אונן

אונן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1693 מקורות עבור אונן. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

אברבנאל דברים פרשת כי תצא פרק כה

 כי אם גאלה כמו שיוכיחו הכתובים. והותר בזה הספק הכ':ואמנם טעם היבום וסודו כפי מה שמצאנו לראשונים קדמונינו המקובלים מפי משה רבינו עליו השלום ועמהם הסכי' פיטאגור'. הוא הדעת הקודם המקובל אצלם שנפשות בני ישראל יועתקו או תאצלנה מגוף אל גוף. וכתב הרמב"ן בפירושו (פ' וישב) לוידע אונן כי לא לו יהיה הזרע. שהענין הוא סוד מסודות התורה בתולדות האדם. ושהיו החכמים הראשונים קודם התורה יודעי' שהיה תועלת גדולה ביבום האח, והוא הראוי להיות קודם בו ואחריו הקרוב במשפחה, והתורה השאירה באח בלבד בהיו' הרגל הדבר ותועלתו בו לא בשאר הקרובים וכו', וכונת הרב שהנפש המתגלגלת לא תחול באיזה

92

אדרת אליהו ויקרא פרק ג

 אדרת אליהו ויקרא פרק ג[פרק ג](א) ואם זבח שלמים. שתהא תחלת זביחה לשם שלמים. ר"ש אומר כשהוא שלם הוא מביא ולא אונן. מנין לרבות כל הזבחים ת"ל זבח. ומנין לרבות עופות ומנחות כו' ת"ל קרבנו: הבקר. לרבות אחד עשר: מן הבקר. להוציא תשיעי: הוא. היחיד מביא שלמי נדבה ולא הציבור: (זכר. לרבות הולד. כ"ה בת"כ): נקבה. לרבות את התמורה אין לי אלא ולדות ותמורות של תמימין של בעלי מומין מנין ת"ל אם זכר אם נקבה:(ב) וסמך ידו על ראש. [כנ"ל]: קרבנו. ולא קרבן נכרי ולא קרבן חבירו: קרבנו. לרבות כל בעלי חוברין לסמיכה. קרבנו ולא הבכור ולא

93

אדרת אליהו ויקרא פרק י

 נשרפה היה להם לשלשתם לישרף ד"א והלא מותרים באכילה לערב אלא מפני טומאה נשרף ומת"ל אלה. א"ל לא היה לי להסתכל באלו שעשו שלא בעצה ונשרפו. כאלה. א"ל ואם לא אלו בלבד קברתי אלא כו' לא כך הייתי מבזה קדשי קדשים: היום. עיין רש"י ז"ל [ולדורות אסור כו']. רש"א אין אונן אסור בקדשים בלילה אלא מד"ס:(כ) וייטב. עיין רש"י ז"ל א"ר יהודה חנניה בן יהודה היה דורש כל ימיו קשה הקפדה שגרמה לו למשה לטעות ואני אומר מי גרם לו שהקפיד אלא שטעה. בג' מקומות בא משה מכלל כעס לידי טעות כאן ובמי מריבה ובמדין שנתעלמה ממנו הלכות הגעלה.

94

אדרת אליהו ויקרא פרק כא

 לא יטמא ונאמר להלן לא יטמא מה כאן בבל יבא ובבל יטמא אף להלן כו':(יב) ומן המקדש לא יצא אחר המת. אלא הוא נכסה והן נגלין וכו'. ר"י אומר כל עיקר. ד"א ומן המקדש לא יצא שלא יצא בשעת עבודה (ועיין לעיל בפ' שמיני). ד"א שמקריב אונן (זבחים טז א): ולא יחלל. הא אחר שעבד חילל. אין לי אלא משוח. מרובה בגדים מנין ת"ל (ומלא את ידו וגו') [את מקדש אלקיו] יכול אף כהן משוח מלחמה מקריב אונן ת"ל כי נזר שמן משחת אלקיו עליו. עליו ולא על חבירו (הכל בהוריות יב ב) יכול לא מצווה על הבתולה ת"ל:

95

אור החיים ויקרא פרשת שמיני פרק י

 של משה בדמיון הקללה, לזה חרד לבו ודבר בקול גדול לפני משה כי נכמרו רחמיו אל בניו:הן היום. רז"ל דרשו (זבחים קא א) שרצונו לומר וכי ביום זה הקריבו אלעזר ואיתמר שאסורים להקריב באנינות שאתה אומר שמא הקרבתם אותו באנינות ולזה שרפתם, אני הוא שהקרבתי וכהן גדול מקריב אונן. ופשט הכתוב הוא על זה הדרך הן היום הקריבו פירוש נדב ואביהוא את חטאתם ואת עולתם לפני ה' וכו', שכוונתו כי הוא אונן כי בו ביום מתו, ואכלתי חטאת היום פירוש חטאת של יום שהוא שעיר ראש חודש, וכאן רמז לו שישתנה זה ממנחה שהוא קדשי שעה אבל חטאת היום

96

אור החיים במדבר פרשת פינחס פרק כו

 שאמרו ז"ל (ב"ר פ' צ"ח) למה נקראו ישראל על שם יהודה, אומרו בני יהודה הם התולדות יתכנו בשם בנים כידוע, ואומרו ער ואונן ירמוז לבית ראשון ובית שני, ער כנגד בית ראשון על דרך אומרו (שיר ה) אני ישנה ולבי ער שהיה הקב"ה בו ער בהשגחה גדולה עמנו בבית המקודש, אונן הוא בית שני וקראו אונן לשון אונאה לפי שהיה חסר דברים העיקרים של בית המקודש ואומרו וימת ער ואונן הוא חורבן הבתים, כי סילוק שכינה מהם יקרא מיתה שפרחה הנפש שהיא השכינה ונשאר הבית מת בעונות ומלא טומאת הקליפה הנתונה בו כידוע, גם תמצא שעון שבו מת ער הוא

97

אלשיך בראשית פרשת וישב פרק לח

 וירא שם יהודה בת איש כנעני ולא שת לבו אל ייחוסה ואל כשרותה. ועם היות כי ויקחה דרך ליקוחין ואישות ואחר כך ויבא אליה לא שוה לו כי לא טוב לבם עם אל, כי על כן בת אל נכר קראה ה'. ועל כן ויהי ער רעואונן שיחת ארצה כי לא הוכנו להטיב. ובחמלת ה' עליו למהר לטהרם ולהביאם בכלי טהור, על כן וימיתם ה' בקוטנם להביאם בתמר בייבום יהודה, כי פרץ הוא ער וזרח הוא אונן כנודע. באופן שמיתתם מיד היתה על דרך הרחמים למהר טובם. וזהו וימיתם ה' למהר הוצאת המשיח:או יאמר ויהי וכו', בראות יהודה

98

אלשיך בראשית פרשת ויחי פרק מט

 ואחר כך כרע כי היתה כריעה, ולא רביצה ונפילה בעצם. [ו]אחרי כריעת חילוק המלכות רבץ כאריה בחורבן בית ראשון, שבוטל מלכות בית דוד, שנחרב הבית עם הריגת צדקיהו וזרע המלוכה שהוא מעין מיתת אשתו - היא ביתו - וער בכורו. ועדיין לא היתה נפילה בעצם כי היתה תקוה על ידי אונן יקים זרע לאחיו, וזהו רבץ כאריה שיש בו כח גם כשרובץ, כך בחרבן בית ראשון היה עדיין כח ביכניה וזרובבל ונחמיה מזרע דוד, ונבנה מיד במלאת שבעים שנה:ואחר כך וכלביא שהוא מין אריה בלתי חזק כאריה כי ברביצתו יכנע בעצם עד ימצא מי יקימנו. כן בחרבן בית שני שלא

99

אלשיך ויקרא פרשת אמור פרק כא

 כי יהיה איש בקרב ישראל שיהיו לו מעלות טובות הרבה על שאר אישי ישראל, גם כי יהיו בישראל כמה וכמה טובים מהם בכשרון, כי הלא על מעלות הכהן הדיוט עוד לו ארבע אחרות; א. כי את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום, ב. שאפילו לאביו ולאמו לא יטמא, ג. שמקריב אונן, ד. שתאסר לו אלמנה (פסוק יד) כי לא יקח רק אשה בבתוליה (פסוק יג):(י) על כן להפיס דעתם בא האלהים ויאמר והכהן הגדול מאחיו וכו'. לומר אל תחשבו כי כאשר העליתי את הלויים על ישראל ואת הכהנים על הלויים, כן העליתי מדרגה שלישית את הכהן גדול על הכהנים.

100

אלשיך במדבר פרשת פינחס פרק כו

 יהודה מהיכן יוצאים מלכים כו', ורמז למלאך הממונה על התאוה והחזירו. והוא מאמרנו במקומו, כי הדבר היה אז בפעם ההיא דרך יבום, ושהוצרך להיות על ידי יהודה, להביא יחד את ער ואונן, להקים את שמם והם פרץ וזרח. מה שאין כן אם היה מיבם שלה, שלא היה מביא רק את אונן הוא זרח ולא את ער, כי בית אחד הוא בונה ולא שני בתים. באופן שבניו משוללי פקפוק המה. וזה מאמר הכתוב בני יהודה ער ואונן, כלומר עדיין הם בניו ער ואונן. והוא, כי גם שוימת ער ואונן בארץ כנען, הנה חזרו ויהיו הם בני יהודה. וזהו וימת כו'

1234567891011121314151617181920