אבידה

אבידה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4297 מקורות עבור אבידה. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

חומת אנך ישעיהו פרק יב

 שבי לפני צר הסט"א מקום אופל וצלמות וכשיחזור בתשובה כביכול הוא ברחמיו מוציא לאור כל ניצוצי תורתו ומצותיו מהסט"א והוו בה קמאי דזה בצד מה דומה למאי דקי"ל בזקן ואינו לפי כבודו להשיב אבדה הוא פטור. והכא זה החוטא אבד תורתו ומצותיו והם במקום הסט"א וח"ו אין כאן מצות השבת אבידה דאין כבודו ית' ליטפל בה. וניחא לרבנן במ"ש הרמב"ם פי"א דאבידה דזקן ואינו לפי כבודו אם מצא בהמה והכישה נתחייב להטפל בה והקב"ה מיסרנו בתוכחות על עון ועי"ז מתעורר החוטא לשוב מרשעו ועיניו תראינה אשר הלך חשכים ויחזור בתשובה וזה דומה בצד מה לזקן שהכיש בהמה שנתחייב להשיבה וכביכול

122

חומת אנך הושע פרק ו

 חומת אנך הושע פרק ולכו ונשובה אל ה' וכו'. אפשר בהקדים מ"ש הרב עיר וקדיש הרשב"א הלוי ז"ל בס' שרש ישי דדריש הליכה לשון עצה כמשז"ל וילך איש שהלך בעצת בתו. עוד נקדים מ"ש רבני אשכנז דכ"י מקיים המצות והשבת אבידה הוא מקיים שמצות ותורת החוטא וניצוצי נפשו נשבו בסט"א ובשובו הוא יתברך מחזירם למקום קדושה ואין לך השבת אבידה גדולה מזו. אך יש לחקור דזקן ואינו לפי כבודו פטו'. ותירצו דכתב הרמב"ם ז"ל דאם היתה פרה והכישה במקל אף זקן ואינו לפי כבודו חייב להחזירה. והכא היסורים שהקב"ה מיסרנו מדה כנגד מדה הו"ל כהכישה במקל. והנה אמרו פ"ק

123

חומת אנך תהלים פרק כה

 כגון מה שטעה בכתוב על הארון בכתף ישאו שהיה בבלי דעת דבר שהיה בנקל לעמוד עליו וז"ש דרכיך פתוחים ופשוטים הודיעני. ארחתיך שהם סתומי' ועמוקים למדני שתופיע בי רוח חכמה ותלמדני:טוב וישר ה' וכו'. פירש הרב מהר"ר חנון נבון ז"ל במ"ש המפרשים דכביכול ה' מקיים המצות והשבת אבידה הוא מקיים דניצוצות תורה ומצות שעשה הרשע בעונותיו נדדו הלכו לעמקי הקליפותמט) וכשיחזור בתשובה כביכול ה' ברחמיו משיב אבדה שהיתה בקליפות ומחזירן לקדושה אך קי"ל דזקן ואינו לפי כבודו הוא פטור מלהחזיר והכא כביכול אינו לפי כבודו להשיב אבידה שהיא במקום הטנופת וסט"א אמנם כתב הרמב"ם ז"ל פי"א מה' גזילה

124

חזקוני ויקרא פרשת בהר פרק כה

 לצמיתות סימנו כי לי הארץ.(כד) גאלה תתנו לארץ שלא תהא מכירתא אלא משכנתא.(כה) וגאל את ממכר אחיו מיד, אבל במוכר הוא אומר וחשב את שני ממכרו לפי שסתם מוכר אינו יכול לפדות עד זמן מרובה.(כו) והשיגה ידו ומצא אבידה או ירש ירושה, אבל אינו לוה וגואל. כדי גאלתו אבל אינו גואל לחצאין ליתן לו מעותיו בעין רעה זוז אחר זוז.(כט) בית מושב עיר חומה כיון שהעיר מוקפת חומה אין קרקע הבית עומד לזריעה לעולם והקב"ה לא גזר להחזיר ביובל רק בקרקע שחיות האדם תלויה בו. ד"א סתם הקונה בית בעיר חומה לעולם הוא קונה, כי בבית

125

ר' חיים פלטיאל שמות פרשת משפטים פרק כב

 שבועה שלא גנבתי אלא נגנבו ממני ויפטר.אם לא ימצא הגנב ונקרב. ר"ת אליהו, היינו דאמר יהא מונח עד שיבא אליהו.אם לא שלח ידו. שאם שלח יד אע"פ שלא פשע חייב. על כל דבר פשע ואפי' אם לא שלח יד אם פשע.(ח) על דבר פשע, אבידה. שנגנב הפקדון בין שור בין שה בין שלמה בין כל אבידה שיאמר המפקיד כי הוא זה הממון שגנבה ממנו שניים ישלם, כלומר הנפקד אל המפקיד, תשלומי כפל, כך פשוטו.והמדרש אומר על כל דבר בגימ' זה אהרן, פשע פי' שאהרן פשע, על שור בעגל שעשה לישר', על חמור והוא עשאו בעון ערב

126

ר' חיים פלטיאל שמות פרשת ויקהל פרק לה

 נדחית מפני חזקה דאם נפל אחד לבור ושני לבור שהיינו מתירין לעשות מלאכה מפני פיקוח נפש שלא יפול בתוכו, ועוד דאיכא למימר דלמול את בנו הוי מוקמינן במילה שלא בזמנה. ועוד הקשה מהר"ח פלטיאל ז"ל מנלן לפי האמת דולאחותו מוקמינן לשחוט את פסחו ולמול את בנו לא נוקמי' רק בהשבת אבידה וכיבוד אב ושילוח הקן ודכוותייהו במצוה דיש בה לאו ועשה אבל עבודה ומילה לא תדחה מק"ו ומה שבת הדוחה את קמ"מ נדחה מפני עבודה ומילה קמ"מ שנדחה מפני שבת אינו דין שתהא עבודה דוחה אותה. ותירץ מדאיצטריך מושבותיכם בלא תבערו לומר דרציחה לא דחיה שבת ש"מ דקמ"מ דחייה עבודה

127

ר' חיים פלטיאל דברים פרשת נצבים פרק כט

 פריך פרק הערל דוד גזר עלייהו דאורייתא נינהו, והשתא מיתרצי כולהו פירכי דפי' רש"י קאי על מתני' דאיירי דרך זנות וההיא דגמרא קאי על לא תהיה דאיירי בקידושין וכן בההיא דאילו הן הלוקין.(יח) למען ספות הרוה. מהכא דרשינן המחזיר אבידה לגוי והמשיא בתו לזקן והמשיא אשה לבנו קטן. ספות היינו חבור, כלומר שמחבר זקן או קטן שהם תשי כח לתשמיש ושבעים לאשה צמאה לתשמיש, אבל משיא זקנה לבנו לא קאמר דיש לו תקנה לאשה אחרת, וכן המחזיר אבידה לגוי שהם שבעי' לעבוד ליוצרנו עם ישראל שצמאים לעבודתו. וכן פסק רבינו דאסור ליתן מתנה בפורים לגוי דהעושה כן מראה שאין

128

מלבי"ם ויקרא פרשת ויקרא (מקטע ב)

 הפעל הראשון (הסמוך למלת כי) בלשון עתיד, אבל הפעלים שאחריו בין הבאים לפרש את הפעל בין המגבילים לו בחלוקה יבואו בלשון הוה או בלשון עבר, לפי כוונת המדבר בכ"מ. למשל נפש כי תחטא וכו' והוא עד או ראה או ידע (ויקרא הא). נפש כי תחטא וכו' או עשק או מצא אבידה (שם כא), ואם בכלי ברזל הכהו ואם באבן יד הכהו (במדבר לה). כי יקח איש אשה ובא עלי' וכו' ואם אמת היה הדבר וכו' (דברים כב) כל אלה באו בלשון עבר. אם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב (ויקרא ג) באו בלשון הוה. וכ"מ שנלוז מן החק

129

מלבי"ם ויקרא פרשת צו

 כב) באוכל חמץ בפסח (שמות יב טו, שם יט). (כג) סך משמן המשחה (שמות למד לג). (כד) מפטם הקטורת (שם לח). (כה) עושה מלאכה בשבת (שמות לא יד). (כו) מילה (בראשית יז). (כז כח) שתי כריתות במולך (ויקרא כף ג שם ה). (כט) באוב וידעוני (ויקרא כף. ואו). (למד) בלשון אבידה במלאכה דיוהכ"פ (ויקרא כג למד). (לא לב לג) ג"פ כתוב עונו ישא שקבלו ולמדו מגז"ש שהוא כרת, והם בפיגול (ויקרא ז יח), באחות אמו ואחות אביו (ויקרא כף יט), במקלל (שם כב כד), ויען שמצאנו לשון זה אצל מקומות שמפורש בו כרת. שבאחותו ובנותר כתוב עונו ישא ובפסח חטאו

130

משיבת נפש בראשית פרשת נח פרק ז

 כאשר ביארתי שחביב לו כלתו יותר מבת בנו כמו שביארתי. ואבאר לך טעם למה, כי בידוע שאין בניין ועשיית האדם שלם כ"א בצירוף אשה כמו שביארתי פרשת בראשית ולקמן אי"ה פרשת בהעלותך. והאיש בעל רוב הצורה והיא תשלום הצורה וממנו לוקחה להודיע שהוא עיקר. וע"כ נקראה אבידתו כאומרם ז"ל בעל אבידה מחזיר אחר אבידתו, ומאשר אמרו ג' שותפין יש באדם הקב"ה אב ואם, וכשנברא האיש עדיין לא נעשה בנין שלם עד שיזדווג לו בת זוגו ע"כ הקב"ה מזווגם ברצונו ובגזירתו ע"ש, בסוטה דף ב' שנאמר מושיב יחידים ביתה, וכמו שהשיב ר' יוסי לההיא מטרוניתא שאחר ששת ימי בראשית עוסק בזיווג

1234567891011121314151617181920