אבלות

אבלות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2758 מקורות עבור אבלות. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן רעח

 תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן רעחוששאלתם למה אין מקדשי' ואין כונסין בין פסח לעצרת אם מחמת איסו' או לאו. הוו יודעי' שלא משום איסור הוא אלא משום מנהג אבלות שכך אמרו חכמי' שנים עשר אלפים זוגים תלמידים היו לו לר' עקיבא וכלם מתו בין פסח לעצרת על שלא נהגו זה בזה ותני עלה וכלם מתו מיתה משונה באסכרה ומאות' שעה ואילך נהגו ראשונים בימים אלו שלא לכנוס בהן ומי שקפץ וכנס אין אנו קונסי' אותו לא עונש ולא מלקות אבל אם בא לשאול לכתחילה אין מורי' לו לכנוס ולענין קדושין מי שרצה לקדש בין פסח לעצרת מקדש לפי שאין

32

תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן שא

 תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן שאוששאלתם לענין רחיצה כך ראינו שכל רחיצה שאסרו חכמים באבל כולם של חמין הם ואבל שחל שלישי שלו להיות ערב יוה"כ אסור בטבילה מפני שאי' אבלות שלו פוקעת אלא בשקיעת החמה וכיון ששקעה חמה חל יוה"כ ואסור ברחיצה ואפילו בצונן וטבילת יום הכפורים רשות היא ולא שחייבי' ישראל בטבילה זו אלא נקיות בעלמא:

33

תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן שכב

 תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן שכבוששאלתם לענין ניחום אבלים בזמן שהמת נפטר בי"ט או במועד דבעי מנקט אבלות אחר הרגל אעפ"י שאינו נוהג אבלות כל הרגל העם וקרוביו מתעסקין בו ויושבים עמו לישב את דעתו ושלא ישא' יחידי בשום פנים וכן כל ז' ימי אבלות ונהגו כל ראשי ישיבות ושאר העם לישב עם האבל בארץ ולא על גבי כרי' וכסתות כלל דכתיב וישבו אתו לארץ וגו':

34

תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן שכג

 תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן שכגרב האיי ז"לוששאלתם הנקבר אפי' שעה אחת קודם לרגל בטלה ממנו גזרת אבלות אבל הנקבר ברגל לא חילא עליה אבלות אלא אחר הרגל ונקט שבעה ושלשים מי"ט האחרון שהוא י"ט שני ועצרת ור"ה וי"ה מפסיקים אבלות כרגלים דהא רבינא דהוא בתרא אמר הלכתא אפי' יום אחד לפני החג והחג שבעה ושמיני שלו שהוא רגל בפני עצמו הרי כאן עשרים ואחד וזהו שאמרו רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב פי' רגל בפני עצמו זהו כדי לחשב יום שמיני של חג הסוכות שבעת ימים לאבל למנין שלשים. עצרת יש לה תשלומי' כל ז' כחג המצות

35

תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) יורה דעה סימן רצד

 ולרב הונא בריױהװ דרב יהושע דיתבי וקאמרי: הכל מודין שאם חל שלישי שלו להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב - מאי רחיצה, בחמין או בצונן.כך ראינו: כל רחיצה (שאמ') [שאסרו] חכמים באבל, כולן שלחמין הן.ואבל שחל שלישי שלו ערב יום הכפורים אסור בטבילה, מפני שאין אבלות שלו פוקעת אלא בשקיעת החמה, וכיון ששקעה החמה חל יום הכפורים ואסור ברחיצה ואפילו בצונן. (דטבילת) [וטבילת] יום הכפורים רשות }היא,{ ולא שחייבין }ישראל{ טבילה, אלא נקיות בעלמא.

36

רש"י במדבר פרשת בהעלותך פרק יא

 לבדי. והזקנים הראשונים היכן היו, והלא אף במצרים ישבו עמהם, שנאמר (שמות ג, טז) לך ואספת את זקני ישראל, אלא באש תבערה מתו. וראוים היו לכך מסיני, דכתיב (שמות כד) ויחזו את האלהים, שנהגו קלות ראש, כנושך פתו ומדבר בפניז המלך. וזהו (שם) ויאכלו וישתו, ולא רצה הקב"ה ליתן אבלות במתן תורה ופרע להם כאן:אשר ידעת כי הם וגו' - אותם שאתה מכיר שנתמנו עליהם שוטרים במצריםח בעבודת פרך והיו מרחמים עליהם ומוכים על ידם, שנאמר (שמות ה, יד) ויכו שוטרי בני ישראל, עתה יתמנו בגדולתן כדרך שנצטערו בצרתן:ולקחת אותם - קחם בדברים, אשריכם שנתמניתם פרנסים על בניו

37

רש"י שמואל א פרק ו

 הוא בא לבדו ומשמחתם נהגו בו קלות ראש שלא היו מסתכלין בו באימה ודרך כבוד:(יח) כפר הפרזי - כפר שאין לו חומה:אבל הגדולה - היא האבן הגדולה האמורה למעלה שהלמ"ד באה במקום נו"ן וכן נשכה במקום לשכה בספר נחמיה ומפני שאירע להם אבלות בדבר קרא' אבל:(יט) שבעים איש חמשים אלף איש - תרגם יונתן וקטל בסבי עמא שבעין גברא ובקהלא חמשין אלפי גברא, ורבותינו אמרו שבעים איש שכל אחד היה שקול כחמשים אלף או חמשים אלף איש שכל אחד שקול כשבעים סנהדרין:

38

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת ויצא פרק כט

 וכל ישראל עמו קהל גדול מלבא חמת עד נחל מצרים לפני ה' אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום' (מלכים א' ח, סה) - מכדי 'ארבעה עשר יום' כתיב 'שבעת ימים ושבעת ימים' למה לי. שמע מיניה הני לחוד והני לחוד, דאין מערבין שמחה בשמחה".וכיוצא בו מצינו בשבעת ימי אבלות, שהירושלמי (ירושלמי מועד קטן ג, ה) הביא כמה מקראות על זה, וכלן אינן אלא דרך אסמכתא בעלמא, שהרי שבעת ימי האבלות אינן אלא מדברי סופרים, כדתניא בפרק קמא דכתובות (כתובות ג ב) "היה טבחו טבוח ויינו מזוג ומת אביו של חתן או אמה של כלה, מכניסין את המת לחדר

39

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת וישב פרק לז

 שכרתיך" (ל, טז), או - לו, כמו "ויאמר אליו אני ה'" (טו, ז), ולא יצדק פה לא זה ולא זה.[אבל שאולה] באבלי אקבר ולא אתנחם כל ימי. פירוש: שאבלותי זאת תתקיים בי עד שאקבר, שלא אקבל תנחומין כל ימי חיי, לא שאהיה אבל בקבר כפי משמעות הלשון, שאין שם לא אבלות ולא שמחה:ומדרשו גיהינם. בפרק עושין פסין (ערובין יט א) "אמר רבי יהושע בן לוי: שבע שמות יש לגהינם" ואחד מהם שאול. ויהיה פירוש "אבל שאולה": שלא אתנחם מאבלותי זאת כל ימי חיי, וגם שאראה פני גהינם כפי המסורת שבידי.ויבך אותו אביו כלפי יצחק בוכה היה. ובקצת נוסחאות

40

רבי אליהו מזרחי ויקרא פרשת אמור פרק כא

 גדול שקדושתו חמורה, אמר קרא (פסוק יא) "לאביו ולאמו לא יטמא", ודרשו רז"ל בתורת כהנים: "לאביו ולאמו לא יטמא, אבל מטמא הוא למת מצוה", כהן הדיוט לא כל שכן, וכי מפני שנעשה כהן גדול גרע טפי להיות עתה מטמא למת מצוה ולא קודם לכן אך לפי מה שכתב הרמב"ם בהלכות אבלות (רמב"ם הלכות אבלות ג, ח): "כהן שפגע במת מצוה בדרך, הרי זה מיטמא לו, אפילו כהן גדול חייב להטמא לו ולקוברו, ודבר זה הלכה מפי הקבלה". ובהלכות נזיר כתב (רמב"ם הלכות נזירות ז, יב): "הנזיר מותר בטומאת מת מצוה, ודברים אלו דברי קבלה הן". לא קשיא ולא מידי, דלדידיה

1234567891011121314151617181920