אביי

אביי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 18252 מקורות עבור אביי. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

ילקוט שמעוני תורה פרשת האזינו

 ליה ארבע זוזי, לישראל א"ל מיסתייך דקא חזית בסנאך, עד תלתין יומין עביד הכי מכאן ואילך כיון דדש דש, תניא אמר רבי פנחס בן ערובא אני הייתי בין גדולי רומי וכשמת פצעו את מוחו ומצאו בו כצפור דרור משקלו שתי סלעים, במתניתא תנא כגוזל בן שנה משקל שני ליטרין, אמר אביי נקטינן פיו של נחשת וצפורניו של ברזל, כי הוה קא מיית אמר לקלויה לההוא גברא ובדרו לקטמיה אשב ימי דלא לשכחיה אלהא דיהודאי ולוקמיה בדינא, ואמר אי אלהימו רבי יהודה דורשו כלפי ישראל, רבי נחמיה דורשו כלפי עובדי אלילים, רבי יהודה אומר ישראל שאומרים להם לעובדי אלילים היכן היפטקין

82

ילקוט שמעוני תורה פרשת וזאת הברכה

 שמואל בר רב יצחק מזבח היה אוכל בחלקו של יהודה אמה, אמר רבי לוי בר חמא רצועה היתה יוצאת וכו' (כתוב ברמז תמ"א ע"ש) כי אתא רב דימי אמר רב (יוחנן) (בשלשה) [בארבעה] מקומות שרתה להם שכינה לישראל בשילה בנוב וגבעון ובית עולמים, ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימן, אזל אביי אמרה קמיה דרב יוסף, א"ל כו' והכתיב ויעש משכן שילה אהל שכן באדם וגו' וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר, אמר רב אדא בר מתנה ומאי קשיא דילמא שכינה בחלק בנימין וסנהדרין בחלק יוסף, כדרך שמצינו בבית עולמים [דשכינה בחלק של בנימין] וסנהדרין בחלק יהודה, בשלמא התם מקרבן

83

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק ראשון

 אמר רבי יהושע בן לוי (ברכות ד ב) אף על פי שקורא אדם קרית שמע בבית הכנסת מצוה לקרותו על מיטתו. אמר רבי יוסי מאי קראה (תהלים ד, ה) רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה. אמר רב נחמן בר יצחק ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך, אמר אביי וצריך למימר האי קרא (תהלים לא, ו) בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת. אמר רבי אלעזר (ברכות ה א) כל הקורא קרית שמע על מיטתו כאילו אחז חרב שתי פיות בידו שנאמר (תהלים קמט, ו) רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. מאי משמע, אמר רב זוטרא ואיתימא

84

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק שני

 מדינות בארץ ישראל הכין נהיגין למימר באורתא וקסברי שמע והיה אם שמע נוהגין ביום ובלילה ויאמר אינו נוהג אלא ביום, ואף על גב דאמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר, אמר רב פפא קסברי במערבא ואמרת אליהם נמי לא הויא התחלה עד דאמר ועשו להם ציצית. אמר אביי הילכך אתחולי מתחלינן דהא קא מתחלי במערבא ומיגמר גמרינן לה לפרשת ויאמר, דאמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר.אמר עולא (ברכות יד ב) כל הקורא קרית שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כאילו הקריב עולה

85

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק שלישי

 יהודה אמר שמואל (ברכות כא א) ספק קרא קרית שמע ספק לא קרא קרית שמע אין חוזר וקורא קרית שמע, ספק אמר אמת ויציב ספק לא אמר אמת ויציב חוזר ואומר אמת ויציב, אלמא קסבר קרית שמע דרבנן אמת ויציב דאוריתא. מתיב רב יוסף (דברים ו, ז) ובשכבך ובקומך, א"ל אביי ההוא בדברי תורה כתיב. ורבי אלעזר אמר ספק קרא קרית שמע ספק לא קרא קרית שמע חוזר וקורא, ספק התפלל ספק לא התפלל אין חוזר ומתפלל, ור' יוחנן אמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו. והלכתא ספק קרא קרית שמע ספק לא קרא חוזר וקורא. ודאי קרא ובא ומצאן

86

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק רביעי

 ליראתך לסלוח היה להיות גאולים ורחקנו ממכאוב דשנינו בנאות ארצנו ונפוצים מארבע תקבץ והתועים בדבר משפט לדעתך ישפוטו ועל הרשעים תניף ידך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיח צדקך טרם נקרא אתה תענה ברוך שומע תפלה. ואף על גב דלייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו הני מילי מאן דרגיל למשבק שמונה עשרה וצלויי כל יומא ובמתא, אבל כדנפיק לאורחא להיכא דאיכא דחלתא, הביננו עדיפא טפי מן תפלה קצרה דאחרים.אמר רבי תנחום אמר רבי אסי (שם כט ב) טעה ולא הזכיר של ראש חדש ונזכר בעבודה חוזר לעבודה, בהודאה חוזר לעבודה,

87

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק חמישי

 הדר ממש כדרב יהודה דהוה (מצליין) [מציין] נפשיה ומצלי אלא אמר רב נחמן בר יצחק מהכא (שם ב, יא) עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה.(ברכות לא א) תנו רבנן אין עומדין להתפלל לא מתוך דבר הלכה, דכיון דקשיא שמעתא מיטרדא דעתיה, אלא מתוך הלכה פסוקה, כגון מאי, אמר אביי כי הא דאמר רבי זירא בנות ישראל הן החמירו על עצמן שאפילו רואות דם טיפה כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים. רבנן עבדין כמתניתין רב אשי עביד כהך בריתא אין עומדין להתפלל לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ולא מתוך דברים בטלים

88

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק שישי

 מהן פותח בהן בברוך ואין חותם בהן בברוך יש מהן שחותם בהן בברוך ואין פותח בהן בברוך. וצריך לאדכורי שם ומלכות בכל ברכה וברכה, דאמר רב (שם מ ב) כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה, ורבי יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות שמים אינה ברכה, ואע"ג דאמר אביי כוותיה דרב מסתברא דתניא לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך, רבי יוחנן מתרץ הכי מלהזכיר שמך ומלכותך עליו. ודווקא ברכת פירות וברכת מצות דצריכן מלכות אבל דתפלה לית בהו מלכות, ודקרית שמע ודברכת המזון ראשונה אית בה מלכות אחרונות לית בה מלכות.וכל מינא ומינא

89

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק שביעי

 רצו לזמן אין מזמנין רבי יוחנן הוא דאמר, ורב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן, הילכך בתרי דכריכין ריפתא מצוה לאיפלוגי וברוכי חד חד לחודיה, והני מילי דגמירי תרויהו סדר ברכות כהלכה אבל חד גמיר ודייק וחד לא גמיר מברך ההוא דגמיר ודייק ואידך מכוין דעתיה ושמע ונפיק ידי חובתיה, דאמר אביי נקיטינן שנים שאכלו מצוה לחלק, תניא נמי הכי שנים שאכלו מצוה לחלק, במה דברים אמורים בששניהם סופרים אבל היה אחד סופר ואחד בור מברך סופר ובור יוצא.[פסק] ומיתבעי ליה לבור לאודועי לסופר דהוא לא קא מברך דלכוין סופר דעתיה לאפוקי נפשיה ולאפוקי לבור דתניא (ר"ה כח ב) נתכוון

90

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק תשיעי

 המקום. (ברכות נד ב) הרואה אשתו של לוט אומר ברוך זוכר את הצדיקים.אמר רב יהודה (שם) ארבעה צריכין להודות יורדי ימים והולכי מדברות ומי שחלה ונתרפא ומי שהיה [עמוד פח] חבוש בבית האיסורין ויצא. מאי מברכין, אמר רב יהודה ברוך גומל לחייבים טובות כי גמלני כל טוב. אמר אביי וצריך לאודויי באפי בי עשרה שנאמר (תהלים קז, לב) וירוממוהו בקהל עם. רב יהודה חלש על לגביה רב חנא בגדתאה ורבנן חזיוה דאידלי ליה עלמא אמרי ליה בריך רחמנא דיהבך לן ולא רמאך בעפרא, אמר להו פטרתון מאודויי, והא מיחייב לאודויי באפי בי עשרה, דהוו בי עשרה, והא לא אודי,

1234567891011121314151617181920