אונן

אונן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1693 מקורות עבור אונן. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

תורה תמימה הערות בראשית פרק לח

 כלותיו, וצ"ל דמדרשות חלוקות הן.אך צ"ע בעיקר דרשת הגמרא בת גברא תגרא ממה דכתיב בד"ה א' ב', בני יהודה ער ואונן ושלה נולדו לו מבת שוע הכנענית, משמע כנענית ממש, אמנם בתרגום רב יוסף שם תרגם - הכנענית פרקמטיתא, מלשון סוחרית, וזה מכוון לדרשת הגמרא שלפנינו:ד) ר"ל אף אונן מת מאותו עונש של ער, ומכיון דבאונן כתיב מפורש ושחת ארצה, ממילא מבואר שגם עונש ער הי' על חטא זה:ה) פשוט דמדייק יתור הלשון ארצה, שלפי פשוטו אינו מכוון לענינו, והיה די לכתוב ושחת זרעו:ו) ברי"ף פי"ד דשבת מוסיף בענין אגדה זו עוד אגדה אחרת, מאי לא יגורך

192

תורה תמימה שמות פרשת בא פרק יב

 מצה ומרור בלא פסחסח) [מכילתא]:ומצות על מרורים יאכלהו - מלמד שהפסח נאכל על השובע ואין מצה ומרור נאכלין על השובעסט) [שם]:(ט) אל תאכלו ממנו - הפסח אסור לאונן, מאי טעמא, נאמר ממנו במעשר לא אכלתי באוני ממנו (פ' תבוא) ונאמר ממנו בפסח, מה מעשר אונן אסור בו אף פסח אונן אסור בוע) [ירושלמי יבמות פ"ח ה"א]:אל תאכלו ממנו נא - אין לי אלא פסח מצרים שאינו נאכל נא, פסח דורות מנ"ל, ת"ל (י"ג ה') ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה, שיהיו כל עבודות חודש זה כזהעא) [פסחים צ"ו א']:נא - היכי דמי נא, אמר רב, כדאמרי

193

תורה תמימה ויקרא פרשת ויקרא פרק ג

 א']:זבח שלמים - תניא, [למה נקרא שמו שלמים] שהכל שלום בהם, הדם והאימורים למזבח החזה והשוק לכהנים, העור והבשר לבעליםב) [תו"כ]:זבח שלמים קרבנו - תניא, ר' שמעון אומר, האונן אינו משלח קרבנותיו, דכתיב זבח שלמים קרבנו, כל קרבנות שהוא מביא כשהוא שלם הוא מביא ואינו מביא כשהוא אונןג) [זבחים צ"ט ב']:אם מן הבקר - בקר - לרבות את האחד עשר שבמעשרות לשלמים, מן הבקר - להוציא את התשיעי שבמעשרות שאינו קרב שלמיםד) [ירושלמי נזיר פ"ה ה"ב]:הוא מקריב - מלמד שהיחיד מביא שלמים נדבה ואין הצבור מביאין שלמים נדבהה) [תו"כ]:אם זכר אם נקבה - אם זכר אם נקבה - זכר

194

תורה תמימה ויקרא פרשת שמיני פרק י

 יח) אל הקודש פנימה - ת"ר, פנימה, אין לי אלא פנימה, היכל מניין, ת"ל אל הקודש פנימה, א"כ מה ת"ל פנימה, אמר רבא, בא זה ולימד על זהנ) [שם פ"ב א']:(יט) ואכלתי חטאת - [והקרבתי חטאת לא נאמר אלא ואכלתי חטאת, מלמד שכהן גדול מקריב כשהוא אונן]נא) [מו"ק י"ד ב' ברש"י]:ואכלתי חטאת היום - היום אסור והלילה מותר, [מכאן לאנינות מן התורה שאינה נוהגת אלא ביום]נב) [תו"כ]:(כ) וישמע משה - הודה ולא בוש לומר לא שמעתי אלא שמעתי ושכחתינג) [זבחים ק"א ב']:וישמע משה - קשה ההקפדה שגרמה לו למשה לטעות, ומי גרם לו שהקפיד - על שטעהנד

195

תורה תמימה ויקרא פרשת אמור פרק כא

 אבל מטמא לנגעם ולזיבתם, אף כה"ג במותם הוא דאינו מטמא אבל מטמא לנגעם ולזיבתםסט) [שם מ"ח א']:(יב) ומן המקדש לא יצא - מת לו מת אינו יוצא אחר המטה, שנאמר ומן המקדש לא יצאע) [סנהדרין י"ח א']:לא יצא - [מכאן לכהן גדול שהוא מקריב אונן]עא) [זבחים צ"ט א' ברש"י]:לא יצא ולא יחלל - כל הזבחים שקיבל דמן אונן פסול, מנלן, דכתיב ומן המקדש לא יצא ולא יחלל, הוא אם לא יצא לא חילל, הא אחר אם לא יצא חיללעב) [שם ט"ז א']:ולא יחלל - תניא, כהן שהיה לו מת מונח על כתפו והושיטו לו מתו ומת

196

תורה תמימה הערות ויקרא פרק ו

 ז' (י') איש כאחיו, ולכן צ"ל שרק כהן הראוי לזרוק הוא נוטל חלק בהקרבן, והאי יאכלנה פירושו כמו יזכה בה, ר"ל יטול חלק בהקרבן, וכמו (קהלת ו') ולא ישלטנו האלהים לאכול וכן (תהלים קכ"ח) יגיע כפיך כי תאכל, ולשון המחטא פירושו הראוי לחטוי, ובא למעט טבול יום ומחוסר כפורים [וכן אונן] דמכיון שאינם ראויים לזרוק אין נוטלין חלק בהקרבן. וקטן אע"פ שאוכל בכ"ז אינו נוטל חלק כחלק, ואע"פ דבעל מום שאינו ראוי לזרוק בכ"ז קיי"ל שנוטל חלק, התם היינו טעמא, דמרבינן מן כל זכר בכהנים יאכל אותה כמבואר לעיל בפ' י"א. והא דנקט יאכלנה ולא יחלקנה או יזכנה, הוא כדי

197

תורה תמימה הערות ויקרא פרק י

 היא ולא רק לשעה שנמשחו אז, ואף כי לפי"ז מיותר האזהרה גבי כהן גדול ומן המקדש לא יצא אחרי שכבר נאמרה כן בכל הכהנים, פירש הרמב"ם בפ"ו ה"ו מביאת מקדש דאצטריך, לשנות ביחוד בכה"ג מפני חילוקי הדינים שבין כה"ג לכה"ד, דכה"ד שעבד ושמע שמת לו מת אינו גומר מפני שהוא אונן, אבל כה"ג גומר עבודתו, דקיי"ל (לקמן בפרשה) כה"ג מקריב אונן, ועיין משכ"ל בפ' אמור בפסוק הנזכר:יב) אסמכתא בעלמא היא, דלדעת רוב הפוסקים הוי ענין אבילות מדרבנן כמו שבארנו ס"פ ויחי, אך רגילים חז"ל להמציא לתקנותיהם סמך ורמז בתורה, ובירושלמי כאן ובבבלי מו"ק באו כמה דרשות ורמזים לענין זה:

198

תורה תמימה הערות ויקרא פרק כא

 העתיק מתוספתא פ"ב דיבמות אלמנה לכה"ג גו"ח לכה"ד הרי היא כאשתו לכל דבר, יורשה ואינו מטמאה לה, עכ"ל. [וחידוש על התוס' שם שלא הביאו מתוספתא זו ראיה לדעתם]. סוף דבר, דברי הרמב"ם בפסקיו אלה לא נתבררו לי, ואין להאריך עוד:יא) ועיין ביבמות כ"ט ב' אשתו ארוסה לא אונן ולא מטמא לה, וכן היא לא אוננת ולא מטמאה לו, ופירש"י ולא מטמאה אינה צריכה להתעסק בו, ולא דוקא נקט ולא מטמאה דהא בנות אהרן לא הוזהרו על הטומאה למתים, אלא איידי דנקט לא אוננת נקט ולא מטמאה, כך שמעתי. ולי נראה ולא מטמאה כגון ברגל שישראל מוזהרין על הטומאה מונבלתם

199

תורה תמימה הערות במדבר פרק ה

 סתם נקראת גם ארוסה, וכמ"ש יעקב ללבן הבה את אשתי ועדיין ארוסה הואי, וכן בפ' תצא בענין נערה המאורסה כתיב על דבר אשר ענה את אשת רעהו, וכן דרשו בסנהדרין פ"א א' הפסוק דיחזקאל י"ח את אשת רעהו טימא, זו נערה המאורסה, וכן בדחז"ל יבמות פ"ט ב' אשתו ארוסה לא אונן וכו'. [ויתכן שעל יסוד זה כתב רבינו ירוחם שאם כתב בגט ארוסה אנת אנתתי ולא ארוסתי כשר], וכן שומרת יבם היא בערך ארוסה שעומדת להתייבם, ושוב כתיב כאן וקנא את אשתו, והוי גם ארוסה בכלל.וראיה נאמנה לפי' זה ממה דדרשו בירושלמי סוטה פ"ב ה"ה ופ"ד ה"א וקנא את

200

תורת משה בראשית פרק לח

 תורת משה בראשית פרק לח[פרק לח](ט) וידע אונן כי לא לו יהי' הזרע. צריך ביאור וכי משום מקיים מצות יבום לא לו יהי' הזרע. אמנם בס' חסידים (עי' סיק נ"ו) פי' משאחז"ל (ב"מ פ"ה ע"א) כל מי שהוא ובנו ובן בנו לומדי תורה מכאן ואילך התורה מחזרת על אכסני' שלה, מה הלשון מחזרת, אמנם הענין הוא דבאמת אנו רואים כי גם אחר כמה דורות בני תורה זא"ז ובכ"ז התורה פוסקת, אולם זה יהי' ע"י השידוכין שאינם מהוגנין שנתערבה במשפחה הגונה, אבל אם ברבות הימים שוב יטעו ענבי הגפן בענבי הגפן אז התורה מחזרת. וזה הי' עונש יהודה שלקח

1234567891011121314151617181920