אביי

אביי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 18252 מקורות עבור אביי. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

ילקוט שמעוני תורה פרשת אחרי מות

 מנין, ת"ל עונות לכל עונות, [פשעיהם] לכל פשעיהם, [חטאתם] לכל חטאות, יכול אף חייבי חטאות ואשמות עמהן, ת"ל ונתן אותם על ראש השעיר ואין חייבי חטאות ואשמות עמהן, מכאן אמרו חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכפורים חייבין להביא אחר יוהכ"פ חייבי אשמות תלוין פטורין, מנא הני מילי אמר אביי דכתיב והתודה עליו וגו' ותניא עונות אלו זדונות וכן הוא אומר עונה בה, ואת פשעיהם לכל חטאתם למה לי, לאקושי חטאים לפשעים מה פשעים דלאו בני קרבן אף חטאים דלאו בני קרבן אבל חטאים דבני קרבן נינהו לא מכפר חייבי אשמות תלוין פטורין מנא הני מילי, דאמר קרא מכל

62

ילקוט שמעוני תורה פרשת קדושים

 עכשיו הוא נותן פאה אלא ילכו וילקטו בתוך שדה אחרת ויהו באין בשעת כלוי, מפני מראית העין כיצד שלא יהו עוברין ושבין אומרים תבא מארה לפלוני שלא הניח פאה בתוך שדהו, ומשום שאמרה תורה לא תכלה, אטו כולהו לאו משום לאו דלא תכלה נינהו אלא אמר רבא מפני הרמאין, אמר אביי כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני דאי סלקא דעתך לא מהני אמאי לקי, ורבא אמר לא מהני מידי והאי דלקי משום דעבר אמימרא דרחמנא, והרי פאה דרחמנא אמר לא תכלה פאת שדך ותנן מצות פאה להפריש מן הקמה, לא הפריש מן הקמה מפריש מן העמרים, לא

63

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 האי תנא דתניא מעשה שמת אביו של רבי יצחק בגינזק ובאו והודיעוהו לאחר שלש שנים ובא ושאל לרבי יהושע בן אלישע וארבעה זקנים ואמרו לו, לאביו, בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר. אמר רב הונא נזיר שהוא עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו חייב. איתיביה אביי לרב יוסף כהן שהיה מת מונח על כתפו והושיטו לו מת אחר ונגע בו יכול יהא חייב, ת"ל לא יחלל מי שאינו מחולל יצא זה שהוא מחולל ועומד. א"ל ותיקשי לך מתניתין היה מטמא למתים [כל היום] וא"ל אל תטמא [אל תטמא] חייב על כל אחת ואחת ואמאי הא

64

ילקוט שמעוני תורה פרשת בהר

 ליה, מיבעי ליה לכדתניא וכי תמכרו לא תונו אין לי אלא שנתאנה לוקח נתאנה מוכר מנין, ת"ל או קנה, וריש לקיש תרתי ש"מ:אמר ר' יצחק בר נחמן אמר ר"ל משום רבי הושעיא ישראל שנתן מעות לכותי בבהמתו בדיניהם אע"פ שלא משך קנה וחייבת בבכורה, מאי בדיניהם אמר אביי בדין שפסקה להן תורה דכתיב או קנה מיד עמיתך [כה, יד] במשיכה מיד כותי בכסף, ואימא מיד כותי כלל כלל לא, אמרי לא ס"ד ק"ו היא גופו קונה ממונו לא כ"ש. ואימא עד דאיכא תרתי אמרי לאו ק"ו גופו באחת ממונו בשתים. אימא או בהא או בהא, דומיא דעמיתך מה עמיתך

65

ילקוט שמעוני תורה פרשת בחקותי

 כך אין ממירין וחוזרין וממירין, ת"ל והיה הוא ותמורתו [כז, י] וגו' אפילו במאה, אין תמורה עושה תמורה מאי טעמא דא"ק ותמורתו ולא תמורת תמורתו, ואין הולד עושה תמורה דא"ק הוא ולא ולד, ורבי יהודה אומר ולד עושה תמורה דא"ק יהיה לרבות את הולד, ורבנן יהיה לרבות שוגג כמזיד, אמר אביי כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני ורבא אמר לא מהני, והרי תמורה דרחמנא אמר לא יחליפנו ולא ימיר אותו ותנן לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים, אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא והיה הוא ותמורתו יהיה קדש, ולאביי אי לאו

66

ילקוט שמעוני תורה פרשת במדבר

 בעין יראו, ולא עוד אלא מראין זה לזה באצבע שנאמר כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות, ואומר ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה והחונים לפני המשכן וגו', תניא ולא ימותו גם הם גם אתם אתם בשלהם והם בשלכם במיתה, הם בשלהם אינם במיתה אלא באזהרה, אמר אביי נקטינן (משוער) [משורר] (ששורר) [ששיער] במיתה שנאמר והחונים לפני המשכן וגו' ואומר והזר הקרב יומת [ג, לח], מאי זר אילימא זר ממש הא כתיב חדא זימנא, אלא זר דאותה עבודה, מיתיבי משוער ששורר ומשורר ששיער אינן במיתה אלא באזהרה, תנאי היא דתניא מעשה ברבי יהושע בן חנניא שהלך לסייע

67

ילקוט שמעוני תורה פרשת נשא

 כשם שמאיימין עליה שלא תשתה כך מאיימין עליה שתשתה, ואומרים לה בתי אם ברור לך הדבר שטהורה את עמדי על בוריך ושתי לפי שאין המים המרים דומים אלא לסם יבש שמונח על גבי בשר חי אם יש שם מכה מחלחל ויורד אין שם מכה לא מועיל כלום, קשיין אהדדי, אמר אביי לא קשיא כאן קודם שנמחקה מגילה, כאן לאחר שנמחקה מגילה, ת"ר אומר לפניה דברי אגדה ומעשים שאירעו בכתובים הראשונים כגון אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם, יהודה הודה ולא בוש מה היה סופו נחל חיי העולם הבא, ראובן הודה ולא בוש מה היה סופו נחל חיי העולם הבא, ומה

68

ילקוט שמעוני תורה פרשת בהעלותך

 ישראל תמהין האמנם ישב אלהים על הארץ א"ל חייכם בפרהסיא אני בא אליכם דכתיב וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן, לאהל העדות א"ר שמעון בן יוחאי אל תהי קורא עדות לשון סהדות אלא לשון תורה אלה העדות והחקים, א"ר לוי מה עדות יש כאן שויתר להם לישראל, אמר אביי מנין שאין בנין בית המקדש בלילה, שנאמר וביום הקים את המשכן ביום מקימין בלילה אין מקימין:[רמז תשכד] +י+ עשה לך שתי חצוצרות כסף [י, ב]. זה שאמר הכתוב שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד שהוא חולק מכבודו ליראיו כיצד, הוא נקרא אלהים וקרא למשה אלהים

69

ילקוט שמעוני תורה פרשת שלח

 המשכן, שנה שניה הקים את המשכן ושלח מרגלים שנאמר ויסעו מהר ה' מלמד שסרו מאחרי ה' וכתיב והאספסף אשר בקרבו וכתיב עד חדש ימים וכתיב ותסגר מרים וגו' וכתיב שלח לך אנשים ותניא בכ"ט בסיון שלח משה מרגלים וכתיב וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום, מ' נכי חד הוו, אמר אביי תמוז דההיא שתא מלויי מלייה דכתיב ותשא כל העדה, א"ר יוחנן אותו יום ליל ט' באב היה א"ל הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חנם ואני אקבע להם בכיה לדורות, ועתיד הקב"ה להחזירם שנאמר כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועינך מדמעה וגו' ויאמרו אליהם כל העדה לו מתנו בארץ

70

ילקוט שמעוני תורה פרשת קרח

 הני דרבנן נינהו וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון מה דאורייתא שני מינין אין מתעשרין מזה על זה אף דרבנן ב' מינים אין מתעשרין מזה על זה, א"ל רבי (אבא) [רבא] בר חנן (לרבי אמי) [לאביי] גבי מעשר בהמה דלא כתיב וכל מעשר בקר וצאן וכו' (כתוב ברמז תר"פ), אמר אביי כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני דאי סלקא דעתך לא מהני אמאי לקי, ורבא אמר לא מהני מידי והאי דלקי משום דעבר אמימרא דרחמנא, והרי תורם ממין על שאינו מינו דרחמנא אמר כל חלב יצהר תן חלב לזה וחלב לזה ותנן אם תרם אין תרומתו תרומה

1234567891011121314151617181920