אביי

אביי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 18252 מקורות עבור אביי. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

ספר הלכות גדולות סימן מה - הלכות ריבית

 לדון בריבית לא ליזוף, שקבל עליו לזו ולא קבל עליו לזו, טעמא דקבל עליו לדון בדיני ישראל הא לא קבל עליו אסור. [פסק] והיכא דאיתנין ללוה ולערב ולא מקבל גוי אלא ערב מקבל ערב ריש כיסא וריבית מקבל לוה אי יהיב ליה משכון בגויה וערב לא נקביל ריבית.אמר אביי (ב"מ עה ב) מלוה עובר בכולן. לווה עובר משום (דברים כג, כ) לא תשיך לאחיך, (שם כא) ולאחיך לא תשיך, ומשום (ויקרא יט, יד) ולפני עור לא תתן מכשול. ערב ועדים משום (שמות כב, כד) לא תשימון. כי אתא רב דימי אמר מנין לנושה בחבירו מנה ויודע בו שאין לו

132

ספר הלכות גדולות סימן מו - הלכות בבא בתרא

 א) גויל אבני דלא משפיין, גזית אבני דמשפיין, כפיסים ארחי, לבנים לבני. (שם ד ב) הוצא, אמר רב נחמן סניפי דכי לבר, וניסניף מלגאו, אתי חבריה ועביד מההוא גיסא ואמר דידי ודידך הוא, הכא נמי אתי שרי להו ואמר דידי ודידך הוא, דשריק ליה בטינא, מקפיל ליה קיפולא, מידע ידיע. אביי אמר הוצא לא סגי ליה אלא בשטרא, ובחזית נמי סגי ליה.(שם ה א) רוניא אקפיה רבינא מארבע רוחותיו, אמר ליה הב לי מאי דגדרי, אמר ליה לא, הב לי דמי קנים בזול, לא ניחא לי, הב לי אגר נטרא, לא ניחא לי, יומא חד אמר ליה לשלוחיה זיל

133

ספר הלכות גדולות סימן מז - הלכות נידוי

 מחזקינן. אמר רב אשי הילכך אנן איזדקוקי לא מזדקיקנן דהא אמר רבא הילכתא אין נזקקין, ואי מזדקקינן מוקמינן אפוטרופוס דאמרי נהרדעי בכולהי נזקקין ומעמידין אפוטרופוס לבר מנמצאת שדה שאינה שלו דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן.(ב"ב לב ב) רבא בר שרשו הוה איכא עליה קלא דקאכיל ארעא דיתמי, א"ל אביי אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה, א"ל ארעא הוה נקיטנא במשכנתא מאבוהון דיתמי ואכלתה שני חזקה והוה אית לי זוזי יתירי עליה, ואמינא, אי מהדרנא לה לארעא ואמינא דאית לי זוזי גביה הא אמור רבנן הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה, אלא אוכלה שיעור זוזיי דכי מהדרנא

134

ספר הלכות גדולות סימן מח - הלכות נחלות

 טעמא, לו משפט הבכורה לאיש ולא לאשה, ואין נוטל בשבח ולא בראוי כבמחוזק שנאמר בכל אשר ימצא לו. ולא האשה בכתובתה, איני והאמר שמואל בעל חוב גובה את השבח, א"ר אבא מקולי כתובה שנו. ולא הבנות במזונותיהן דתנאי כתובה ככתובה דמי. ולא היבם מאי טעמא, בכור קרייה רחמנא.אמר אביי לא שנו אלא בשבח ששבחו נכסים בין מיתה לייבום אבל בין ייבום לחלוקה שקיל, מאי טעמא, יקום על שם אחיו קאמר רחמנא והרי קם. רבא אמר אפילו בין ייבום לחלוקה נמי לא קא שקיל, מאי טעמא, בכור קרייה רחמנא מה בכור אין לו קודם חלוקה אף יבם נמי אין לו

135

ספר הלכות גדולות סימן מט - הלכות הלוואה

 על נכסיו של זה ויחזיר זה את אשתו. [פסק] ואי אבא ערב דכתובתא דבריה הוא, אף על גב דאית ליה נכסי לבריה משתעבד, מאי טעמא, אב לגביה בריה שעבודיה משעביד נפשיה, כדקאמרינן משה בר עצרא ערב דכתובה דכלתיה הוה, רב הונא בריה צורבא מרבנן הוה והוה דחיקא ליה מילתא, אמר אביי ליכא דליעציה לרב הונא דניגרשה לדביתהו ותגבה כתובתה מאבוה והדר נהדרה, אמר ליה רבא וכי מגרש לה מאי הוי ידירנה הנאה תנן, ומסקינן וקאמרינן דקבלן הוה.איתמר ערב דכתובה דברי הכל לא משעבד קבלן דבעל חוב דברי הכל משתעבד, ערב דבעל חוב וקבלן דכתובה פליגי, איכא למאן דאמר אי

136

ספר הלכות גדולות סימן נא - הלכות עדות

 ידיה.ועדים שהעידו ושנים העידו עליהם שהם כשרין, אפילו כל ישראל מעידין עליהם שהן פסולין עדותן קיימת, דהוו להו תרין ותרין והעמד ישראל על חזקתן.(סנהדרין כח ב) ההיא מתנתא דהוו חתימין עלה תרי גיסי, סבר רב יוסף לאכשורה דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי, א"ל אביי ממאי דכר' יוסי דמתניתין דמכשר בגיסי דילמא כר' יוסי דבריתא דפסיל בגיסי, לא ס"ד דאמר שמואל כגון אנא ופנחס הוא דהוינן אחי, אבל גיסי בעלמא שפיר דמי, ודילמא אנא ופנחס משום גיסי קאמר, א"ל זיל קנייה בעידי מסירה, והא"ר אבא מודה ר' אלעזר במזויף מתוכו שהוא פסול, א"ל זיל לא קא

137

ספר הלכות גדולות סימן נב - הלכות שבועה

 עליה שבועה. ואי דמשבעין ליה במידי אחרינא כגון שמים וארץ לא חיילא עליה שבועה, מאי טעמא, סתמא שבועה האמורה בתורה היא, היכא דפריש מידי אחרינא הא פריש, דתנן (שבועות לה א) משביעני עליכם מצוה אני עליכם אוסרכם אני הרי אילו חייבין, בשמים ובארץ הרי אילו פטורין, ואמרינן מאי טעמא, אמר אביי משביעני עליכם בשבועה קאמר בההיא שבועה דאמר רחמנא, מצוה אני עליכם בשבועה אוסרכם אני בשבועה בשמים ובארץ פטורין, דאיכא למימר דלאו במי שהשמים והארץ שלו קאמר. אבל ודאי בחנון ורחום, אע"ג דקחשיב להו גבי כינויין הנמחקים אלמא לאו שמות נינהו, כי מישתבע מגויהו מיחייב, דכיון דליכא מידי דאיקרי חנון

138

ספר הלכות גדולות סימן נד - הלכות עבודה זרה

 מאדך. (שם כה ב) רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דקשייף לה לברתיה גורקי דערלה, א"ל אימר דאמור רבנן היכא דאיכא סכנה היכא דליכא סכנה מי אמרי, א"ל אישתא צמירתא נמי סכנה היא. איכא דאמרי הכי קא"ל מידי דרך הנאתן קא עבידנא.איתמר הנאה הבאה לו לאדם על כורחו אביי אמר מותרת, רבא אמר אסורה, איפשר וקא מיכוין דכולי עלמא לא פליגי דאסיר, לא איפשר ולא קא מיכוין דכולי עלמא לא פליגי דשרי, כי פליגי בדאיפשר ולא קא מיכוין, ואליבא דרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור לא תיבעי לך דודאי אסיר, כי פליגי אליבא דר' שמעון דאמר דבר שאין

139

ספר הלכות גדולות סימן נה - הלכות יין נסך

 ומים במים בכל שהו, יין במים ומים ביין בנותן טעם, זה הכלל מין במינו במשהו שלא במינו בנותן טעם.[עמוד תקצז] (שם סה ב) יין נסך שנפל על גבי ענבים ידיחם, ואם היו מבוקעות אסורות.(שם סו א) חמרא עתיקא ועינבי דברי הכל בנותן טעם, חמרא חדתא ועינבי אביי אמר במשהו בתר טעמא אזלינן ואידי ואידי חד טעמא הוא והוה ליה מין במינו במשהו, רבא אמר בנותן טעם בתר שמא אזלינן והאי שמיה לחוד והאי שמיה לחוד והוה ליה מין בשאינו מינו בנותן טעם. חלא דחמרא וחלא דשיכרא חמרא דחיטי וחמרא דשערי אביי אמר בנותן טעם רבא אמר במשהו, אביי

140

ספר הלכות גדולות סימן נז - הלכות מלקות

 הפורש ממנו מקבל שכר, גזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן הפורש מהם על אחת כמה וכמה שיזכה לו ולדורותיו עד סוף כל הדורות. אמר רב אדא בר אהבה אמר רב (מכות כג ב) הלכה כרבי חנניה בן גמליאל, אמר רב יוסף מאן סליק לעילא ואתא ואמר, אמר ליה אביי ואלא הא דאמר רבי יהושע בן לוי שלשה דברים עשו בית דין של מטה והסכימו עליהן בית דין של מעלה מקרא מגילה ושאילת שלום בשם והבאת מעשר מאן סליק לעילא ואתא ואמר, אלא קראי קא דרשינן, הכא נמי קראי קא דרשינן.(תוספתא גיטין פ"ג הי"ג) שליח בית דין שהכה

1234567891011121314151617181920