אבלות

אבלות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2758 מקורות עבור אבלות. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

מעדני יום טוב מסכת ברכות פרק ב

 ע"כ ולפי שהוא גמרא ערוכה הך דרשה דוהפכתי וגו' תרתי בלבי למצוא ישוב להני רבוואתא דדרשי דרשה אחריתי מויעש ומצאתי און להם לומר דמלימוד דחגיכם לא שמעינן אלא איסור מלאכה וכך פירשו התוספות בעצמם שם דף י"ד וכתבו ג"כ רבינו שם סימן כ' דהא דאמרינן בר"פ דהתם לא מיבעיא ימי אבלות דרבנן היינו עשיית מלאכה דנפקא לן באסמכתא מוהפכתי חגיכם לאבל ע"כ:[ו] ודחי עשה דיחיד. ופי' רש"י דכתיב אבל יחיד עשי לך לדברי הרי"ף דלקמן לא זו עשה דמן התורה שזו מדברי קבלה אבל הרמב"ם במנין המצות מ"ע ל"ז כתב שהכהנים מצווים להטמא ולהתאבל כו' שנאמר לה יטמא וממילא

162

קרבן נתנאל מסכת מועד קטן פרק ג

 סימן ג[ח] הקשה בברכות. בפרק היה קורא ע"ש ברבינו סי' ט"ז:[ט] ואיבעיא לן יום שלשים כלפני שלשים או כלאחר שלשים. באמת לא נמצא כלל בגמ' שלנו לא מינה ולא מקצתה אבל האמת יורה דרכו שנוסחת רבינו אמיתית היא מדקאמר רב אשי הכל מודים לענין אבלות דיום שלשים כיום שלפניו דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל. ואי הכל מודים קאי אר"ע כלומר אע"פ שהוא מסופק לענין פדיון אבל לענין אבל מודה יום שלשים כלפני שלשים דהלכה כמאן דמיקל באבל הלא ספיקתו שייך ג"כ באבל אע"כ צ"ל שאזלינן במילתא דרבנן בספק לקולא א"כ למה ליה למימר דאמר שמואל הלכה כדברי

163

מרדכי מסכת מועד קטן הלכות אבלות

 מרדכי מסכת מועד קטן הלכות אבלות[רמז תתסב] הלכות אבלות:כתוב בה"ג היכא דשכיב שיכבא ביו"ט ראשון או ביו"ט שני או בחוה"מ או ביו"ט ראשון של ימים אחרונים לא נהיג אבילות עד דנפיק כולהו יומי טבי. אבל יומא בתרא שהוא מדרבנן מיסלק סליק למנין ז' אבל אבילות לא נהוג אבל אי שכיב ליה שיכבא ביו"ט שני של יו"ט האחרון נהוג אבילות וסליק למנין ז' דאתי עשה ודאי דיחיד ודחי ספק (דעשה) [במ"י אינו] דכתיב ואחריתה כיום מר והוא מדאורייתא ויו"ט האחרון ספק דרבנן וכ"פ האלפסי ושאר הגאונים. אבל ספר הדינין חולק על סברא זו וגם ר"ת כתב על דברי ה"ג

164

מרדכי מסכת מועד קטן הלכות תשעה באב

 עד י"ב חדש. ירושלמי פרק היה קורא מקום שנהגו לשאול בשלום האבלים בשבת שואלים. ובדרום נהגו להיות שואלים רבי אושעיא רבה אזל לחד אתר וחמא תרין (נ"א תמן) אבלים בשבת ושאל בהון אמר להו אני איני יודע מנהג מקומכם אבל שלום עליכם כמנהג מקומנו וכמנהג ארצינו. ומסיק בא להודיענו שאין אבלות בשבת היינו דכתיב ברכת ה' היא תעשיר *ולא יוסיף עצב עמה שאין בה אבילות:

165

מרדכי מסכת מועד קטן הלכות אונן

 נוהג אלא יום אחד. אבל היכא דנפל לים או אכלתו חיה שלא נקבר הוי כל הימים שלא נתייאשו כמי שמתו מוטל לפניו ועליו לקברו שהרי בכך הוא עסוק וכל זמן שמוטל עליו לקברו אין אבילות חלה עליו וכשנתייאש אין מוטל עליו לקברו ואין עסוק בכך והוי [*כיום] קבורה וחלה עליו אבלות כל שבעה ושלשים ועוד שלא מצינו חילוק ביאוש בין תוך שלשים לאחר שלשים אלא סתם קתני מאימתי מונין להם משנתייאשו ולא חילק בין תוך שלשים לאחר שלשים. ואחר שעברו ל' ימי אבילות נמצא אביו בתוך נהר הריאנו"ס והובא לקבורה כסבורים העם לומר שצריך לחזור ולהתאבל עוד שבעה כבתחלה דהשתא

166

הגהות הרמ"א על המרדכי מסכת מועד קטן הלכות אבלות

 

167

ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן תכט

 ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן תכטלאחר שבעת ימי אבלות הורה ר' ללבוש חלוק לבן ולרחוץ דאין שלשים אסורין בתכבוסת אלא לגיהוץ בלבד ובתספורת. דאמרי' שלשה לבכי ושבעה לאבילות שלשים לגיהוץ. ואפי' לגיהוץ שלנו מותר לאחר שבעה דאמר מר גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם. ואין לנו עכשיו גזירת שלשים נוהגת אלא לתספורת לבדה אבל חליפות בגדים ורחיצת חמין מחליף והולך משעבר אבילותו וכן פשוט הדבר במועד קטן. גיהוץ אנפסייר ליפייר.

168

פסקי תוספות ברכות פרק ז - שלושה שאכלו

 קסז א"צ לשפוך מכוס של ברכה לשאר כוסות וא"צ להמתין עד שישתה המברך היכא דכל אחד כוסו לפניו וכן בברכת המוציא. ד"ה אין מסובין: דף מ"ז ע"אקסח אנו מזמנין על עם הארץ. ד"ה אמר ר"ה: שם ע"בקסט אף יום טוב שני דוחה אבלות. ד"ה מצוה: שםקע קטן פורח [תוך י"ג שנה] אין עושין אותו סניף לתפלה ולא לברכת המזון עד שיביא שתי שערות. ד"ה ולית הלכתא: דף מח ע"אקעא שנים אכלו פת ואחד ירק ודין להשלים לעשרה אפי' איכא שלשה דשתו מצטרפין. ד"ה תשעה: שםקעב אי אומר בשבת רחם או נחמנו ואומר בשבת רענו זוננו

169

חידושי הרא"ה מסכת ברכות פרק ב - היה קורא

 לאו דאורייתא (אלמא) אלא כלומר לאו מילתא דעיקר. אי נמי אפשר דהלל בימים שהיחיד גומר בהם את ההלל דאוריתא, דמן התורה חייב אדם לומר שירה באותן מקומות, אבל נוסח שלו מדרבנן. ותמצא כעין זה בתלמוד הרבה, דבמועד קטן מוכח דאבלות דאוריתא, והתם נמי מוכח דהוי דרבנן, והוא בענין זה דודאי אבלות דאוריתא אבל פרטים שלו מדרבנן, וכענין זה תפלה דודאי היא דאוריתא וכדקימא לן במאי דכתיב ולעבדו בכל לבבכם אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה, אבל נוסח שלה דרבנן, [כן הורה] מורי רבנו ז"ל.פיסקא. אמרו בגמרא בעא מיניה אשיאן תנא דבי ר' אמי מר' אמי השרוי בתענית מהו

170

חידושי הרא"ה מסכת ברכות פרק ג - מי שמתו

 חידושי הרא"ה מסכת ברכות פרק ג - מי שמתומי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפלה ומן התפלין ומכל מצות האמורות בתורה. פי' טעמא דפטורא לאו משום אבלות, דהא איהו לעולם לא מחייב באבלות עד שיסתום הגולל, ותו דהא קימא לן אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפלין שנאמר בהן פאר, ופטורא נמי לא משום צערא, דמשום צערא דרשות דלאו מצוה לא מיפטר כדאיתא לעיל בגמ', אלא משום עוסק במצוה שעוסק בקבורתו של מתו. ולאו דוקא בשעוסק אלא אפי' יושב ובטל פטור, דזהו כבודו של מת שלא יסיח דעתו ממנו לענינים אחרים כל זמן שלא נקבר, והכי

1234567891011121314151617181920