אדום

אדום מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5866 מקורות עבור אדום. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא יח - ענייה סוערה

 שם /תהלים/ ד: ד), כבר בשרתיו על ידי ישעיה הנביא ואמרתי לו, ענייה סוערה לא נוחמה (ישעיה נד: יא).[ב] ענייה (שם /ישעיהו נ"ד/). ענייה מן הצדיקים, ענייה מדברי תורה, ענייה ממצות וממעשים טובים. סוערה (שם /ישעיהו נ"ד/), מערערתה, אומה שעיערוה אומות העולם, הד"ה דכת' זכור י"י לבני אדום את יום ירושלם וג' (תהלים קלז: ז). ר' אבא בר כהנא א' פגרו פגרו, כמה דאת או' חומות בבל הרחבה ערער תתערער (ירמיה נא: נח). ר' לוי או' פנון פנון, כמה דאת או' ותמהר ותער כדה אל השוקת (בראשית כד: כ). על דעתא דר' אבא בר כהנא דא' פגרו פגרו עד

192

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כ - רני עקרה

 קי"ג/), זו ציון, רני עקרה לא ילדה (ישעיה נד: א). אם הבנים שמחה, ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה וג' (ישעיה מט: כא).[ב] א"ר ראובן רני עקרה (ישעיה נד: א), הרי נא עקרה. א"ר מאיר עקרה, עקורה, אומה שעקרוה אומות העולם, הד"ה דכת' זכור י"י לבני אדום את יום ירושלם האומרים ערו ערו עד היסוד בה (תהלים קלז: ז). ר' אבא בר כהנא א' פגרו פגרו, כמה דאת או' חומת בבל הרחבה ערער תתערער (ירמיה נא: נח), שאר קוטע' דכוות ענייה. א"ר אבא בר כהנא עיקר מסובין משל לאה הן, אל' שהיו עושין רחל עיקר, כמה דאת אומ'

193

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כב - שוש אשיש

 שלבש הקב"ה ליפרע ממלכות מדי של נקמה היה, שנ' וילבש בגדי נקם תלבושת ויעט כמעיל קנאה (ישעיה נט: יז), הרי תריי. הלבוש השביעי שלבש הק' ליפרע מלכות יוון של צדקה היה, שנ' וילבש צדקה כשירין וכובע ישועה בראשו (שם /ישעיהו נ"ט/), הרי תריי. הלבוש התשיעי שעתיד הקב"ה ללבוש ליפרע ממלכות אדום אדום הוא, שנ' מדוע אדם ללבושיך (שם /ישעיהו/ סג: ב). הלבוש העשירי שעתיד הקב"ה ללבוש ליפרע מגוג ומגוג הדור הוא, שנ' זה הדור בלבושו (שם /ישעיהו ס"ג/ א). אמרה כנסת ישר' לפני הקב"ה מכל לבושין אין לך נאה כזה, שנ' זה הדור בלבושו (שם /ישעיהו ס"ג/).כי כארץ תוציא

194

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כג - ראש השנה

 תחת וג' (ירמיה ל: י). מדבר ביעקב, דכת' ביה ויחלום והנה סולם וג' (בראשית כח: יב). א"ר שמואל בר' נחמן אילו שרי אומות העולם, דאמר ר' שמואל בר נחמן מלמד שהראה הקב"ה לאבינו יעקב שרה של בבל עולה שבעים עווקים ויורד, ושל מדיי חמשי' ושנים, ושל יוון מאה ושמונים, ושל אדום עלה עלה ולא ידע כמה. באותה שעה נתירא אבינו יעקב ואמ', תאמר שמא לזה אין ירידה, א' לו הקב"ה אל תחת ישראל (ירמיהו שם /ל'/), כביכול אפילו את רואה אותו יושב אצלי משם אני מורידו, הד"ה דכת' /הדה הוא דכתיב/ אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם

195

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים ו - שוש אשיש

 לעונותיהן של יש' /ישראל/ לבש לבוש לבן, שנ' לבושיה כתלג חיור (דניאל ז: ט). כשיפרע מן א"ה ילבש לבוש נקם, שנ' בגדי נקם תלבושת (ישעיה נט: יז). לבוש הו' בשעה שמשיח יגלה ילבש צדקה, שנ' וילבש צדקה כשרי' וכובע ישועה בראשו (שם /ישעיהו נ"ט/). לבוש הז' כשיפרע מאדום ילבש לבוש אדום, שנ' מדוע אדום ללבושך (שם /ישעיהו/ סג: ב). והלבוש שהלביש למשיח יהיה הולך ומבהיק מסוף העולם ועד סופו, שנ' כחתן יכהן פאר (שם /ישעיהו/ סא: י), ויש' משתמשי' לאורו ואומרי' למשיח אשרי שעה שמשיח נברא אשרי הבטן שיצא ממנו אשרי הדור שעיניו רואות אשרי עין שזכתה לראותו, לפי שמפתח

196

פסיקתא רבתי (איש שלום) הוספה ב

 זה לעצמו וזה לעצמו, עמד וערבן זה בזה, ואחריו ככב חמה, זה אברהם שמצהיב כל העולם כולו כחמה, ואחריו לבנה שעתידין ישראל להיות (זיו) [כזיו] הלבנה, ואחריו שבתי שעתידין או"ה למשול בהם, ואחריו צדק שעתידין להצדיק עליהם את הדין, ואחריו מאדים (כמה דינין) [במה דנן] ברא מאדים ונופלים בגיהנם שאש אדום בו, השמים מספרים כבוד אל התורה שנתנה מן השמים היא מספרת כבוד אל וכן הוא אומר בהכינו שמים שם אני, ומעשי ידיו מגיד הרקיע הן הלוחות שנאמר והלוחות מעשה אלהים המה.

197

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יב - זכור

 מכיר ועושה עשרים ושתים שנה חוץ מאביו, נמצאת אומר כשם שחטא על (אמו) [אביו] ועל זקינו כך חטא על אחיו, אמר דוד רבש"ע יזכר עון אבותיו. וחטאת אמו אל תמח מהו חטאת אמו רבי יהודה אומר שעה שהוא יוצא ממעי אמו חתך מיטרין שלה כה אמר ה' על שלשה פשעי אדום [וגו'] ושחת רחמיו (עמוס א' י"א) ור' נחמיה אומר [גרם לה שלא תעמיד י"ב שבטים ורבותינו אמרו] מהו וחטאת אמו שהוציאו אותה בלילה כשמתה מפניו, והיא ציותה כן, אמרה, יעקב הצדיק בני אינו כאן, יצחק הצדיק בעלי יושב בבית מפני שכהו עיניו, יוציאני ביום ויהיה רשע הזה הולך לפני

198

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יג - מני אפרים

 תהלים ע"ט י"ב) זה המילה שהיא נתונה בחיק, חרפתם אשר חרפוך ה' (שם /תהלים ע"ט/) וכן הוא אומר ויזנב בך (דברים כ"ה י"ח) מכת זנב, לא עשה אלא כיון שהקב"ה מצווה את ישראל ואמר זכור [וגו'] (שם שם /דברים כ"ה/ י"ז) אמרו לו את הוי זכור שנאמר זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים (תהלים קל"ז ז'), אמר להם הקב"ה עשו את שלכם תמחה את זכר עמלק (דברים שם /כ"ה/ י"ט) ואני אעשה את שלי כי מחה אמחה את זכר עמלק (שמות י"ז י"ד), לא עשה אלא כיון שמלך שאול אמר הקב"ה אין זרעו של עמלק נופל אלא ביד בנה

199

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יד - פרה

 בלבד. אשר אין בה מום זו מלכות יון, אלכסנדרוס מוקדין כד הוי חמי לשמעון הצדיק הוי קאים על רגליו ואמר ברוך אלהים של שמעון הצדיק, אמרו ליה בני פלטוי דידיה מקמי יהודאי את קיים, אמר להון כד אנא נחית לקרבא בדמותיה אנא חמי ונצח. אשר לא עלה עליה עול זו אדום, שלא קבלה עליה עולו של הקב"ה, ולא די שלא קיבלה אלא מחרפת ואומרת מי לי בשמים וגו' (תהלים ע"ג כ"ה). ונתתם אותה אל אלעזר הכהן והוציא אותה אל מחוץ למחנה שהוא עתיד לדחות את שרה מכרך גדול ממחיצתו. ושחט אותה לפניו כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום

200

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא טו - החודש

 את עשו בנו הגדול (בראשית כ"ז א'), ואמו קראה אותו גדול ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול (שם /בראשית/ שם /כ"ז/ ט"ו), ואני קורא אותו קטן הנה קטן נתתיך בגוים (עובדיה א' ב'), הואיל והם קוראים אותו גדול (נפול) [לפום] תורא טבחא כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום (ישעיה ל"ד ו') אמר ר' ברכיה וטבח גדול בארץ אדום, אל תאכלו ממנו נא לא (תבעירם) [תבעוניה] מהבהבה, ובשל מבושל במים כי אם צלי אש וגו' היא ודוכסיה ואפרכוסיה ואיסטרטיליה הונך ועזבונך וגו' (יחזקאל כ"ז כ"ז), א"ר בר' יצחק אפילו אותם שהם מקהלי ובאו ונדבקו בקהלך אף הם יפלו

1234567891011121314151617181920