אומדנא

אומדנא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5903 מקורות עבור אומדנא. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תצא

 אמרו בעשרים ושלשה, מאי טעמא דרבי ישמעאל אמר אביי אתיא רשע רשע מחייבי מיתות כתיב הכא והיה אם בן הכות הרשע וכתיב התם אשר הוא רשע למות מה להלן בעשרים ושלשה אף כאן בעשרים ושלשה, רבא אמר מלקות במקום מיתה עומדת, א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אי הכי אומדנא ל"ל למחייה ואי מאית לימות, א"ל אמר קרא ונקלה אחיך לעיניך בעידנא דכי מחית אגבא דחייא קא מחית, אלא הא דתניא אמדוהו לקבל עשרים אין (אומדין) [מכין אותו] אלא מכות הראויות להשתלש, וכמה הן תמני סרי למחייה עשרים וחדא וכי מיית בהך חדא לימות דהא כי מחי אגבא דחייא

2

ספר הלכות גדולות סימן מט - הלכות הלוואה

 מרע הא אמרת לא עשאה אלא אפוטרופיא, אלא לאו בברי, לא, לעולם בשכיב מרע, ורב עוירא מוקים לה בכולהי ורבינא מוקים לה באשתו ארוסה ואשתו גרושה. אמר רב יוסף בר מיניומי אמר רב נחמן הלכה תקרע כתובתה ותעמוד על מתנתה ונמצאת קרחת מכאן ומכאן. למימרא דרב נחמן לא אזיל בתר אומדנא, והתניא מי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת בנו ועמד וכתב כל נכסיו לאחר ואחר כך בא בנו, מתנתו מתנה, רבי שמעון בן מנסיא אומר אין מתנתו מתנה שאילו היה יודע שבנו קיים לא היה כותבן לאחר, ואמר רב נחמן הלכה כר' שמעון בן מנסיא, התם נמי בתר אומדנא

3

ספר הלכות גדולות סימן נב - הלכות שבועה

 נהי דהימניה טפי מדנפשיה טפי מדסהדי מי הימניה. ההוא דאמר ליה לחבריה מהימנת לי כי בי תרי כל אימת דאמרת לא פרענא, אזל פרעיה באנפי תלתא, אמר רב פפא כי בי תרי הימניה כבי תלתא לא הימניה, מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע אימר דאמרינן תלתא עדיפי מתרי לעניין אומדנא דכמה דנפישי אינשי ידעי באומדנא טפי אבל לעניין עדות מאה כבי תרי ותרי כמאה. והני מילי היכא דאמר ליה בי תרי ואזל ופרעיה באנפי תלתא אבל אמר ליה בתלתא ואזל ופרע באנפי ארבעה כיון דנחית לדעות נחית.ולית הילכתא כמר בר רב אשי במיפך שבועה דאוריתא דאמר מר בר

4

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער א

 הביא תשו' מהרי"ט שמסתפק בזה כי בסוגי' איתא מפורש רק על קנין כסף אמנם בראשונים מבואר דאף בק"ש מהני כמש"נ א"כ יוצא דאפי' להסוברים דק"ס בעי' נתינת דמים כמו שטר מ"מ היכא דפריש שיקנה הסודר לחוד ודאי דמהני א"כ שטר הקנאה כיון שכתב לו שטר שעבוד בהדי' ק"ס יש לנו אומדנא שדעתי' להשתעבד מיד והוה כמפרש דמהני בלא דמי לכו"ע וצ"ע ראייתם. גם הרמ"ה ב"ב קס"ז אות ט' הביא ראי' מהא דדרשינן זאת לפנים בישראל גאולה זו מכירה ואי בעינן דמי ל"ל קנין וכעי' זה העירו בריטב"א וכן ברשב"א על קנין כסף ושטר וכל התירוצים שתי' שם שייך גם לענין

5

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ה

 לא אמרינן וא"כ צריכים לומר שיועיל אופן הקנאתו שהי' סתמא שיקנה מיד ע"ז השיג שפיר הרא"ש כיון דליתא כה"ג בבריא ליתא גם בשכ"מ, אמנם ע"ש מה שמחלק המ"מ ודבריו שייך גם הכא אבל הרמב"ן יסבור דאין במשמעות הקנאתו שיקנה דוקא מיד ולהיפך עיקר התקנה באה רק לפרש הקנאתו ואינו מצד אומדנא בדעת המקנה אלא דהוא פירוש דבריו מצד תק"ח בשכ"מ להכי מהני בשכ"מ כ"נ ביאור דבריהם ועדיין צ"ב.והלכתא כרב נחמן, רבינו פסק כאן כר"נ וגם בעינן שיאמר בפירוש לכשתלד ויעוי' בר"ן קדושין ס"ב דהלשון אם ילדה משמעו לכשתלד וכן מבואר בלשון רבינו שכתב והשיבו הא אמר לכשתלד דמשמע דאי"ז

6

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער לא

 אם זה רק שמא נתרצה איך מקיימים מספק את המקח, ורבינו בעצמו מביא מסקנת הסוגי' דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני וכן מביא המסקנה מודי שמואל היכא דיהיב ליה זוזי היינו דאגב אונסיה וזוזי גמר ומקני, ובהכרח צ"ל דגם רבינו מכוון לומר דודאי מתרצה אלא מכיון דאותו הוודאות הוא מחמת אומדנא קרי לה בלשון שמא נתרצה וצ"ע.ג) כיון שנתפרסם האונס בכתב המודעה שבידו אין ממכרו ממכר, מלשון רבינו ז"ל היה מוכח דכיון דבעינן שידעו העדים שהוא אנוס, ואין סומכין על דבריו שיאמר להם שהוא אנוס, בעינן שיהיה כתוב כן בכתב המודעה שהעדים החותמין ידעו מהאונס וזה משכ"ר שנתפרסם האונס

7

משפטי שבועות לרב האי גאון חלק ב שער ו

 נפרעתי, דברו של [מלוה] נאמן כנגד כלם. כמו שאמרו (שם) ההוא דאמר ליה לחבריה מהימנת לי כבי תרי כל אימת דאמרת לא פריענא, אזל ופרעיה באנפי תלתא, אמר רב פפא כי בי תרי הימניה ביה תלתא לא הימניה מתקיף רב הונא בריה דרב יהושע אימור דאמרינן תלתא עדיפי מתרי לענין אומדנא אבל לענין עדות תרי כמאה ומאה כבי תרי. והג' אם האמינו בג' עדים או בד' או מה שהוסיף על השנים וקפד בחשבון אנשים, הדין בזה נאמן זה שבידו שטר הנאמנות כנגד החשבון העדים שכפר וחשבם עליו, ואם פרעו בפני יותר מן הכתובים כנגד הכתובים נאמן הוא, ואם הם יותר,

8

שאילתות דרב אחאי פרשת ויצא שאילתא כא

 לרב חסדא דרשנא משמיך הלכה כרבי יהודה א"ל יהא רעוא כל כי הני מעלייתא תדרשון משמי ואמר שמואל לפרנסה שמין באב למימרא דלאו דווקא אם השיא בת ראשונה ינתן לשנייה כדרך שנתן לראשונה ואמ' רב אדא בר אהבה מעשה ופרנס ר' אחד משנים עשר בנכסי' למימרא דהיכא דאמיד אבוה בתר אומדנא אזלינן ודווקא ניזונת וכי מינסבה כשהיא נערה אבל בגרה וקא מינסבה כיון דמזונות מנכסי אבוה לית לה עשור נכסים נמי לית לה ואי מהאי בעידנא דקא בגרה ואמרה אנא עשור נכסים בעינא אית לה עישור נכסים דתניא בנות בין שבגרו עד שלא נישאו ובין שנישאו עד שלא בגרו איבדו

9

תשובות הגאונים - הרכבי סימן סט

 ליה מאי דאמ' בית דין מפקינן ליה מיניה מאי דאמ' דאמרינן ההוא דאמ' ליה לחבריה מהימנת לי כבי תרי כל אימת דאמרת דלא פריענא אזל פרעיה באפי בי תלתה אמ' רב פפא כתרי הימניה כתלתה לא הימניה מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע אמור דאמרינן תלתה עדיפי מתרי לענין אומדנא דכמה דנפישי ידעי באומדאנא טפי אבל לענין עדות מאה כבי תרי ותרי כמאה והני מילי היכא דאמ' ליה כבי תרי ואזל פרעיה באנפי תלתה אבל אמ' ליה כתלתה ואזל פרעיה באנפי ארבעה כיון דנחית לדעות נחית וכל שכן היכא דמהימן אביו או אביו שלמאמין כבי תרי וכל שכן היכא

10

תשובות הגאונים - הרכבי סימן רי

 שמעתא דלא אחילת ואם אין חייב מודה ואין ראיה לית לה. וכמה מעשים באו לידינו ולא אגבינן מעולם בדינא ככתובות קרובות. אלא היכא דמחויא מילתא שלא נפרעה האשה ומחויא מילתא היאך היו אותן בני אדם עשירים או בינוניים או עניים משדלינן להון ליורשים בדברים למפסק מילי דאלמנה בדרך פשרה לפום אומדנא דילהון אבל לחיובאנון מן דינא לא עבדיננא. ואבא מארי גאון וגאון זקנו נוחם עדן הכין הוה עבדין כואתנא ואף אנתון הכין עיבידו. ולענין מאי דפרישתון דתוספה דילכון [ע"ב] דבר קצוב הוא ודאי לא צריכיתון אומדני לא מן כתובות קרובות ולא דבר אחר במקום שהיורש מודה שהוא לא פרע ויש

1234567891011121314151617181920