אביי

אביי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 18252 מקורות עבור אביי. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

ספר הלכות גדולות סימן לא - הלכות יבום וחליצה

 הבעל ונכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האב. איבעיא להו (כתובות פ ב) שומרת יבם שמתה מי קוברה, יורשי הבעל קברי לה דקא ירתי כתובתה או דילמא יורשי האב קברי לה דקא ירתי נכסים הנכנסים והיוצאים עמה, אמר רב עמרם ת"ש שומרת יבם שמתה יורשיה ויורשי כתובתה חייבין בקבורתה, אמר אביי (שם פא א) אף אנן נמי תנינא אלמנה ניזונית מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהם ואין חייבין בקבורתה, יורשיה ויורשי כתובתה חייבין בקבורתה, ואיזו היא אלמנה שיש לה שני יורשין הוי אומר זו שומרת יבם, נכסים הנכנסין והיוצאים עמה בחזקת יורשי האב כתובתה בחזקת יורשי הבעל, ויורשי כתובתה חייבין בקבורתה.

122

ספר הלכות גדולות סימן לב - הלכות מיאון

 קריביה, אי נמי איקרי הוא ונסיב חדא מן קריבתיה, כיון דגט דרבנן הוא תפשין לה קידושי בגוה ומפקינן לה מיניה בלא כתובה כשניות דרבנן, ואי אוליד וולד כשר הוי. (יבמות קז ב) כי אתא רבין אמר רבי יוחנן מיאנה בזה מותרת לזה ולא הודו לו. מאן לא הודו לו, אמר אביי רב דאסר, רבא אמר לא הודו לו רבי אושעיא נמי, ואמרי לה רב אסי. דרבי אושעיא דאמר אינה ממאנת [עמוד שלח] בזיקתו שריא לעלמא, ורבי יוחנן שרי לה לעלמא ושרי לה לאחים נמי. ואמרי לה רב אסי, כיון דאמר רב אסי אין מיאון לחצי זיקה אסירה לעלמא, ורב אמר

123

ספר הלכות גדולות סימן לו - הלכות כתובות

 העיר, ר' אבהו אמר (כתובות ז ב) מהכא (תהלים סח, כז) במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל בשעה שאתה מברך על מקור משום פריה ורביה עשו קהלא. ומן קמי הלולא ומן בתר הלולא מברך שהשמחה במעונו. תנו רבנן מברכין ברכת חתנים בבית חתנים, רבי יהודה אומר אף בבית האירוסין. אמר אביי ביהודה שנו מפני שמתייחד עמה. תניא אידך מברכין ברכת חתנים בבית חתנים וברכת אירוסין בבית האירוסין.מאי ברכת אירוסין, רבין בר רב אדא ורבה בר רב אדא תרויהו משמיה דרב יהודה אמרי ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות על ידי

124

ספר הלכות גדולות סימן לז - הלכות נדרים

 ת"ש (במדבר ל, ח) ושמע אישה פרט לאשת חרש, ש"מ.(נדרים כג ב) הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה כולה יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור כל השנה כולה יהא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר. אי הוה זכור בשעת הנדר עקריה לתנאיה וקיימיה לנדריה, אמר אביי תני ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר, רבה אמר כגון שהתנה בראש השנה ולא ידע ממאי אתני וקא נדר וזכור בשעת הנדר דאתני ואמר על דעת הראשונה אני עושה, בטליה לתנאיה וקיימיה לנדריה. רב הונא בר חיננא סבר למידרשיה בפירקא, א"ל רבא תנא קא מסתים לה סתומי [עמוד שצח] כדי

125

ספר הלכות גדולות סימן לט - הלכות גיטין

 בסופו והתנה עליו מתחילתו אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר, אמר רב נחמן אמר רב הלכה כרבי יהודה בן תימא. וכי אמרינן דתנאי אי איפשר לקיימו כמפליגה בדברים נינהו וכשר, הני מילי היכא דלא איפשר לקיומיה כלל, אבל ודאי אתני בהדה על מנת דאכלה מאי דאסיר או דשתיא מאי דאסיר פליגי אביי ורבא בהא מילתא, דאביי אמר תנאי שאי איפשר לקיימו הוא, דאיבעיא להו הרי זה גיטיך על מנת שתאכלי בשר חזיר מהו, אמר אביי היינו דרבי יהודה בן תימא, רבא אמר איפשר דאכלה ולקיא, והילכתא כוותיה דרבא. (שם פד ב) ואף על גב דמתנה על מה שכתוב בתורה הוא ומתנה

126

ספר הלכות גדולות סימן מ - הלכות קידושין

 אמר רב יהודה אמר שמואל והוא שעסוקין באותו עניין. וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא והוא שעסוקין באותו עניין. כתנאי, רבי אומר והוא שעסוקין באותו עניין ורבי אליעזר ברבי שמעון אומר אף על פי שאין עסוקין באותו עניין. אי אין עסוקין באותו עניין מנא ידעה מאי קאמר לה, אמר אביי מעניין לעניין ובאותו עניין. אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כרבי יוסי.אמר אביי (שם ו ב) המקדש במלוה אינה מקודשת, בהנאת מלוה מקודשת, ואסור לעשות כן מפני הערמת ריבית. האי הנאת מלוה היכי דמי, אי נימא דאוזפה ארבעה בחמשה, ריבית מעליתא היא, ועוד היינו מלוה, אלא דארוח לה

127

ספר הלכות גדולות סימן מא - הלכות נידה

 שחור שאמרו דיו, תניא נמי הכי שחור כחרת וחרת שאמרו דיו. א"ר חנינא האי שחור אדום הוא אלא שלקה. כקרן כרכום כברור שבו, תנא לח ולא יבש, תני חדא כתחתון ולא כעליון ותניא אידך כעליון ולא כתחתון ותניא אידך כתחתון וכל שכן כעליון ותניא אידך כעליון וכל שכן כתחתון, אמר אביי תלתא דארי דתלתא תלתא טרפי הוו נקוט דרא מיצעא וטרפא מיצעא בידך. כי אתו לקמיה דרבי אבהו אמר להו בגושייהן שנינו. כמימי אדמה מבקעת בית כרס, תנו רבנן כמימי אדמה מביא אדמה שמינה מבקעת בית כרס ומציף עליה מים כקליפת השום ואין שיעור למים ואין שיעור לעפר, ואין בודקין

128

ספר הלכות גדולות סימן מב - הלכות יולדת

 אלא שיש לו כנפים. אמר רב יהודה אמר שמואל (שם כה ב) הלכה סנדל צריך צורת פנים, אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק סנדל צריך צורת פנים אפילו מאחריו.(שם כז א) מעשה ונשתהה ולד אחר חבירו שלשה [חדשים]. והא אין אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת, אמר אביי טיפה אחת היא ונתחלקה לשתים, אחת נגמרה צורתה לתחילת שבעה ואחת נגמרה צורתה לסוף תשעה.(שם כט א) המפלת ואין ידוע מהו תשב לזכר ולנקבה, אם אין ידוע אם וולד היה תשב לזכר ולנקבה ולנדה. [עמוד תמז] אמר רבי יהושע בן לוי עברה בנהר והפילה מביאה קרבן ונאכל, הלך אחר

129

ספר הלכות גדולות סימן מג - הלכות בבא קמא

 ב) הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים משלמין נזק שלם, מפני שהן מועדין.הכלב שנטל חררה והלך לגדיש אכל החררה והדליק את הגדיש, על חררה משלם נזק שלם ועל הגדיש משלם חצי נזק. (שם כג ב) הנך עיזי דבי תרכו דהוו קא מפסדן לרב יוסף, אמר ליה אביי ליזיל מר [עמוד תנב] וליצנעינהו, אמר מאי איזיל דאי אזילנא אמרי לי ליגדר מר גדרא לארעיה, ואי גדר שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה, בשחתרה, אינמי דנפל גודא בליליא. מכריז רבה ואיתימא רב יוסף דסלקין לעילא ודנחתין לתחתא הני עיזי דשוקא מתרינן בהו במריהו זימנא תרי ותלתא, אי צייתי צייתי,

130

ספר הלכות גדולות סימן מד - הלכות בבא מציעא

 חמשים, משביעין אותו על השאר, וזו היא דרבי חייא קמייתא. (שם ה א) ההוא רעיא דכל יומא הוו מסרין ליה חיותא בסהדי יומא חד מסרו ליה בלא סהדי, א"ל לא היו דברים מעולם, אתו סהדי אסהידו ביה דאכל תרתי מינייהו, א"ר זירא אם איתא לדר' חייא קמייתא משתבע אשארא, א"ל אביי אם איתא משתבע אמאי גזלן הוא, א"ל שכנגדו קא אמינא, וליחייביה מדרב נחמן דתנן מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי פטור ואמר רב נחמן משביעין אותו שבועת היסת, דרב נחמן תקנתא היא ותקנתא לתקנתא לא עבדינן. (שם ה ב) ותיפוק ליה דהוה ליה רועה ואמר רב יהודה

1234567891011121314151617181920