אבידה

אבידה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4297 מקורות עבור אבידה. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק יג

 הבא שנ' וכל מנאצי לא יראוה קרח ועדתו אין להם חלק לעולם הבא ואינן חיין לעולם הבא שנ' ותכס עליהם הארץ בעולם הזה ויאבדו מתוך הקהל בעולם הבא דברי ר' עקיבא ר' יהודה בן פתירא אומ' באין הן לעולם הבא ועליהם הוא אומ' תעיתי כשה אובד בקש עבדך נאמרה כאן אבידה ונאמר להלן אבידה מה אבידה האמורה להלן אבידה המתבקשת אף אבידה האמורה כאן אבידה המתבקשת: הלכה ידור המדבר אין להם חלק לעולם הבא ואינן חיין לעולם הבא שנ' במדבר הזה יתמו ושם ימותו במדבר הזה יתמו בעולם הזה ושם ימותו בעולם הבא ואומ' אשר נשבעתי באפי אם יבואון

12

תוספתא מסכת קידושין (ליברמן) פרק א

 כמסירתו להדיוט כיצד שור זה הקדש ובית זה הקדש אפי' מיכן ועד סוף העולם קנה הקדש בכל מקום שהוא אבל בהדיוט לא קנה [עד] שיחזיק הלכה יאי זו היא מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב ותפלין אי זו היא מצות עשה שלא הזמן גרמא כגון אבידה ושלוח הקן מעקה וציצית ר' שמעון פוטר את הנשים מן הציצית מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא הלכה יאאי זו היא מצות הבן על האב מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מוציא ומכניס ומרחיץ את פניו ידיו ורגליו אחד האיש ואחד האשה אלא שהאיש ספיקה בו לעשות והאשה אין ספק בידה לעשות מפני

13

תוספתא מסכת תרומות (ליברמן) פרק א

 כדי מזונותיו הרי זה מאכילו משלו ועושה לו בחלקו סגולה הלכה ידלא יתרום בעל הבית את המעשר ויטול רשות מלוי ולא הזרוע והלחיים והקיבה ויטול רשות מכהן אבל מלוה אותן להיות מפרישין עליהן מחלקן מכרי כהונה ולויה אינן רשאין לעשות כן ודברים האובדים מותר מפני שכמשיב אבידה הוא ר' אלעזר אומ' מי שבא בדרך והיו בידו תאינים וענבים ומלפונית שאין יכולין להניע לעיר משליכן לתוך הנקע או לתוך הסנאין היה עובר בין הגוים ובין הכותיים והיו בידו דברים שאין יכולין להגיע לעיר מניחן על גב הסלע ר' יוסי או' נותנן בפונדתו עד שיסריחו הלכה טוגוי שתרם של ישר'

14

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא מציעא פרק ב

 לא בקשה. מגריפה מקבל בה את הטיט ומדיחה ומניחה במקומה. קורדום מבקע בו עצים אבל לא צינים ועצי זית. כשם שאת אומר במוצא כך אתה אומר במפקיד. והמפקיד כסות אצל חבירו מנערה אחת לשלשים יום ואם היתה מרובה גובה שכרו ממנה:הלכה ימתני' אי זו היא אבידה מצא חמור ופרה רועין בדרך אין זו אבידה חמור וכליו הפוכין ופרה רצה בין הכרמים הרי זה אבידה החזירה וברחה החזירה וברחה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב שנא' [דברים כב א] השב תשיבם היה בטל מן הסלע לא יאמר לו תן לי סלע אלא נותן לו שכרו כפועל בטל אם יש שם

15

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא מציעא פרק ג

 גזילה היא בעילה היא מלוה. הכל מודין בפיקדון דמתניתא מהדא אמר לשנים גזלתי אחד מכם מנה ואיני יודע אי זה הוא:הלכה דמתני' המפקיד פירות אצל חבירו אפי' הן אובדין הרי זה לא יגע בהן רבן שמעון בן גמליאל אומר ימכור בפני בית דין מפני השב אבידה לבעלין: גמ' אמר רבי אבהו אם אומר את אבודין הן אל יגע בהן אף הוא ממציא להן. רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן רבי אבהו בשם רבי יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. כהדא רבי יוחנן חקוקה אפקד גבי רבי חייה רובה חד [דף יב עמוד א] דיסיקיא מלייא חמץ אתא

16

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא מציעא פרק ו

 וטול את שלך שומר חנם שמור לי ואשמור לך שומר שכר שמור לי ואמר לו הנח לפני שומר חנם המלוה על המשכון שומר שכר רבי יודה אומר הלוהו מעות ש"ח הלווהו פירות שומר שכר אבא שאול אומר מותר אדם לשכור משכונו של עני להיות פוסק עליו והולך מפני שהוא כמשיב אבידה: גמ' הדא אנטיכריסים רבית הוא. שמואל אמר בשאמר לו הנח לפניי אבל אמר לו הנח לפניך אינו לא שומר חנם ולא שומר שכר. א"ר יוחנן רוצה אדם ליתן כמה ולמכור פירותיו על ידי משכון רבי אבהו בשם ר' יוסי בן חנינה רוצה אדם ליתן כמה ולמכור פירותיו למי שיפייסנו

17

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא מציעא פרק ז

 לזיקת המעשרות יצא הלש והמקטף והאופה שבא לזיקת מעשרות:הלכה גמתני' היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים אבל מונע הוא את עצמו עד שהוא מגיע למקום היפות ואוכל [דף כח עמוד ב] וכולן לא אמרו אלא בשעת גמר מלאכה אבל מפני השב אבידה לבעלים אמרו הפועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת וחמור כשתהא פורקת: גמ' א"ר לא כתיב [דברים כג כה] כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וכי מה יש בכרם לוכל אלא ענבים ללמדך היה עושה בענבים לא יאכל בתאנים:הלכה דמתני' אוכל פועל קישות אפי' בדינר וכותבת אפילו

18

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק ה

 ולא שור בכליו חמור ולא חמור בכליו: נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן חייב. אמר ר' לעזר כיני מתני' שור והוא חרש שור והוא שוטה. בן ובת עבד או אמה פטור:הלכה חמתני' אחד השור ואחד כל הבהמה לנפילת הבור להפרשת הר סיני לתשלומי כפל ולהשיב אבידה לפריקה ולחסימה לכלאים ולשבת וכן חיה ועוף כיוצא בהן אם כן למה נאמר שור או חמור אלא שדיבר הכתוב בהווה: גמ' לנפילת הבור [שמות כא לג] ונפל שמה שור או חמור. להפרשת הר סיני [שם יט יג] אם בהמה אם איש לא יחיה. לתשלומי כפל [שם כב ג] משור עד חמור. להשב

19

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק ט

 מחל לו על הקרן מחל לו על זה ועל זה חוץ משוה פרוטה בקרן ה"ז צריך לילך אחריו נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש הרי זה משלם חומש על חומש עד שיתמעט הקרן משוה פרוטה וכן בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה ונשבע על שקר הרי זה משלם קרן וחומש ואשם:[דף מ עמוד ב] גמ' כיני מתניתא עד שיתמעט חומש האחרון פחות משוה פרוטה. אמר ר' יונתן בנתינת החומש נעשה חומש קרן לא אתיא אלא בשעת עדים ובשעת הקרבן:הלכה זמתני' איכן פקדוני א"ל אבד משביעך אני

20

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ג

 שם ח י] ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. תמן תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבים והנשים פטורות וכל מ"ע שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית ר' שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית שהיא מצות עשה שהזמן גרמא [דף כה עמוד ב] שהרי כסות לילה פטור מן הציצית א"ר לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית. תני כל מצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים

1234567891011121314151617181920