אונן

אונן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1693 מקורות עבור אונן. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ז

 אלא המת בלבד הא נבלה לא ק"ו מה אם המת שאינו עושה משכב ומושב עושה קבר תהום נבלה שהיא עושה משכב ומושב אינו דין שתעשה קבר תהום. לאי זה דבר נאמר אין לך דבר עושה קבר תהום אלא המת בלבד להוציא משכב ומושב. תמן תנינן כל הזבחים שקיבל דמן זר אונן וטבול יום מחוסר בגדים מחוסר כיפורים ושלא רחוץ ידים ורגלים ערל טמא יושב עומד על גבי כלים על גבי בהמה על גבי חבירו פסל. דרומאי אמרו בטמא טומאת זיבה וטומאת צרעת אנן קיימין אבל בטמא מת אינו מחלל. מאחר שהותר מכלל טומאה לרבים בפסח. מתיב ר"ש בן לקיש לדרומאיי

22

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ח

 לזרוק. תני אין עושין חבורה נשים ועבדים וקטנים מפני שהן מרבין בתיפלה. תני בר קפרא שלא יביאו את הקדשים לידי ביזיון. רבי יעקב בר אחא בשם ר' איסי אין עושין חבורה של גרים מתוך שהן מקולקלין אין מדקדקין בו והם מביאין אותו לידי פסול:הלכה חמתני' אונן טובל ואוכל פסחו לערב אבל לא בקדשים השומע על מתו ומי שנתלקטו לו עצמות טובל ואוכל בקדשים גר שנתגייר ערב פסחים בית שמאי אומרים טובל ואוכל את פסחו לערב וב"ה אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר: גמ' א"ר יוסי בי ר' בון מתניתא בשנעשה אונן משעה ראשונה בין שחיטה לזריקה אבל

23

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבועות פרק א

 י"ה. ומניין שאין מדבר אלא על טומאת מקדש וקדשיו הזהיר וענש על ידי טומאה וחייב קרבן ע"י טומאה. מה עונש ואזהרה האמור להלן בטומאת מקדש וקדשיו אף כשחייב קרבן על טומאת מקדש וקדשיו. ר"א בן יעקב אומר מתוך שאמר [דברים כו יד] לא אכלתי באוני ממנו יכול ישראל שאכל מעשר אונן או טמא יביא קרבן ת"ל [ויקרא ה ה] מאלה יש מאלה חייב ויש מאלה פטור. אוציא את המעשר שאינו בעון מיתה ולא אוציא את התרומה שהיא עון מיתה שנאמר [שם כב ט] ומתו בו כי יחללוהו. ת"ל מאלה יש מאלה חייב ויש מאלה פטור. או מה להלן בתרומה אף

24

ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשה יג פרק טז

 העולה שהיא באה בנדר ובנדבה, ומנין לרבות את הבכור ואת המעשר ואת הפסח, ארבה את הבכור ואת המעשר ואת הפסח שאינן באין על חטא ומנין לרבות חטאת ואשם תלמוד לומר זבח ומנין העופות והמנחות והיין והלבונה והעצים תלמוד לומר שלמים קרבנו הא כל קרבן שהוא מביא היה שלם מביא היה אונן אינו מביא.(ד) בקר לרבות את אחד עשר מן הבקר להוציא את התשיעי מה ראית לרבות את אחד עשר ולהוציא את התשיעי אחר שריבה הכתוב מיעט שתמצא אומר אימתי הקדש עושה תמורה לפניו או לאחריו הוי אומר לאחריו, מרבה אני את אחד עשר שהוא לאחר הקדושה ומוציא את התשיעי

25

ספרא צו פרשה יא פרק יז

 אינו דין שידחך מהם אמר לו ומה אם לדחותיני מקדשי הקדשים שהרי הורע כוחי בהן באכילת נשי ועבדי תדיחני מקדשים קלים שהרי יפה כחי בהם באכילת נשי ועבדי אמר לו הכהן הזורק דם השלמים לו יהיה בוא וזרוק ואכול.(ד) יצא טבול יום בקוליו וחומריו על ראשו אונן מימינו ומחוסר כפורים משמאלו.(ה) חזה זה חזה התנופה זו תנופת הסל, שוק זה שוק התרומה זו תרומת תודה לקחתי מאת בני ישראל ראוים היו לישראל וכשנתחייבו ניטלו מהם ונתנו לכהנים, יכול כשם שנתחייבו ניטלו מהם, כך אם זכו ינתנו להם תלמוד לומר ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחוק עולם נתונים לכהן

26

ספרא שמיני פרשה א תחילת פרק ב

 אילולי לא אילו בלבד קברתי אלא אפילו אלה קברתי עם אילו לא כך הייתי מבזה קודשי המקדש.(יא) ואכלתי חטאת היום היום אני אסור ומותר בלילה, ולדורות אסור ביום ובלילה דברי רבי יהודה, רבי אומר אין האונן אסור לאכול בקדשים בלילה אלא מדברי סופרים, תדע שהרי אמרו אונן טובל ואוכל פסחו לערב.(יב) וישמע משה וייטב בעיניו הודה מיד ולא בוש לומר לא שמעתי, א"ר יהודה חנניה בן יהודה היה דורש כל ימיו קשה הקפדה שגרמה לו למשה לטעות אחר מיתתו הריני כמשיב על דבריו ומי גרם לו שהקפיד אלא (שבועה) [שטעה].

27

ספרא אמור פרשה ב סוף פרק א

 יוצא הוא אחריהם אלא הן ניכסין והוא נגלה הן נכסין והוא נגלה ויוצא עמהן עד פתח העיר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר ומן המקדש לא יצא אינו יוצא כל עיקר.(ו) ומנין אם עבד עבודתו כשירה ת"ל ולא יחלל את מקדש אלהיו הא כהן הדיוט שעבד אונן עבודתו פסולה כי שמן משחת אלהיו עליו אין לי אלא משוח בשמן המשחה המרובה בגדים מנין תלמוד לומר כי שמן משחת אלהיו עליו אני ה' להגיד מה גרם.(ז) הוא לא המלך הוא ולא הנזיר הוא לרבות כהן משוח מלחמה אשה בבתוליה יקח פרט לבוגרת שכלו בתוליה רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירים

28

ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא כג

 כג) מיין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה וגו', לעשות יין מצוה כיין רשות שהיה בדין הואיל ואונן אסור בשתיית יין ונזיר אסור בשתיית יין אם למדתי לאונן שלא עשה בו יין מצוה כיין רשות אף נזיר לא נעשה בו יין מצוה כיין רשות ק"ו ומה אם אונן שעשה בו אכילת מצוה כיין מצוה לא עשה בו יין מצוה כיין רשות נזיר שלא עשה בו אכילת מצוה כיין מצוה אינו דין שלא נעשה בו יין מצוה כיין רשות הרי העובד יוכיח שלא עשה בו אכילת מצוה כיין מצוה ועשה בו יין מצוה כיין רשות והוא יוכיח לנזיר שאף

29

ספרי זוטא פרק טו

 שידעו בו הרבים והשעיר שנתן ריח והחולה. מן העזים, ומן העזים לרבות שאר כל הפסולין:פסוק ד(ד). והקריב המקריב קרבנו לה', הרי מי שאמר הרי מנחה ולא פירש מניין שיביאנה בלולה אמרת ונפש כי תקריב קרבן מנחה לי"י סלת יהיה קרבנו (ויקרא ב א). פפייס איש אונן היה מקיימה מכאן והקריב המקריב קרבנו לה' מנחה סלת עשרון בלול:פסוק ה(ה). ויין תקריב לנסך רביעית ההין, כמדות היין מדות השמן שלשת לוגין של עשרון: תעשה על העולה, לפי שאמרת לפלא את שהוא בא לפלא טעון נסכים ת"ל תעשה על העולה לרבות עולת יולדת ועולת מצורע: או לזבח זבח, פרט

30

בראשית רבה (וילנא) פרשת וישב פרשה פה

 רבי יהודה ב"ר סימון אמר חירם אחר היה, על דעתהון דרבנן חיה קרוב לאלף ומאתים שנה, ועל דעתיה דר' יהודה חיה קרוב לחמש מאות שנה, וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע, בר גברא תגרא בוצינא דאתרא, ותהר ותלד בן ותקרא שמו ער, שהוער מן העולם, ותהר עוד וגו', אונן, שהביא אנינה לעצמו, ותהר עוד וגו', שלה, שנשתלשל מן העולם, ותוסף עוד וגו', כזיב, פסקת שם מקום, ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה', שהיה חורש בגנות ומערה לאשפות.ה [לח, ח] ויאמר יהודה לאונן וגו', יהודה התחיל במצות יבום תחלה, תני כל דבר שהיה בכלל היתר ונאסרה וחזר

1234567891011121314151617181920