אדום

אדום מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5866 מקורות עבור אדום. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדה פרק ב

 כרכום כמימי אדמה וכמזג בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי ובית הלל מטהרין הירוק עקביה בן מהללאל מטהר וחכמים מטמאין אמר רבי מאיר אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה רבי יוסי אומר לא כך ולא כך: גמ' רב ורבי יוחנן תריהון אמרין ארבעה דמים הן אדום הוא שהוא לוקה ונעשה שחור שמואל אמר שחור בא מכולן. מניין לחמשה דמים טמאין מן התורה אמר רבי יהושע בן לוי [ויקרא כ יח] והיא גילתה את מקור דמיה [שם יב ז] וטיהרה ממקור דמיה [שם טו יט] דם יהיה זובה בבשרה והא [שם כה] ואשה כי יזוב זוב

62

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדה פרק ד

 דהלכה אמתני' בנות כותים נידות מעריסתן והכותים מטמאין משכב תחתון כעליון מפני שהן בועלי נידות והן יושבות על כל דם ודם ואין חייבין עליהן על ביאת מקדש ואין שורפין עליהן את התרומה מפני שטומאתן בספק: גמ' דם נידה זהום דם בתולים אינו זהום דם נידה אדום דם בתולים אינו אדום דם נידה מן המקור דם בתולים אינו מן המקור אלא מן הצד:הלכה במתני' בנות צדוקין בזמן שנהגו ללכת בדרכי אבותן הרי הן ככותיות פירשו ללכת בדרכי ישראל הרי הן כישראל רבי יוסי אומר לעולם הן כישראל עד שיפרשו ללכת בדרכי אבותן:הלכה גמתני' דם נכרית

63

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק ג

 לומר וערבי. אבא שאול אומר ערבי נחל שתים. ערבה ללולב וערבה למקדש. [דף יג עמוד ב] אם כן למה נאמר וערבי נחל פרט לצפצפה איזו היא של צפצפה העשויה כמין מגל פסולה. כמין מסר כשירה. איזו היא ערבה פסולה עלה עגול וקנה לבן איזו היא ערבה כשירה עלה ארוך וקנה אדום:הלכה דמתני' ר' ישמעאל אומר ג' הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג א' ואפילו שנים קטומים וא' שאינו קטום רבי טרפון אומר אפילו שלשתן קטומין ר' עקיבה אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס א' וערבה אחת: גמ' ר' ישמעאל דרש פרי עץ הדר אחד. כפות תמרים

64

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק י

 ונשתטח לפניהן ויש אומר אש יצאת מבית קדש הקדשים וליהטה סביבותיהם. הדר עילה היה יליף מצלי ומתענה כיון שנמנה עמהן צלי ולא איתעני. דורשי רשומות אמרו כולהם יש להם חלק לעוה"ב מה טעמא [תהילים ס ט י] לי גלעד ולי מנשה אפרים מעוז ראשי יהודה מחוקקי מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי. לי גלעד זה אחאב מלך ישראל שנפל ברמות גלעד. לי מנשה כשמועו. אפרים מעוז ראשי זה ירבעם בן נבט אפרתי. יהודה מחוקקי זה אחיתופל. מואב סיר רחצי זה גיחזי. על אדום אשליך נעלי זה דואג האדומי. אמרו ישראל לפני הקב"ה רבון כל העולמים מה נעבוד ודוד מלכא

65

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק י

 רב הושעיה יוצאין ביין של שביעית מהו לצאת בקונדיטון מן מה דתני בר קפרא קונדיטון כיין הדא אמרה יוצאין בקונדיטון. מהו לצאת בהן מזוגין מן מה דתני רבי חייה ארבע כוסות שאמרו יוצאין בהן בין חיין בין מזוגין והוא שיהא בהן טעם ומראה יין. אמר רבי ירמיה מצוה לצאת ביין אדום שנאמר [משלי כג לא] אל תרא יין כי יתאדם. תני מבושל כדי תבל מהו לצאת ביין מבושל רבי יונה אמר יוצאין ביין מבושל רבי יונה כדעתיה דרבי יונה שתי ארבעתי כסוי דלילי פסחא וחזיק רישיה עד עצרתה רבי יודה בי רבי אלעי שתי ארבעתי כסוי דלילי פיסחא וחזיק רישיה

66

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק א

 בשם רבי יוחנן אבותיך ירשו ארץ ז' עממים ואתם עתידין לירש ארץ של עשר עממים תלתי אחרנייתא אילין אינון [בראשית טו יט] את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני רבי יודה אמר שלמאה שכייה נכטייה רבי שמעון אמר אסייא ואסטטיה ודרמשק רבי ליעזר בן יעקב אומר אסייא וקרתיגנה ותורקי רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון מאבותיך אבותיך אף על פי שנגאלו חזרו ונשתעבדו אבל אתם משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין מה טעמא [ירמי' ל ו] שאלו נא וראו אם יולד זכר כשם שאין זכר יולד כך אתם משאתם נגאלין אין אתם משתעבדים. חוץ מן הערלה ומן הכלאים ר' אליעזר

67

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ו

 לבא דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם ר' יוחנן אבותיך ירשו ארץ של שבעת עממין ואתם עתידין לירש של עשר עממים תלתי חורנייתא אילן אינון את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני ר"י אומר ערביי' שלמייא נבטייא רבי שמעון אומר אסיא ואספמיא ודמשק ראב"י אומר אסייא וקרתיגנא ותורקי רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון מאבותיך אבותיך אע"פ שנגאלו חזרו ונשתעבדו אבל אתם משאת' נגאלים עוד אין אתם משתעבדין מה טעם [ירמי' ל ו] שאלו נא וראו אם יולד זכר כשם שאין הזכר יולד כך אתם משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין המהלך מעכו לכזיב מימינו למזרח הדרך טהורה משום

68

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ח

 שביעית. תני ר' הושעיה יוצאין ביין של שביעית. מהו לצאת בקונדיטון מן מה דתני בר קפרא קונדיטון כיין הדא אמרה יוצאין בקונדיטון מהו לצאת מזוגין מן מה דתני רבי חייה ארבעה כוסות שאמרו יוצאין בהן בין חיין בין מזוגין והוא שיהא בהן טעם ומראה יין. א"ר ירמיה מצוה לצאת ביין אדום מה טעמא [משלי כג לא] אל תרא יין כי יתאדם. תני מבושל כדי תבל [דף נד עמוד ב] מהו לצאת ביין מבושל. רבי יונה אמר יוצאין ביין מבושל. רבי יונה כדעתיה דר' יונה שתי ארבעתי כסיי דלילי פיסחא וחזק רישיה עד עצרתא. ורבי יודא בי ר' אילעאי שתי ארבעתי

69

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ג

 של שביעית תני רב אושעיא יוצאין ביין של שביעית מהו לצאת בקונדיטין מדתני בר קפרא קונדיטין כיין הדא אמרה יוצאין ביין קונדיטין מהו לצאת ביין מזוגין מדתני רב חייא ארבעה כוסות שאמרו יוצאין בהן בין חיין ובין מזוגין ובלבד שיהא בהן טעם ומראה יין אמר רבי ירמיה מצוה לצאת ביין אדום שנאמר [משלי כג לא] אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו וגומר תאני מבושל כמתובל מהו לצאת ביין מבושל אמר רבי יונה יוצאין ביין מבושל רבי יונה לטעמיה דרבי יונה כד הוה שתי ארבע כסי דפסחא הוה חזיק רישא עד חגא חמיתיה חדא מטרוניתא אפוי נהירין אמרה

70

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ב

 וכן באסא הוא אומר ויקרא אסא אל ה' אלהיו ויאמר ה' אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו אלהי כי עליך נשעננו ובשמך באנו על ההמון הזה ה' אלהינו אתה אל יעצור עמך אנוש (דה"ב =דברי הימים ב'= יד י), במשה מהו אומר וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום וגו' וירדו אבותינו מצרימה ונצעק אל ה' וישמע קולנו (במדבר כ יד - טז) אמר להם אתם מתגאים על מה שהוריש לכם אביכם יצחק דכתיב הקול קול יעקב וישמע ה' את קולינו ואנו מתגאים על מה שהוריש לנו אבינו יצחק דכתיב והידים ידי עשו ועל חרבך תחיה (בראשית כז מ)

1234567891011121314151617181920