אביי

אביי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 18252 מקורות עבור אביי. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער מ

 אלו הענינים שהזכרנו הראשון שיהי' החפץ ביד האומן ויראנו ממש בידו כו' ומסיים ופירשו על הדא כו' שפיר קאמר כו' הרי לכאורה דקאי על כה"ג שטוען האומן דלקחתיו ממך ואפ"ה אין מחייבין האומן להוציא ולהראות אותה גלימא ונאמן במגו, וראיתי בספר יד רמ"ה אות קס"ח שמבאר כן את המו"מ של אביי ורבא וז"ל ושמעינן מינה דכל היכא דלא ראה, אומן מהימן, ולא תימא ה"מ היכא דטעין להד"מ כדאמרינן גבי רמאי דפומבדיתא, אבל היכא דטעין לקוח הוא בידי לא מהימן אלא אפילו כי טעין לקוח הוא בידי נמי מהימן, דהא ברייתא דראה עבדו ביד אומן בטענת לקוח הוא בידי קיימא כדקתני

182

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער מג

 בביאור הענין הא דבעינן שיקבל מעות בעין מהלוקח אבל כשבא לחוב בדמיהם אם אין לו אותו המין שפסקו ביניהם אף שיש למוכר מעות אפ"ה אסור לפסוק אף שיכול עכשיו לקנות במעות שיש לו לא סגי להחשיב כאילו יש לו המין שפסקו, ע"פ מש"כ בשי"מ בשם הריצב"ש בדף ס"ב ד"ה א"ל אביי שהקשה מה טעם ברייתא זו [הראשונה בדף ס"ב ע"ב] לאסור אפילו ביש לו כיון שאינו צריך לקנות מה לי איסרו בא לידו מה לי קונה בהלואה כיון שיש למוכר התבואה שפסקו ומתרץ וז"ל וצריך לומר לדעת ברייתא זו לאסור מטעם אחר שכיון שהי' נושה בו מתחילה, מיחזי כריבית כשיקח

183

משפטי שבועות לרב האי גאון חלק א שער א

 יציאת קול שהיה משא ומתן בין המת ובין המודה, הואיל ולא עדות ולא קול יש בזה והודה מעצמו ליורשיו דברי הכל כמשיב אבידה הוא ופטור כי אנו מחייבין מיציאת קול בנכסי יתומין כמ"ש רבותי' בחזקת הבתים (ב"ב ל"ב ב') אבא בר שרשן נפק עליה קלא דקאכיל נכסי דיתמי, אמר ליה אביי אימא לי גופא דעובדא היכי הוה, אמר ליה ארעא ממשכנא הוה בידאי מאבוהון דיתמי ואכלתה שני משכנתא והוה לי זוזי אחריני גביה ואמינא אי אמינא זוזי אית לי גביה לא מהימננא דאמור רבנן הבא ליפרע מנכסי יתומין לא יפרע אלא בשבועה, אוכלה שיעור זוזאי מגו דאי בעינא אמינא לקוחה

184

משפטי שבועות לרב האי גאון חלק א שער שבועת היסת

 מקבלין עדות העדים כדבריהם, שהם לא אמרו אמת אמרנו ועל דרך כך וכך היו דברינו, אלא הכחישום, ובמקום עדים אין נאמנים וחייב לשלם. ועל זה אמרו (שבועות מ"א ב') ההוא דאמר ליה לחבריה הב לי מאה זוזי דאוזיפתך, אמר ליה לא היו דברים מעולם, אייתי סהדי ואסהידו דאוזפיה ופרעיה, אמר אביי מה נעביד ליה אינהו אמרי אוזפיה ואינהו אמרי פרעיה, רבא אמר כל האומר לא לויתי כאילו אומר לא פרעתי דמי. והלכה כרבא. ולא יתכן לקבל שבועתן בעת שמכחיש העדים. אבל עד אחד אם מכחישו הנתבע ואפילו אם יהיו דבריו קרובים מחייבו גזירה לנתבע. ואם אינו מכחישו אלא נותן אמתלא

185

משפטי שבועות לרב האי גאון חלק ב שער ד

 ונוטל. וכבר זה הדין הקדמתי אותו בחצי הראשון, כמו שאמר (ב"מ ה' א') ההוא רעיא דהוו מסרין ליה חוותא בסהדי, יומא חד מסרו ליה בלא סהדי, אמר להו לא היו דברים מעולם, אתו סהדי אסהידו דאכל תרין מנייהו, א"ר זירא אי איתא דרבי חייא קמייתא משבעינן ליה אשארא, אמר ליה אביי ואי איתא משבעת ליה והלא גזלן הוא, אמר ליה אנא לשכנגדו קאמינא. מבאר זה מדברי ר' חייא כי אם יעידו עליו עדים במקצת הטענה מתחייב שבועה דאורייתא וכיון שהוא פסול כי הוא גזלן נשבע כנגדו ונוטל. ודברי ר' חייא כבר זכרנו למעלה בפנים השלישי (מן השלשה). אבל המחוייב שבועה

186

משפטי שבועות לרב האי גאון חלק ב שער ו

 פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים נאמן, ובשבועה. אבל אם התנה עליו שלא יפרענו אלא בפני אנשים מיוחדים לא יתכן לו להנצל מידו אלא אם יפרענו בפניהם, כמו שאמרו (שם) ההוא דאמר ליה לחבריה לא תיפרען אלא באנפי ראובן ושמעון, אזל פרעיה באנפי בי תרי אחריני, אמר (ליה) אביי באנפי בי תרי פרעיה, רבא אמר להכי אמר ליה באנפי ראובן ושמעון כי היכי דלא לדחייה. והלכתא כרבא.וראוי לדיין לשאול העדים שמעידים שבפנינו פרעו, זולתי ראובן ושמעון שהיו מוזכרים בשם, ואם מתכוין עדותן יאמרו למלוה כבר אלו מעידים שנתן לך בפניהם כך וכך ממון, החזירהו לו ויפרע לך

187

משפטי שבועות לרב האי גאון חלק ב שער י ממחויבי גזירה

 טיבו אצלך, אתה מכרתו לי אתה נתתו לי במתנה לא אמר כלום. וזה בב' דרכים, הא' אם יתברר זה הדבר ביד האומן, אבל אם טוענו שנתתי לך לעשות לי והאומן אומר לא היו דברים מעולם או החזרתיו לך, נשבע האומן בשבועת היסת על זה, לדברי חכמים (ב"ב מ"ו א) א"ל אביי לרבא תא אחוי לך רמאי דפומבדיתא, א"ל הב לי סרבלאי לא היו דברים מעולם, הא אית לי סהדי דחזיוה גבך, ההוא אחרינא הוא, אפקוה דליחזיוה בידא דמחת ביה, לא מפיקנא ליה, א"ל שפיר קאמר ראה תניא, והב' שיהיה זה דבר ידוע לתובעו כי היא שלו, אבל עדים שנתנו לו

188

משפטי שבועות לרב האי גאון חלק ב כיצד משביעין ונשבעין

 ומשלמין לאחר זמן, נתגרשה האשה ונשתחרר העבד הרי אלו חייבין.והשלישי כי רשות ביד התובע להשביע בעל דינו באי זה מקום שיחפוץ בין במדינה שעמדו בין שנתחייב לו שבועה בין במדינתם במושב אנשים ידועים, כמו שאמ' (כתובות פ"ה א) ההיא איתתא דאיחייבא שבועה בי דינא דרב ביבי בר אביי אמר להו בעל דינה תיתי ותשתבע לי במתא וכו' וחייבה הדיין בזה.הרביעי איך יהיה שלא ירמה ויטה דעתו וימצא לו פתח. ונאמר שצריך הדיין להודיעו ראה שלא יהא בדעתך דבר ואתה טועה לישבע על מה שבדעתך, שאין אנו משביעים אותך על דעתך, כמו שאמרו (שבועות כ"ט א' וש"נ) וכשנשבע אומרים

189

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) קריאת שמע וברכותיה

 למפרס את שמע בעונתה, כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין, משיכיר בין תכלת ללבן, בין תכלת שבה ללבן שבה. תניא א"ר מאיר משיכיר בין זאב לכלב. ר' עקיבא אומר עד שיכיר בין חמור לערוד. ואחרים אומרים כדי שיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ויכירנו. ואמרינן אמר רב הונא הלכה כאחרים. אביי קא פסיק לתפילין כאחרים, לקרית שמע כוותיקים, דאמר ר' יוחנן ותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה, כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום. וכך מצוה מן המובחר.ומאן דקרי ק"ש בעונתה שקיל אגריה יתיר מכד עסיק באורייתא, דתנן גבי ק"ש עד אימתי, ר' אליעזר אומר עד הנץ החמה.

190

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר תפילה

 חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו. ואברהם מנא לן דקבע מקום, דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם וגו', ואין עמידה אלא תפלה שנאמר ויעמוד פינחס ויפלל ותעצר המגפה.ואמר רב חלבו אמר רב הונא כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר סביב רשעים יתהלכון. אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא, אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה.רבה ור' חייא בשם ר' יוחנן אמר צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפלה, מאי טעמא בכל המקום אשר תזכיר את שמי אין כתיב כאן, אלא אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך.א"ר תנחום

1234567891011121314151617181920