אבידה

אבידה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4297 מקורות עבור אבידה. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

ספר הלכות גדולות סימן נב - הלכות שבועה

 ולכל חטאת לכל עון ולכל חטאת הוא דאינו קם אבל קם הוא לשבועה, ותניא כל מקום ששנים מחייבין אותו ממון אחד מחייבו שבועה.(שבועות לח ב) מנה לי בידך אין לך בידי אלא חמשים דינר חייב. מנה לאבא בידך אין לו בידי אלא חמשים דינר פטור, מפני שהוא כמשיב אבידה. מנה לי בידך ואמר לו הן למחר אומר לו תניהו לי, נתתיו לך פטור, אין לך בידי חייב. מנה לי בידך ואמר לו הן, אל תתנהו לי אלא בפני עדים, למחר אמר לו תניהו לי, נתתיו לך, חייב, מפני שצריך ליתנו לו בעדים. ליטרא זהב לי בידך, אין לך בידי

72

ספר הלכות גדולות סימן סט - הלכות כיסוי הדם

 לעניי, הקדש הוא.(סנהדרין כה א) ההוא טבחא דנפק טריפתא מתותי ידיה, פסליה רב נחמן ועבריה, אזל רבי ממזייה וטופריה, סבר רב נחמן לאכשוריה, אמר ליה רבא ודילמא איערומי קא מיערם, ואלא מאי תקנתיה, כדרב אידי בר אבין דאמר רב אידי בר אבין ילך למקום שאין מכירין אותו ויחזור אבידה בדבר חשוב או שיוציא טריפה מתחת ידו בדבר חשוב ומשלו.(בכורות ל א) ההוא טבחא דהוה רגיל לזבוני תרבא טמיא במר כנתא, פסליה רבא לזבוני אפילו אמגוזי, אמר ליה רב פפא לרבא ואמרי לה רב אדא בר מתנה לרבא ואמרי לה רבינא לרבא כמאן כרבי יהודה, אפילו מים ומלח נמי,

73

ספר המקח והממכר לרב האי גאון הערות זר זהב שער ו

 שלא הזכיר הך דינא].קה) [כ"פ גם הרמב"ם פ"ט מהל' מכירה ה"ג].קו) [מדברי רבינו מבואר דאם אין המפקיד באותו מקום שהפקדון, אף שאינו במדנה"י חייב הנפקד לטפל ויעוי' בסמ"ע סי' רצ"ב ס"ק מ"ו שמביא דעת הרמב"ם והטור בזה].קז) ב"מ ל' ע"א, ומש"ר אבידה מדעת היא אינו מלשון הש"ס שלפנינו [ומגירסא זו משמע דהחיוב למכור ולהציל מהפסד בפקדון הוא מדין חיוב השבת אבדה ולא מדין שמירה בפקדון ומשו"ה שייך למימר אבדה מדעת היא, וכן איתא בהדיא ברמב"ם שאלה ופקדון פ"ז ה"ד ויעוי' בחק יעקב הל' פסח סי' תמ"ג סק"ח ואבן האזל פי"ג מגזו"א הי"א מש"כ, ובס' מחנ"א הל' שומרים

74

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ו

 בפשיטות דה"ה במטלטלין ומצאתי בס' מח"א הל' שלוחין סי' כ' שמביא דברי רבינו אלו והעיר ג"כ דרבינו מחלק בין קרקע למטלטלים ומיישב דבהיה דעת מקנה למכור כי הכא ששלחו אותו אבל ההיא דכתובות לא היה שם דעת מקנה ע"ש, והנה הרא"ש ב"מ פ"ב סי' ט"ז מחלק בין מכירת פקדון למכירת אבידה דיכול ליקח אף לעצמו דבאבידה ל"ש כ"כ חשדא אף דליכא התם דעת מקנה אמנם ביאור חילוקו של המח"א נראה דמטלטלים כיון שאינן טעונים כ"כ שומא וגם עשאו אותו שליח מדעתו למכור אין שייך חשדא ויכול ליקח גם לעצמו אבל קרקע ששומתן אין ידוע אין לו ליקח לעצמו וכיון דכל

75

משפטי שבועות לרב האי גאון חלק א שער א

 הלכה כר' אליעזר בן יעקב בשער (האחד) [האחר].התנאי החמישי אם תהיה הטענה וההודאה במקצת דבר הנמשך בין התובע לנתבע חייב גזירה. אלא אם תהיה הטענה על מורישיו, כגון שטענו שכך וכך לאבי בידך ואמר הנתבע שלא היה לו עלי לעולם אלא כך אלו פטור לפי שהוא משיב אבידה, כמו שאמ' (שבועות רפ"ו) מנה לאבא בידך, אין לו בידי אלא נ' פטור, מפני שהוא כמשיב אבידה. וזה מיוחד הוא באומרו שלא היה לו למת עלי יותר אלא אלו הנ', אבל אם אמר לו ק' היו עלי בידי ופרעתיו מהם נ' חייב, כמ"ש מנה לאבא בידך, אין לו בידי פטור, אבל

76

משפטי שבועות לרב האי גאון חלק א שער ד

 וזה הוא בין שני דינין, האחד אם היה טוען שפרעתי השטר כולו שאין מקבלין ממנו זה הדבר כאשר הוא מפורש, אבל קבלנו מזה מפני שהעדים מעידים בפירעון השטר והאחר מתחייב שבועה לפי שמכחיש עדיו בחצי. ואין נמשך זה במה שפירשנו כבר כי המודה במה שיש עליו שטר כי הוא משיב אבידה ופטור שהלכה כר"ע דאמר משיב אבידה הוא, כי זה הוא (כמודה) [במודה] מה שאין מתחייב מן השטר, כגון שכתוב בשטר סלעין סתם וסתם סלעין ב' הוא והודה לו בג', כגון זה הוי משיב אבידה, אבל זה מפחית מכח השטר וגם מתיירא לומר שכולו פרוע הוא, שאם כן אומר לו

77

משפטי שבועות לרב האי גאון חלק א שער ה

 ידי זקיקה ויש מהם שנשבעין עליהם על ידי זקיקה. ואלו הם ששנינו במשנתינו דתנן (שם מ"ב ב') ואלו דברים שאין נשבעין עליהם העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות. ואילו הפסוק מוציאם מחיוב שבועה דכתיב (שמות כ"ב) על כל דבר פשע כלל על שור על חמור על שה על שלמה פרט על כל אבידה חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון, אף כל דבר המטלטל וגופו ממון, יצאו קרקעות שאינן מטלטלין, יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות, יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון, הקדש דרעהו אמר רחמנא ולא של הקדש. ועתה

78

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן רלד

 לשלם ור' אליעז' סבר זה וזה שומרי חנם הם ואם אבד המשכן ישבע המלוה ויטול מעותיו שנמצא סתם מתניתין הלוהו על המשכון שומר שכר כר"ע ור' אליע' חלוק עליה לפי הסברא הזה וכן מפורש בתלמוד בבא מציעא מתניתן דלא כר' אליעזר והקשינו על זאת כיון דרבה ור' יוסף פליגי בשומר אבידה וקא אמרת בפלוגתא דר' אליעזר ור' עקיבה פלוגתיהו קא קאלשא דר' יוסף וקיימו כתנאי ואנן קיימ' לן כר' יוסף ולית לן לאוקמה כתנאי אלא מוקמינן לה לדר' אליעזר ור' עקיבא במלוה צריך למשכונו כגון שצריך להתנות בו או לדבר אחר מר סבר אעפ"כ מצוה קא עביד ושומר שכיר הוא

79

תשובות הגאונים - גאונים קדמונים סימן פא

 לרבא וכחש בה פרט למודה בעיקר כיצד שורי גנבת והלא או' לא גנבתי מה טיבו אצלך ואדכר כמה מילי וחדא מינייהו תועה בדרך מצאתיו יכול יהא חייב תל' לו' וכחש בה פרט למודה בעיקר ואוקמה רבה בדאמר הילך והוינן בה בדרך מצאת' איבעי ליה להדורי א' אבו' דשמואל באו' שבועה אבידה מצאתי ולא הייתי יודע שהיא שלך שאחזירה לך ואגב הכי א' בן עזיי ג' אבידות הן והכי קאמ' ג' שבועות הן לעינין אבידה היכיר בה ולא במוצאה במוצא' ולא בה ותחילת הכין תני לא בה ולא במוצאיה ומקשינן לא בה ולא במוצ' קושטא קא משתבע ותריצנן א' רב פפא

80

תשובות הגאונים - גאונים קדמונים סימן פד

 ולוה אומ' שלוש יש לו ר' שמע' בן אע' סבר כי שתים יש לו מן הדין נמצאת טענת המלוה ג' סלעין והודאת הלוה בסלע אחד יש על הלוה שבועה ור' עקי' סבר כי א' הלוה אין עלי אלא שתים לא חייב כלום עכשיו שהודה באחת עם השנים הרי הוא כמשיב אבידה ופטור ובאנו לחקור דברי ר' שמע' שלא חייב שבועה אלא בעבור כי הודה באחת יתירה אבל אם לא הודה אלא בשנים היה פטור משבוע' התורה מפני שהשנים שהוא מודה בהן כיון שיש בהן שטר ביד המלוה הרי הוא כהילך שמ' מי' הילך פטור כרב ששת ודחינן אליבא דר' חייא

1234567891011121314151617181920