אבלות

אבלות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2758 מקורות עבור אבלות. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

אברבנאל ישעיהו פרק לג

 על גלות ישראל וצרתם וע"כ הי' ראוי שהשי"ת למלאות שאלתם ובקשתם יגאל את ישראל.(ח) עוד זכר סבה שנית מחייבת הגאולה, והוא אומרו נשמו מסלות שבת עובר אורח הפר ברית, רוצה לומר שנשמו הדרכים ושבתו האנשים העוברים ארחות בארץ ישראל, וכמאמר ירמיהו בקינות (איכה א, ד) דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד, עד שמפני זה מפר ברית, רוצה לומר שהפר השם יתברך בריתו עם ישראל, או יהיה אומרו הפר ברית על האויב שהפר בריתו שהיה לו עם ישראל, וכן פירשו רש"י, מאס ערים כלומר, מאס את ערי יהודה וישראל, לא חשב אנוש כלומר, אינו משגיח באדם מהם, ואם כן מפני

52

אברבנאל ירמיהו פרק יד

 שיזכור מהבצרות ותפלת הנביא אם עוננו ענו בנו וגומר, ודבר ה' שהשיבו על זה בענין הבצרות הוא מה שיזכור אחר זה כן אהבו לנוע וגומר וכמו שיתבאר כללות כונת הפרשה הזאת, ונפרש עתה על פי הפסוקים.(ב) אבלה יהודה ושעריה אומללו רוצה לומר שערי יהודה בסבת הבצרות היו אבלות ומצטערות הרבה, ולרמוז על אבלותם וצערם אמר ושעריה אומללו קדרו לארץ וגם ירושלם שהיתה שרתי במדינות צוחתה וקול בכיתה עלתה רוצה לומר כי עלתה עד שמים צעקתה, ולא דיי להם בהעדר הלחם אבל גם המים שלא יוכל אדם לחיות מבלתם נעדרו אז מהם עד (ג) שאדיריהם והם שרי יהודה וגדולי ירושלם

53

אברבנאל ירמיהו פרק לו

 או ד' רוצה לומר דפין המלך היה קורע אותה ומשליכה אל האש אשר על האח המדורה או מערכת העצים, וחז"ל (בר"ר מב, ד ועוד) פירשו ג' דלתות על הפסוקים אמרו כאשר שמע המלך יהויקים פסוק איכה ישבה בדד וכן פסוק בכה תבכה וכן פסוק גלתה יהודה וכן פסוק דרכי ציון אבלות לא חשש כי אמר אני אמלוך על הנשארים וכאשר שמע היו צריה לראש אמר מעכשיו איני מלך אז יקרעה בתער הסופר, (כד) ואמנם עכ"ז המלך ושריו לא פחדו ולא קרעו את בגדיהם מאותם הדברים שהיו שומעים ולא שבו בתשובה עם היות שהשרים הראשונים ששמעו דברי המגילה בלשכה פחדו את

54

אברבנאל יחזקאל פרק כד

 שאחרי קבורת המת לא יצטרך האבל ללכת לקנות בר ולחם ומזון למאכלו צוו שלא יאכל פעם ראשונה משלו כי אם מהבראת אוהביו, והנה התבאר כי ישרים דרכי השם בדיני האבלים, האמנם צוה לנביא שלא יעשה דבר מזה על אשתו לפי שברבות המתים בעיר כמו שהוא במגפה אין האנשים נוהגים דיני אבלות כראוי.(יח) וזכר הנביא שדיבר אל העם בבקר הנבואה ההיא שבאה אליו ותמת אשתו בערב כי היתה מיתתה פתאומית במגפה ובבקר שלמחרתו שהיה ראוי שינהג דיני אבלות עשה כאשר צוהו השם והוא מה שזכר בצווי שלמעלה, (יט) והנה העם ראו שהנביא לא יעבור על דיני האבלות מבלי צווי אלקי

55

אברבנאל עמוס פרק ו

 שאחריהם תהיה לבני יהודה גלות שנייה, ואמרו וסר מרזח סרוחים פרש"י ויבטלו משתאות הגאים וגסי הרוח שמרזחות לשון משתאות הוא וכן תרגמו יונתן, והראב"ע פי' מרזח מלשון רנה כמו לא תבוא בית מרזח כאילו אמר אז יסיר השיר מן הסרוחים על ערשותם שזכר, וחז"ל (כתובות סט, ב), פי' מרזח מלשון אבלות ולמדו מכאן שאבל מסב בראש ושהיא מלה מורכבת מר וזח שנעשה שר לסרוחים, והרד"ק פי' וסר מלשון קורבה כמו סורה אדוני סורה אלי (שופטים ד, יח) ומרזח מאבלות יאמר שיקרב ויבא אבל לאותם שהיו סרוחים על ערשותם ושמחים ומתענגים, (ח) והיה כל זה לפי שנשבע ה' בנפשו ר"ל בעצמו

56

אברבנאל מיכה פרק ד

 הגאולה שאין ראוי שתפחד האומה למה אמר מיד אחר כך חולי וגוחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה, ובכלל שהפסוקים האלה יראו סותרים זה את זה:השאלה השלישית באומרו עתה תתגודדי בת גדוד, כי אם קרא הנביא את ישראל בת גדוד איך אמר עתה תתגודדי שהוא מלשון אבלות מגזרת לא תתגודדו כי הוא מיעד בגאולתה ותשועתה כמו שאמר בפסוק שלמעלה קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל וגו', ומה ענין זה עם בשבט יכו על הלחי את שופט ישראל האם בא להגיד שכל הרעה ההיא לישראל באה מפני שהיו מלעיבים על מוכיחיהם ומכים אותם על הלחי כמו שפרש"י

57

אלשיך בראשית פרשת וירא פרק כב

 על כן אז נחרץ וילך וכו' ויהי מאתו יתברך תחת בנו ממש והוא מהטעמים הנאמרים:ויקרא אברהם שם המקום ההוא יי יראה אשר יאמר היום בהר יי יראה (יד):הנה דברים אלה קשים להולמם ובלתי מיושבים על טבע הלשון. ואפשר בהזכיר מאמר ספר הזוהר על דרכי ציון אבלות כי בכל מקום שנעשה מצוה שם ינוח המלאך שנעשה במצוה. ומה גם אם היא בהתמדה או מצוה רבה כזאת. ואמרו כי המלאכים אשר נבראו בדרכים ההם על ידי עולי רגלים, הם המתאבלים בחרבן, ועליהם אמר דרכי ציון אבלות. והנה על דרך זה בהעשות מצוה רבה כזאת בהר ה', אין ספק כי שם

58

אלשיך שמואל ב פרק יב

 ישוב אלי, כי טוב לו ליתקן על ידי, זולתי מעל ידי שהבאתיו על ידי חטא, וזהו אני הולך אליו והוא לא ישוב אלי, ועל מה שקם מהארץ וירחץ ויסך שהם דברים האסורים לאבל, וגם מלך אינו יוצא מפלטין שלו, והוא יצא. הנה יש מהמפרשים אמרו (רד"ק) כי לא חל עליו אבלות כי לא השלים שלשים יום, אך יקשה לזה מאמרם ז"ל (מו"ק טו ב) מנין שאבל אסור בתשמיש שנאמר וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה, דמשמע הא דבאבילות אסור, ויתכן כי דוד לא נהג אבילות בפני העם, פן יאמרו שבנו היה, והוא עשה בסתר ולא נודע לכל כי

59

אלשיך שמואל ב פרק יד

 לא עשה על ידי עצמו:אמנם הנה רצה יואב תאמר אל המלך משל, יענה עליו המלך בו גיזרה, שאחרי כן בשמוע הנמשל יהיה בעיני עצמו כאשם, אם לא יעשה מבוקשה, שהוא להשיב את אבשלום בנו ולבלתי יראה המשל כמו אכזב, צוה לה ואמר (ב) התאבלי נא, שתקנה בעצמך דרך אבלות ועצבות, למען שבלכתך אל המלך תהיה תכונה הוראת עצבות בעצם, בל תכזיב מראיתך את דברי פיך, ולבשי בגדי אבל בלבוש, ובעור בשרך אל תסוכי, וגם בגופך, ולא תתראי בצהיבות פנים כי אם כאשה עצובת רוח, אשר זה ימים מתאבלת על מת:(ג) ובאת אל המלך, ובחכמתך תבא אל המלך ותמציאי

60

אלשיך ישעיהו פרק כד

 גם כן יתכן נשאל פה והשיב עליו, והוא, כי אמר כשואל ואומר הנה מה שהבוק תבוק הארץ מהעם, וגם מה שהבוז תבוז כל שללה אינו מן התימה כי ה' דבר, במוסרו בתורה צרת בני האדם ומזונם ונכסיהם. אך הנה ראינו כי אבלה על בניה כאומרו איכה ישבה בדד דרכי ציון אבלות:וגם נבלה הארץ כי נפלה מאיכותה, כי נחרבה הארץ עצמה, כי בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב, ולא זה בלבד כי אם גם אומללה נבלה תבל, כי כל העולם לקה בחרבן כי נמנע השפע, כמו שאמרו ז"ל כי לא ידעו הגוים מה שהפסידו בחרבן בית המקדש, כי

1234567891011121314151617181920