אביי

אביי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 18252 מקורות עבור אביי. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

ילקוט שמעוני תורה פרשת חקת

 זו תאמר בחיצוניות שאין מכפרות לפיכך, לא יעכבו זו את זו, ת"ל שבע פעמים שיהו מעכבות זו את זו, גמר מלהזות מקנח ידיו בגופה של פרה, גמר מקנח ידו, לא גמר מקנח אצבעו, בשלמא ידו מקנח בגופה של פרה דכתיב ושרף את הפרה לעיניו, אלא אצבעו במאי מקנח לה, אמר אביי בשפת מזרק:ושרף את הפרה לעיניו [יט, ה], שרפה שלא כנגד הפתח ר' יוחנן אמר פסולה דא"ק ושרף והזה, רבי הושעיא אמר כשרה דא"ק על פרשה ישרף מקום, שפורשה למיתה שם תהא שרפתה, ושחט ושרף מה שחיטה כשהיא שלמה אף שרפתה כשהיא שלמה וליחוש דילמא טרפה היא, אלא משום (

72

ילקוט שמעוני תורה פרשת פינחס

 וגו', בצואה בעלמא, רמי בר יחזקאל אמר מהכא ואחיתופל ראה וגו' ויצו וגו':[רמז תשעה] תנו רבנן שארו זו אשתו, מלמד שהבעל יורש את אשתו, יכול אף היא תירשנו, תלמוד לומר וירש אותה [כז, יא] הוא יורש אותה ואין היא יורשת אותו, והני קראי לאו הכי כתיבי, אמר אביי תריץ ואימא הכי ונתתם את נחלתו לקרוב אליו שארו וירש אותה, אמר ליה רבא סכינא חריפא לפסוק קראי, אלא אמר רבא תריץ הכי ונתתם את נחלת שארו לו קסבר גורעין ומוסיפין ודורשין, ותנא מייתי לה מהכא וירש אותה מלמד שהבעל יורש את אשתו דברי ר"ע, ר' ישמעאל אומר אינו צריך הרי

73

ילקוט שמעוני תורה פרשת מטות

 לולב שאני נוטל, תפילין שאני מניח, בנדרים אסור בשבועות מותר, שאין נשבעין לבטל את המצות שנאמר לא יחל דברו, דברו לא יחל אבל מיחל הוא נדרי שמים, מ"ש נדר דכתיב איש כי ידר נדר לה' לא יחל דברו שבועה נמי הא כתיב או השבע שבועה וגו' לא יחל דברו, אמר אביי הא דאמר הנאת סוכה עלי והא דאמר שבועה שלא אהנה מן הסוכה, אמר רבא וכי מצות ליהנות ניתנו, אלא אמר רבא הא דאמר ישיבת סוכה עלי והא דאמר שבועה שלא אשב בסוכה, ושאין נשבעין לעבור על המצות מהכא נפקא מהתם נפקא דתניא יכול נשבע לבטל את המצוה ולא בטל

74

ילקוט שמעוני תורה פרשת מסעי

 כמה הוין שיתסר, דל תמניא דתחומין וארבע דקרנות [כמה הוי תריסר], נמצא מגרש רביע, רביע טפי מתילתא הוו, אייתי ארבע דמתא שדי עלייהו, אכתי תילתא הוי [מי סברת בריבועא קאמר בעיגולא קאמר] כמה מרובע יתר על העגול רביע דל ריבעא מינייהו פשו להו תשעה ותשעה מתלתין ושיתא רביע הוי, אמר אביי משכחת לה נמי במתא דהויא אלפא אאלפא, תחומין כמה הוו תמניא, קרנות כמה הוו שיתסר [דל] ארבעה דתחומין וארבע דקרנות כמה הוו תמניא, תילתא הוי [מי סברת בריבועא קאמר בעיגולא קאמר], כמה מרובע יתר על העגול רביע, דל רבעא מנהון פשו להו שיתא ושיתא מעשרין וארבעה רבעא הוי, רבינא

75

ילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן

 ס"ת תפלין ומזוזות שכתבן אפיקורוס כותי ועבד ואשה וקטן וישראל מומר פסולין שנאמר וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה, תנו רבנן בשעריך אחד שערי בתים ואחד שערי חצרות ואחד שערי [מדינות ואחד שערי] עיירות חייבין במזוזה שנאמר וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך, אמר ליה אביי לרב ספרא הני אבולי דמחוזא מ"ט לא עבדי להו רבנן מזוזה, אמר (רבא) [אביי] משום סכנא דתניא מזוזת יחיד נבדקת (פעם אחת) [פעמים] בשבוע, של רבים נבדקת פעמים ביובל, ואמר רב יהודה מעשה בארטבין אחד שהיה בודק את המזוזות בשוק העליון של צפורי ומצאו קסדור אחד ונטל ממנו אלף

76

ילקוט שמעוני תורה פרשת עקב

 כרסו צבה, שמואל איצטריכא ליה בשבתא דריגלא נגדו ליה גלימא אתא לקמיה דאבוה א"ל אתן לך ארבע מאה זוזי וזיל אהדר עובדא (למריה) את דאפשר לך דלא אפשר ליה לסתכן, מר בר רב אשי איצטריך אגודא גמלא אשתין א"ל חמתך קא אתיא, א"ל באודנה, ותיפוק ליה משום עלקא, בשותת, אמר אביי הא איתתא לא תקום להדיא באנפי ינוקא ואגיסא לית לן בה תניא רשב"ג אומר עמוד החוזר מביא אדם לידי הדרוקן, סילון החוזר מביא אדם לידי ירקון, אמר ר"ל דם רבה שחין רבה, שכבת זרע רבה צרעת רבה, צואה רבה הדרוקן רבה, מי רגלים רבין ירקון רבה:[רמז תתמט] והסיר

77

ילקוט שמעוני תורה פרשת ראה

 המצות מה חג המצות טעון לינה דכתיב ופנית בבקר והלכת לאוהליך אף חג הסוכות טעון לינה, ותנא קמא ורבי שמעון תשלומין לעצרת מנא להו, נפקא להו מדתני רבה בר שמואל אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת מה חדש למנויו אף עצרת למנויו, ועצרת מנינן שבועי דאמר אביי מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי, ועוד חג שבועות כתיב, ופסח בר מיקרב ברגלים הוא [פסח זימנא קביעא ליה] אי אקרביה אקרביה ואי לא אקרביה אידחי ליה, מאי פסח שלמי פסח, תנא שלמים הבאים מחמת עצמן ותנא שלמים הבאים מחמת פסח, סד"א הואיל ומחמת פסח קאתי כפסח דמו קמ"ל,

78

ילקוט שמעוני תורה פרשת שופטים

 לקמיה דרב יוסף, אמר להו תנינא שום תשים עליך כל משימות שאתה משים עליך לא יהו אלא מקרב אחיך, אמר ליה רב אדא בר אהבה ואפילו אמו מישראל, אמר ליה אמו מישראל מקרב אחיך קרינא ביה, הילכך רב ביבי דגברא רבה הוא ליעיין במילי דשמיא ומר ליעיין במילי דמתא, אמר אביי הילכך האי מאן דמשרי צורבא מרבנן באושפיזיכניה לישרי כרב אדא בר אהבה דידע למהפך ליה בזכותיה, ת"ר מעבירין את המת לפני הכלה, וזה וזה לפני מלך ישראל, אמרו עליו על אגריפס המלך שעבר מלפני הכלה ושבחוהו חכמים, [שבחוהו] מכלל דשפיר עבד והאמר רב אשי אפילו למאן דאמר נשיא שמחל

79

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תצא

 לו משפט הבכורה, משפט הבכורה לאיש ולא לאשה ואינו נוטל בשבח, דכתיב בכל אשר ימצא לו [ולא בראוי כבמוחזק דכתיב בכל אשר ימצא לו] ולא האשה בכתובתה ר' אבא אמר מקולי כתובה שנו כאן ולא הבנות במזונותיהן מ"ט תנאי כתובה ככתובה דמי ולא היבם מאי טעמא בכור קרייה רחמנא, אמר אביי לא שנו אלא בשבח ששבחו נכסים בין מיתה ליבום אבל בין יבום לחלוקה שקיל, מאי טעמא יקום על שם אחיו, אמר רחמנא והרי קם, רבא אמר בין יבום לחלוקה נמי לא שקיל, מאי טעמא כבכור, מה בכור אין לו קודם חלוקה אף יבם נמי אין לו קודם חלוקה וכולן

80

ילקוט שמעוני תורה פרשת וילך

 ואי כתב רחמנא שמיטה הוה אמינא בסוף שמיטה כתב רחמנא במועד, ואי כתב רחמנא במועד הוה אמינא מר"ה כתב רחמנא חג הסכות, ואי כתב רחמנא חג הסכות ה"א אפילו יו"ט האחרון כתב רחמנא בבוא כל ישראל מהתחלת המועד, חזן הכנסת נוטל ס"ת וכו', ש"מ חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב, אמר אביי כולה משום כבודו של מלך, וקורא יושב והאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר ויבא המלך דוד וישב לפני ה', אמר רב חסדא בעזרת נשים, ושבחוהו חכמים מכלל דשפיר עבד והא אמר רב אשי אפילו למאן דאמר נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מלך שמחל

1234567891011121314151617181920