אביי

אביי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 18252 מקורות עבור אביי. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) נשיאת כפים

 מנחה של יום הכפורים שתחת מנחה נושאין את כפיהם בנעילה. וכהן שיש בידיו מומין בפניו או ברגליו וכן כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, שנאמר ידיכם דמים מלאו.ושנו רבותינו אין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן, וזו אחת מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי. אמר אביי נקטינן, לשנים קורא כהנים, לאחד אינו קורא, שנאמר אמור להם, לשנים ולא לאחד. וכן הלכה.ואמר ריב"ל כל כהן שמברך מתברך, שאינו מברך אין מתברך, שנאמר ואברכה מברכיך. ואריב"ל כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה. כה תברכו, אמור להם, ושמו את שמי. ואריב"ל כל כהן שלא נטל ידיו אסור

192

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר מעמדות

 על בין הבדים, על הפרכת, על מזבח הזהב, מתנה אחת מהן מעכבת, שיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון. אם לא נתן לא עכב.וביום הראשון קורין כתובים. לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה וגו'.וקורין הלכה. ונשלמה פרים שפתינו בתשלום פרי קרבנותינו.וזו היא סידורה של מערכה. אביי מסדר מערכה משמיה דגמרא וכו', עד ועליה השלמו כל הקרבנות כלן. זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו +ויקרא ו', ב'+.ובכל יום ויום קוריןכל אלה בהיות היכל על יסודו ומזבח על מכונו, ועכשיו חרב מקדש ובטלה עבודה

193

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) שחרית של שבת

 מהכא, ונגשו הכהנים בני לוי כו'... אלא כהן ברישא, והדר לוי. ר' אסי אמר מהכא, ובני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים. ר' חייא בר אבא אמר מהכא, וקדשתו לכל דבר שבקדושה. ותנא דבי ישמעאל לכל דבר שבקדושה; לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון, ומקשי ליה אביי והדר מתרץ ליה. ומכל מקום מתוקמא כהן ראשון ואחריו לוי ולאחריו ישראל.ושאילו מקמי רב נטרונאי גאון כהן עם הארץ וישראל תלמיד חכם איזה מהם קודם לקרות בתורה תחלה. ושדר הכי.כהן קודם מפני דרכי שלום. וגרסינן בגמרא הכי אמר אביי נקיטינן אם אין שם כהן נתפרדה חבילה, דלא

194

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר ברכת לבנה

 וא"ר אחא בר חנינא א"ר אסי א"ר יוחנן כל המברך בזמנו על החדש כאילו מקבל פני שכינה. כתיב הכא החדש הזה לכם ראש חדשים, וכתיב התם זה אלי ואנוהו.תנא דבי ר' ישמעאל אלמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל חדש וחדש דיים, ואמר אביי הילכך נימרינהו מעומד.מרימר ומר זוטרא מכתפי להו ומברכי.

195

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר תענית

 אוכל ושותה, עד שיעלה עמוד השחר דברי רבי. ר' אלעזר בר' שמעון אומר עד קריאת הגבר. אמר רבה לא שאלו /שאנו/ אלא שלא גמר, אבל גמר אינו אוכל.איתיביה רבא, גמר ועמד אוכל, התם שלא סלק. ואיכא דאמרי אמר רבא לא שאנו אלא שלא ישן, אבל ישן אינו אוכל.איתיביה אביי ישן ועמד הרי זה אוכל, התם במתנמנם. היכי דמי מתנמנם, אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר, כגון דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא, וכי מדכרו ליה מדכר.אמר רב יהודה אמר רב לוה אדם תעניתו ופורע. כי אמריתא קמיה דשמואל אמר לי פשיטא לא יהא

196

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר פורים

 הקורא את המגילה במגלה הכתובה בין הכתובים לא יצא ידי חובתו. במה דברים אמורים, בצבור.ומגלה שאינה משורטטת אין אדם יוצא בה ידי חובתו.הקורא את המגילה עומד ויושב. קראה אחד קראוה שנים יצאו.מקום שנהגו לברך יברך, ושלא לברך לא יברך. אמר אביי לא שאנו אלא לאחריה, אבל לפניה מצוה לברך, דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן. מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא, דכתיב ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם +מיכה ב', י"ג+.לפניה מברך מנ"ח סימן בא"י אמ"ה אקב"ו על מקרא מגילה. וברכת שעשה נסים לאבותינו, וברכת שהחיינו.ולאחריה מברך במקום שנהגו,

197

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר פסח

 הא לחמא עניא דאכלו אבהתנא בארעא דמצרים. כל דכפין ייתי ויכל כל דצריך ייתי ויפסח. השתא הכא, לשתא דאתיא בארעא דישראל. השתא הכא עבדי, לשתא דאתיא בני חורין.ומניחין לשולחן בפני מי שאומר הגדה. ולמה עוקרין את השולחן, אמרי דבי ר' ינאי כדי שיכיר תינוק וישאל.אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזא דקא מגבהי פתורא. אמר להו מי אכלינן מידי דקא מעקריתו לתכא מקמן. אמר ליה רבה, פטרתן ממימר מה נשתנה.ואם יש שם תינוק, שואל. כמה ששנינו מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל. אם אין דעת בבן, אביו מלמדו. ואמרו חז"ל חכם בנו, שואלו. ואם לאו, אשתו שואלתו.

198

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר חג הסוכות

 בר אבא א"ר יוחנן מוליך ומביא למי שהרוחות שלו מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו. ואמר רבא לולב בימין ואתרוג בשמאל. מאי טעמא, האי תלתא מצוה האי חד מצוה. ואמר רבא הדס של מצוה אסור להריח בו, אתרוג של מצוה מותר להריח בו.והכי אמר רב פלטוי בן אביי ראש ישיבה, מי שנוטל לולב לצאת בו חייב לברך עם נטילתו, שהלכה רווחת היא, כל המצות כולן אדם מברך עליהן עובר לעשייתן חוץ מטבילת הגר. ולענין נענוע, אם שלא בעת התפלה נוטלו, מברך עליו ומנענעו ומחזירו למקומו. ואם רוצה לעשות כאנשי ירושלים יישר כחו, כדתניא א"ר יהודא כך היה מנהגן של

199

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) ברכות ובקשות

 דרב סלא חסידא, לא תרוי ולא תרתח דלא תחטא. וכשאתה יוצא לדרך, המלך בקונך וצא. ומאי ניהו תפלה של דרך, אמר רבי יעקב אמר רב חסדא,יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום, ותסמכני לשלום. ותצעידני לשלום, ותצילני מכף כל אויב ואורב על הדרך, בא"י שומע תפלה.אמר אביי לעולם לשתיף איניש נפשיה בהדי צבורא דלימא בלשון רבים שתוליכנו ותסמכנו. אימת מצלי לה, אמר רב יעקב אמר רב חסדא משעה שהחזיק בדרך, מכי נפיק ומסגי. ועד כמה, עד פרסה. דאפילו נפק לאורחא דחד פרסה צריך לצלויי תפלת הדרך. והיכי מצלי לה, רב חסדא אמר מעומד, ורב ששת אמר אפילו מהלך.

200

שאילתות דרב אחאי פרשת בראשית שאילתא א

 הוה מסגינא קליל קליל אמינא כבוד שבת עדיף וכי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהיטי אמינא קא מחללי שבתא כיון דשמעת להא דאמר רבי תנחום אמ' ריב"ל לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת שנ' אחרי יי' ילכו כאריה ישאג אנא נמי מירהט רהיטנא א"ר זירא אגרא דפירקא ריהטא ואמר אביי אגרא דכלא דוחקא ואמ' רבי זירא אגרא דשמעתא סברא ואמ' מר זוטרא אגרא דתעניתא צדקתא ואמ' רב ששת אגרא דבי טמייא שתיקותא ואמר אביי אגרא דבי הילולא מילי ואמ' רב ספרא אגרא דהספידא דלויי.דרשה מקום שנהגו

1234567891011121314151617181920