אביי

אביי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 18252 מקורות עבור אביי. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

רות רבה (לרנר) פרשה ב

 הרדפים, ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרודפים] (שם /יהושע ב/: טז). ויש אומרים, ששרתה שכינה עליה עד שלא יכנסו ישראל ליריחו, שאלולא כן, מנין היתה יודעת שהם חוזרים לשלשת ימים. עם המלך במלאכתו ישבו שם - ר' נחמיא אמר, זה בניה ויהוידע שנטפלו עם המלך שלמה בבנין בית המקדש. ר' אביי אמ', זה [יהוידע הכהן] שנטפל עם המלך יואש בבדק הבית. ר' יודה אמר, זה בניה שנטפל עם המלך בבנין הבית. ור' ירמיה אמר, זה ירמיה ויחזקאל שפייסו להב"ה שלא להחריב את הבית. עשרה כהנים ונביאים עמדו מרחב הזונה, אלו הן: ירמיה, חלקיה, שריה, מעשיה, חנמאל, שלום, נריה, ברוך, יחזקאל,

22

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ח - מצות העומר

 חמא בר' עוקבא בשם ר' יוסי בר חנינה מוליך ומביא לבטל רוחות קשות, מעלה ומוריד לבטל טללים קשים. ר' סימון בש' ר' יהושע בן לוי מוליך ומביא למי שהעול' כולו שלו, מעלה ומוריד למי שהעליונים והתחתונים שלו. ר' אבין ור' יהוד' ור' נחמי' היא.[ד] ר' יעקב בר אביי בשם ר' יהוד' בר' סימון ר' יוחנ' ור' שמע' בן לקיש. ר' יוחנ' א' לעול' לא תהא מצות העומר קלה בעיניך שעל ידי מצות העומר זכה אבינו אברהם לירש את ארץ כנען, הד' דכת' ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך וג' (בראשית יז: ח), על מנת, ואתה את בריתי תשמר

23

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יח - פ' העומר

 בר עוקבא בשם רבי יוסי בר חנינא מוליך ומביא כדי לבטל רוחות קשות מעלה ומוריד כדי לבטל טללים קשים, ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אומר מוליך ומביא למי שהעולם כולו שלו מעלה ומוריד למי שהעליונים והתחתונים שלו, ור' אבין אמר דרבי יודא ור' נחמיה היא. רבי יעקב בר אביי בשם רבי יודא בר סימון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר לעולם לא תהא מצות העומר קלה בעיניכם שעל ידי מצות העומר זכה אברהם וירש את ארץ כנען שנאמר ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך וגו' (בראשית י"ז ח') על מנת ואתה את בריתי תשמר

24

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כח - על נהרות בבל

 הוא להחזיר לירושלים כל שמחתה כעניין שנאמר ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם (ישעיה ל"ה י') וכל המתאבל על ירושלים בעולם הזה ישמח עמה לעתיד לבא שנאמר שמחו את ירושלים וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה (שם /ישעיהו/ ס"ו י'), אמרו משום אביי אין שמחה בא אלא בתשעה באב, לפי שקבעו אבל בזמן הזה, ועתיד לפני הקדוש ברוך הוא לעשותו יום טוב שנאמר והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם (ירמיה ל"א י"ב).

25

מדרש תנחומא (בובר) פרשת אחרי מות

 אני מעכב את שמחת התורה, למחר שמחתי באה, מוטב בשמחתי ולא בשמחת התורה, הה"ד ביום חתונתו וביום שמחת לבו (שה"ש =שיר השירים= ג יא), ביום חתונתו זה יום מתן תורה, וביום שמחת לבו זה אהל מועד.[ט] ובנים לא היו להם (במדבר ג ד). ר' יעקב בר אביי בשם ר' אחא אמר אילו היו להם בנים היו קודמין לאלעזר ואיתמר, שכל הקודם (בגדולה) [לנחלה] קודם לכבוד, ובלבד שיהא נוהג במנהג אבותיו. ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם (במדבר שם /ג' ד'/). ר' יצחק אמר בחייו, ור' חייא בר אבא אמר במותו, על דעתיה דר' יצחק דאמר בחייו, נאמר כאן

26

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויצא - וישלח פרק לב

 דמים, בני נח מוזהרים עליהם, אבל מצוה שאינה נשנית, אין בני נח מוזהרין עליה, כגון גיד הנשה: ויותר יעקב לבדו. א"ר אלעזר מיכן שצדיקים ממונם חביב עליהן מגופן, לפי שאין פושטין ידיהם בגזל: ויאבק איש עמו. א"ר אלעזר מיכן לתלמיד חכם שלא יצא יחידי בלילה: תנן אין נוהג בעוף, א"ל אביי לרב יוסף והא קא חזינן דאית ליה, אמר ליה אית ליה ולא עגול, ותניא שמנו מותר, וישראל הקדושים נהגו בו איסור, וצריך לחטט אחריו ולהוציאו ואת קנוקנות שבו: והואיל ואתת לידי איסור דחלב נימא בה מילתא, דאמר רב אבא אמר רב יהודה אמר שמואל חיוורי דתותי מתנא אסור, א"ר

27

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת מקץ פרק מא

 שוגה, עבד שכך היה מוכתב לפני פרעה שאין עבד מולך: ונספר לו.סימן יגיג) ויהי כאשר פתר לנו כן היה. מיכן ארז"ל כל חלומות הולכין אחר הפה, ובלבד שיהא דומה הפתרון מעין החלום. במס' ברכות בפרק אחרון, אמרו על בר הדיא מפשר חלמין אזלי לגביה אביי ורבא, אביי יהב ליה זוזא מפשר ליה ומפשר ליה בטיבותיה, ורבא דלא יהיב ליה זוזא מפשר ליה בבישותיה, והכי מטי להון עד דקבר לי' רבא ברתיה דרב חסדא ובנהא. ובברייתא דבראשית רבה דלמה פירוש מעשה, דההיא איתתא דאזלית לגבי דר' אליעזר אמרה ליה חמית בחלמי תנייתה דבייתה פקעה, ופשר לה לטוב, אמר לה

28

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בא פרק יב

 חודש שהוא נולד קודם שש שעות יש כח לעין לראות, משש שעות ולמעלה אין בו כח העין לראות, ואותו חודש נולד אחר חצות ואין מקדשין אותו, לפיכך הראהו הקב"ה למשה החדש הזה: תני דבי ר' ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים כל חדש וחדש דיים. אמר אביי הלכך צריך לברך עליו מעומד. מאי מברך, בא"י אמ"ה אשר במאמרו ברא שחקים, וברוח פיו כל צבאם, חוק וזמן נתן להם, שלא ישנו את תפקידם, ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם, פועלי אמת שפעולתם אמת, וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן, שהן עתידין להתחדש כמותה, להלל ולפאר ליוצרם על

29

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת בחוקתי

 כז, י] לא יחליפנו. בשל אחרים. ולא ימיר אותו. בשלו. היכי דמי אי הקדיש מאחרים ותמורה שלו לא מצי למימר דאין אדם עושה תמורה בדבר שאינו שלו. ואי הקדיש שלו ותמורה של אחרים אין הקדשה תמורה דכתיב ואיש כי יקדיש את ביתו מה ביתו ברשותו אף כל דבר שברשותו אמר אביי לעולם הקדש של אחרים ותמורה שלו ובאמור אותו אחר כל הרוצה להמירו יבא וימיר. ומאי משמע דלא יחליפנו בשל אחרים חליפין משמע תצא זו ותכנס זו הינו דקא נפיק של אחרים מן לא יחליפנו דקא נפיק הקדש דאחרים לדידהו. תמורה ממיר לדיליה. טוב ברע או רע בטוב. אי זהו

30

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת נשא

 עמודי ברזל שסומכין עליהן את הקרשים כמו צואר של קורות משום הכי הוו רשות הרבים שלא היו על העגלות אלא אלו השפודים בלבד אבל אם הונחו הקרשים בין העגלות רשות היחיד הוה אלא יש מלבנות העגלה. כלומר שלא היתה העגלה מקורה. אמר רב עגלות תחתיהן וביניהן וצידיהן רשות הרבים. אמר אביי בין עגלה לעגלה כמלא ארך עגלה וכמה ארך עגלה חמש והקשינו עלה כיון ששלשה קרשים מונחים בדרא בתראה על כל עגלה. והקרשין מונחין לרחבן. כל קרש רחבו אמה וחצי הרי אלו ד' אמות ומחצה למה לי למהוי ארך עגלה ה' אמות. בארבע ופלגא סגיא. כי היכי דלא נדחקו קרשים

1234567891011121314151617181920