב פרק מ

 היה הקצף בא על אחד - השם יתברך גומר הדבר ומשלים כל הדבר שיהא בא הרווחה על ידיהם, דהא מעשה אחד הוא, דעל ידי שניהם באה הרווחה:זה נמצא זבוב וכו'. דאם לא כן למה תלה שר האופים (פסוק כב) ולא תלה שר המשקים, אלא זה נמצא זבוב בכוס שלו, והוא אונס, כדרך הזבוב בעת שהיא פורחת ליפול בכוס, ושמא בעת שנתן אותו ליד פרעה נפל בו הזבוב, אבל הצרור בודאי היה שם בקמח או בכלי מתחלה, ופשע שלא דקדק אחר זה:בפיולי פוטרין. פירוש 'פיילי' הוא כוס, בלשון רז"ל במסכת סוטה (טו ע"ב) 'מביא פיילי של חרס'. ו'פוטרין' גם כן

123

גור אריה שמות פרשת יתרו פרק יט

 נעשה ונשמע", סוף סוף בשעה שקבלו התורה היו מוכרחים, וכיון שהיתה קבלתם בהכרח, יש כאן מודעה רבה לאורייתא.וקאמר ד'הדר קבלו עליהם בימי אחשורוש', דכתיב (אסתר ט, כז) "קיימו וקבלו", 'קיימו מה שקבלו כבר'. פירוש, שהיו מקבלים עליהם מצוה אחת ממצות התורה, דהיא קריאת מגילה, ואף על גב דאין כאן אונס, והם מעצמם קבלו עליהם, וכיון דהם מעצמם הסכימו לעשות מצוה זאת, (ו) זהו קבלת כל התורה, שאיך יוסיפו עוד מצוה - אם הראשונים הם מוכרחים עליהם, לפיכך קבלת קריאת המגילה הוא קבלת התורה ברצון.ואם לא היה זה, היה מודעה רבא לומר כי קבלת התורה בהכרח, והדברים המוכרחים אינם בעצם.

124

גור אריה במדבר פרשת במדבר - נשא פרק ד

 לומר, דאי לא כתב "גם הם", הוה אמינא דלא מתחייב במנין אלא אם יש בו תרתי; דהיינו שהוא בן ל', וגם הוא עובד באהל מועד, כדמשמע קרא "מבן שלשים שנה ולמעלה כל הבא לעבוד וכו'", ולפיכך ילפינן מבני קהת דכיון שהגיע לכלל עבודה, אף על גב שלא עבד, שהיה לו אונס או מחמת חולי, חייב במנין. וזהו שכתב רש"י 'כמו שצויתיך וכו' לראות כמה הגיע לכלל עבודה', אף על גב שלא עבד:ואם תאמר, בני קהת גופייהו שמא לא מתחייב אלא אם כן הוא בן שלשים ועבד באהל מועד, ויש לומר, דבני קהת כתיב (פסוק ג) "כל בא לעבוד", ולא

125

גור אריה במדבר פרשת בהעלותך פרק ט

 במדבר, אם כן היינו גנות שלהם, שאלמלא חטאם היו באים לארץ מיד, כן תרצו התוספות:ולפי דעתי אין צריך, שאף אם הוא פטור מן המצוה - או מחמת אונסה או שפטרו - גנאי הוא לו, דסוף סוף לא עשו המצוה כמה שנים שהיו במדבר. שכל מי שהוא פטור מן המצוה מחמת שהוא אונס, גנאי הוא לו שלא עשה המצוה, דלא אמרינן (ב"ק כח ע"ב) 'אונס רחמנא פטריה' רק לענין פטור מן העונש, אבל מכל מקום גנאי הוא לו שלא עשה המצוה, והיה לו זכות, וכאן לא היה להם זכות אותו המצוה. דודאי אם נאנס ולא עשה הפסח, אף על גב דפטור מן

126

גור אריה דברים פרשת ראה פרק יב

 ונראה לתקן הלשון לפי הפשט, לכך כתב "לא תוכל", שלא יאמר האדם הני מילי כשאפשר לבא אל המקדש, שהוא בריא, אבל חולה וכיוצא בו, שאי אפשר לבא אל המקדש, אפשר שהוא מותר לאכול בכל מקום שרוצה, לכך כתב שאי אפשר לאכול בשעריך, אפילו אי אפשר לך לבא אל המקדש מחמת אונס - לא תוכל:אזהרה לכהנים. דהא אי אפשר לומר שהוא אזהרה לישראל, שהרי אפילו בירושלים אסור לאכול הבכור להם, ואם כן איך יתכן לפרש "לא תוכל לאכול בשעריך", דמשמע הא בירושלים יש להם לאכול:ותרומת ידך אלו בכורים. וליכא למילף מקל וחומר ממעשר שני, שהוא מותר לזרים, האוכל חוץ לחומה

127

דברי דוד בראשית פרשת בראשית פרק ג

 כל עצי הגן. ויש לתת טעם מאיזה צד בא לו דבר זה שיהיה אסור בכל עצי הגן. ותו קשה מי הכריח לחוה להוסיף איסור נגיעה מעצמה. ותו קשה מה אמר: כשם שאין מיתה בנגיעה כו', הא נגיעה אין בה איסור אלא מעצמה אמרה כן. ותו דנגיעה אינה ראיה דנעשה ע"י אונס של דחיפה. ותו קשה מאין ידעה שאין מיתה בנגיעה דשמא עדיין תמות קודם כלות היום. ונראה לתרץ הכל, דיש לדקדק דאמר הקב"ה יתור לשון דהיינו תיבת 'ממנו', דדי לו לומר: ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל, אלא ודאי ה"ק: מכל עץ הגן תאכל מצד הדין, אבל מעץ הדעת טוב

128

דברי דוד שמות פרשת יתרו פרק יט

 באונס. אמר רבא אע"פ כן הדור קבלוה בימי אחשורוש כו'. וקשה א"כ למה נענשו כל הדורות עד אחשורוש הא היתה שם מודעה. ונראה לתרץ ע"פ המדרש שמביא בג"א, וז"ל: ובמדרש מצאתי כיון שבא הקב"ה ליתן תורה לישראל כפה עליהם הר כגיגית עד שהיו אנוסים לקבל בריתו של הקב"ה, וכתוב אצל אונס: ולו תהיה לאשה לא יוכל שלחה כל ימיו17, ע"כ נשארו להקב"ה שלא יוכל לשלח אותם לעולם, ע"כ. ומש"ה ניחא קושיא שזכרנו דבדין האונס שלא יוכל שלחה, פירוש לגמרי בדין גירושין, אבל מ"מ יוכל לייסרה ביסורין אם יצטרך לכך דלא עדיפא משאר אשה, ה"נ לא יוכל הקב"ה לשלח ישראל

129

דברי דוד שמות פרשת משפטים פרק כא

 דלאו בני דעה נינהו פטור כו', אלא גזירת הכתוב הוא שור ולא אדם, ואפילו אינן בני דעה ואפילו סומא או שנפל בלילה, דדוקא גבי בהמה בעינן שתהא קטנה או חרשת או סומא או שנפלה בלילה אז חייב בעל הבור, כדתנן כו', אבל אם היתה פיקחת ונפלה ביום פטור, שזהו כמו אונס הוא שדרך הבהמות לסור מן המכשולות ואיבעי לה לעיוני ומיזל, אבל באדם בכל אופן פטור, דאל"כ מיעוטא דשור ולא אדם ל"ל, עכ"ל. ודבריו159 אין להם הבנה, דשור נכתב בהדיא לחיוב אמרינן דדוקא שור שהוא חש"ו חייב אבל שור פקח פטור מכח הטעם דאיבעי ליה לעיוני ולא אמרינן גזירת

130

דברי דוד שמות פרשת משפטים פרק כב

 כתוב 'ואם גנוב כו''6 והיינו בבא אחרת, ואצל טריפה נאמר 'אם' משמע דאין זה בבא אחרת אלא שייך לדסמוך ליה דהיינו שאמר: אם גנוב כו' ישלם, ע"ז אמר אם טרף יטרף, פירוש אצל אותו הגנב, אז יביא עדות ולא יצטרך השומר לשלם גניבה זו שגנב ממנו כיון שנטרף ע"י אונס, הו"א מה לי הכא מה לי התם דכל הבהמות רועות במקום אחד, קמ"ל רש"י דהוה בבא אחרת וכאילו כתב 'ואם טרוף כו''. ואחר העיון בס"ד נראה לתרץ על נכון האי וי"ו דמוסיף רש"י על 'אם טרוף' ונתרץ עוד קושיות אחרות. דקשה על מ"ש רש"י 'אינו אומר טרפה לא ישלם

1234567891011121314151617181920