אביי

אביי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 17622 מקורות עבור אביי. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 321,232 מקורות


51

ילקוט שמעוני תורה פרשת יתרו

 מקיים דבר גדול דבריו של גדול. והאי תנא תרי קראי למה לי חד לצוואה וחד לעשיה. ואידך א"כ לכתוב או גדול גדול או קשה קשה. מאי גדול ומאי קשה ש"מ תרתי. בעי ר"א שורו של כהן גדול בכמה למיתת בעלים דידיה מדמינן ליה א"ד למיתת בעלים דעלמא מדמינן ליה. אמר אביי מדקא מבעיא ליה שורו מכלל דממונו פשטינן ליה. פשיטא מ"ד הואיל וכתיב כל הדבר הגדול [י"ח, כ"ב] כל דבריו של גדול קמ"ל, תניא כהן גדול שעבר על עשה ועל לא תעשה הרי הוא כהדיוט לכל דבריו, פשיטא סד"א הואיל ותנן אין דנין כהן גדול אלא בב"ד של ע"א. ואמר

52

ילקוט שמעוני תורה פרשת משפטים

 על ראשי עם קודש שנאמר ולא תעלה במעלות [כ, כ"ב] וסמיך ליה ואלה המשפטים אשר תשים [כ"א, א], אשר תלמד מבעיא ליה אמר ר' ירמיה אלו כלי הדיינין. רב הונא כי הוה נפיק לדינא אמר אפיקו לי מאני דחנותאי וכו' ואצוה את שופטיכם כנגד מקל ורצועה תהא זריז:אביי אשכח לרב יוסף דהוה קא מעשי אגיטי א"ל אנן הדיוטות אנן, ותניא היה ר' טרפון אומר כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של כותיים אע"פ שדיניהם כדיני ישראל אי אתה רשאי ליזקק להם שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם [כ"א, א] ולא לפני כותיים, דבר אחר לפניהם ולא לפני הדיוטות א"ל אנן

53

ילקוט שמעוני תורה פרשת תצוה

 דקמחית סלת וקרון עלה כל כבודה בת מלך פנימה. מה שכרה ממשבצות זהב לבושה אלו כהנים גדולים שמשמשין בבגדי כהונה שנאמר ועשית משבצות זהב:תנו רבנן דברים שנאמר בהן שש חוטן כפול ו', משזר ח', מעיל י"ב, פרוכת כ"ד, חשן ואפוד כ"ח. שש חוטן כפול ו' מנלן אמר אביי ה' קראי כתיבי ויעשו את הכתנות שש וגו' ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר, כמה קראי הוו חמש חד לגופיה דכיתנא ניהוי וחד שיהא חוטן כפול ששה וחד שיהו שזורין וחד לשאר בגדים שלא נאמר בהן שש וחד לעכב, מאי משמע דהאי שש לישנא דכיתנא הוא אמר קרא

54

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תשא

 קדוש מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית, ידו השמאלית על גבי רגלו השמאלית. רבי יוסי בר ר' יהודה אומר מניח שתי ידיו זו על גב זו ועל גבי שתי רגליו ומקדש אמרו לו הפלגת אי אפשר לעשות כן. שפיר קאמרי ליה. אמר רב יוסף וחברו מסייעו. מאי בינייהו אמר אביי עמידה מן הצד איכא בינייהו. אמר ליה רב סמא בריה דרב אשי (לרב אשי) [לרבינא] וליתיב מיתב וליקדש. אמר קרא לשרת ושרות מעומד הוא. תנו רבנן קדש ידיו ורגליו ביום אין צריך בלילה, בלילה צריך לקדש ביום דברי רבי. שהיה רבי אומר לינה מועלת בקדוש ידים ורגלים. רבי אלעזר

55

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויקהל

 כברו אינו תלמיד חכם:הגינה והקרפף שהן שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים המוקפת גדר גבוה עשרה טפחים מטלטלין בתוכה בשבת, מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר קרא ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים אמרה תורה טול חמשים וסבב חמשים, פשטיה דקרא במאי כתיב אמר אביי העמד המשכן על שפת (עשרים) [חמשים] כדי שיהא חמשים אמה לפניו ועשרים אמה לכל רוח ורוח. אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה. מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר קרא ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים אמרה תורה בחבל של חמשים אמה מדוד, האי מיבעי ליה ליטול חמשים ולסבב

56

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויקרא

 זהו נדר ואי זהו נדבה נדר הרי עלי עולה נדבה הרי זו עולה ומה בין נדר לנדבה נדר מת או נגנב חייב באחריותו נדבה מת או נגנב אינו חייב באחריותו. אמר רבא משכחת לה באומר הרי עלי עולה על מנת שלא אתחייב באחריותו:האומר לא תכפר חטאתו עליו אביי אמר אינה מכפרת ורבא אמר מכפרת, היכא דאמר לא תקרב דכולי עלמא לא פליגי דלא מכפרא מאי טעמא יקריב אותו [א, ג] לרצונו כתיב, אלא כי פליגי דאמר תקריב ולא תכפר. אביי אמר אין מכפרת דהא אמר לא תכפר. רבא אמר מכפרת כיון דאמר תקרב כפרה ממילא קא אתי והדר ביה

57

ילקוט שמעוני תורה פרשת צו

 ואין כולו לה' הוי אומר זה מזבח החיצון, ואיצטריך למיכתב מעל המזבח ואיצטריך למיכתב מלפני ה', דאי כתב רחמנא מעל המזבח ה"א מאי מזבח מזבח הפנימי כתב רחמנא מלפני ה', ואי כתב רחמנא מלפני ה' הוה אמינא דוקא לפני ה' אבל מהאי גיסא ומהאי גיסא אימא לא צריכא:אביי מסדר סדר המערכה משמא דגמרא ואליבא דאבא שאול, מערכה גדולה קודמת למערכה שניה של קטרת דתניא היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר זו היא מערכה גדולה, ואש המזבח תוקד בו [ו, ו] זו היא מערכה שניה של קטרת, ואיפוך אנא מסתברא מערכה גדולה עדיפא שכן כפרתה מרובה.

58

ילקוט שמעוני תורה פרשת שמיני

 זרעו אחריו:ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור [י, יד], אמר רבי נחמיה וכי ראשונים במקום טמא אכלום אלא טהור מכלל שהוא טמא טהור מטומאת מצורע וטמא מטומאת זב ואיזה זה מנחת ישראל, ואימא טהור מטומאת זב וטמא מטומאת מת ואיזה זה מחנה לויה, אמר אביי אמר קרא ואכלתם אותה אותה במקום קדוש ואין אחרת במקום קדוש אפקוה ממחנה לויה וכו', שוק התרומה (כתוב ברמז תק"ח), חזה זה החזה, תנופה זו תנופת הסל, שוק זה השוק, תרומת זו תרומת תודה, אתה ובניך ובנותיך אתה ובניך בחלק ובנותיך במתנות, או יכול אתה ובניך ובנותיך בחלק, כשהוא אומר כי

59

ילקוט שמעוני תורה פרשת תזריע

 ימול בשר ערלתו [יב, ג]. ואע"פ שיש שם בהרת ומה אני מקיים השמר בנגע צרעת בשאר מקומות חוץ מן המילה דברי רבי יאשיה, רבי יונתן אומר אינו צריך שבת חמורה דוחה צרעת לא כ"ש, אמר מר בשר אע"פ שיש שם בהרת הא ל"ל קרא דבר שאין מתכוין הוא [אמר אביי לא נצרכה אלא לר"י דאמר דשא"מ אסור, רבא אמר אפילו תימא רבי שמעון], מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות:תנו רבנן ערלתו [יב, ג] ודאי דוחה את השבת ספק אין דוחה את השבת, ערלתו ודאי דוחה את השבת ולא אנדרוגינוס דוחה את השבת, רבי יהודה אומר אנדרוגינוס דוחה את

60

ילקוט שמעוני תורה פרשת מצורע

 בענין בו ולא בצואה שעליו ולא בקילקין שעליו ולא בשירים ולא בנזמים ולא בטבעות אע"פ שאינו יוצא, יכול שאני מוציא את השער ואת הצפורן ת"ל טמא וידיו לא שטף במים אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק נטילת ידים לחולין מפני סרך תרומה ועוד משום מצוה, מאי מצוה אמר אביי מצוה לשמוע דברי חכמים, רבא אמר מצוה לשמוע דברי רבי אלעזר בן ערך, דכתיב וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים [טו, יא] אמר ר' אלעזר בן ערך מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים מן התורה, א"ל רבא לרב נחמן מאי משמע דכתיב וידיו לא שטף [הא שטף

1234567891011121314151617181920