אבות

אבות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 16179 מקורות עבור אבות. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ו

 מילתא דרבי אילא אמרה המתנדב (מנחה) לבונה מביאה בקומצו של כהן (גדול) רבי (ר' אלעי בשם ר"א) חזקיה בשם רבי ירמיה ואפי' בקומץ הבעלים: זהב לא יפחות כו': אמר ר"א והוא שהזכיר צורה אבל אם לא הזכיר צורה מביא אפילו צינורה: ששה לנדבה. (רב אמר) חזקיה אמר כנגד ששה בתי אבות בר פדיה אמר כנגד שש בהמות פר ועגל ושעיר איל גדי וטלה שמואל אמר כנגד ששה קרבנות (קיני זבים וקיני זבות קיני יולדות) חטאות ואשמות המנחות ועשירית האיפה א"ר יוחנן ע"י שהנדבה מרובה ריבו לה שופרות הרבה כתיב [דברי הימים ב כד יד] וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע וגו'

182

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק א

 זכיתם אחישנה ואם לאו בעתה כיון שאמר לו ר' יהושע [דניאל יב ז] וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה איסתלק ר' ליעזר. מתוך חמשה דברים נגאלו ישראל ממצרים מתוך הקץ מתוך צרה מתוך צווחה מתוך זכות אבות מתוך תשובה. מתוך הקץ הדא ה"ד [שמות ב כג] ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו. מתוך צרה וישמע אלהים את נאקתם. מתוך צווחה ויזכור אלהים את בריתו. מתוך זכות אבות וירא אלהים את בני ישראל. מתוך תשובה וידע אלהים. מתוך הקץ וכן

183

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ב

 עליהן שלא יכנסו לשבתן מנוולין. תמן תנינן אלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין והמנודה שהתירו לו חכמים. הא שאר כל בני אדם אסורין. א"ר סימון גזרו עליהם שלא יכנסו לרגל מנוולין. תני כל מי שהוא מכיר אנשי משמר שלו ואנשי בית אב שלו ואינו מבתי אבות קבועין אסור כל אותו היום וכל מי שהוא מכיר אנשי משמר שלו ואינו מכיר אנשי בית אב שלו ואינו מבתי אבות קבועין אסור כל אותה השבת. וכל מי שאינו מכיר לא אנשי משמר שלו ולא אנשי בית אב שלו ואינו מבתי אבות קבועים ר' אומר אומר אני שהוא אסור

184

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד

 ובקשו להוסיף עוד שמונה ולעשותן כ"ד ומצאו משל אלעזר ולא מצאו משל איתמר הה"ד [דברי הימים א כד ד] וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר וגו'. ר' יעקב בר אחא ר' חונה רבה דציפורין בשם ר"י בית אב אחד בית אב אחד אחוז לאלעזר שניתוסף לו בתי אבות אחרים ואחוז אחוז לאיתמר מה שתפס תפס. ר' זעיר' בשם רב חונה לחזיר י"ז שחזר המחזיר לאלעזר. לעשותן כ"ג אין את יכול דכתיב [שם ט כב] המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם באמנותם אימנות גדולה היתה שם שאין משמר נוטל ושונה בשדה אחוזה עד שיטול חבירו. אמר רבי אבהו

185

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה א

 היו כל ישראל כשרים למלכות משנבחר דוד יצאו כל ישראל שנאמר הלא לכם לדעת כי יי' אלהי ישראל נתן הממלכה לדוד וגו' (ד"ה =דברי הימים= ב' יג ה) אם תאמר דן אני את הנביאים שנדבר עמהם בחוצה לארץ אף על פי שנדבר עמהם בחוצה לארץ לא נדבר עמהם אלא בזכות אבות שנאמר כה אמר יי' קול ברמה נשמע וגומר כה אמר יי' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה ויש תקוה לאחריתך נאם יי' וגו' (ירמיה לא יד - טז) וי"א אף על פי שנדבר עמהם בחוצה לארץ ובזכות אבות לא נדבר עמהם אלא במקום טהור של מים. שנאמר ואני הייתי על אובל

186

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה ג

 שיהא כשר ללקיחה וה"ה לאחד עשר לשנים עשר: בעשור לחדש הזה להוציא פסח דורות שפסח מצרים מקחו מבעשור ופסח דורות מקחו כל זמן: ויקחו להם. וכי כלן היו לוקחין אלא לעשות שלוחו של אדם כמותו מכאן אמרו שלוחו של אדם כמותו: איש שה לבית אבות. בכלל שה גדי וטלה שנאמר שה כשבים ושה עזים (דברים יד ד) לבית אבות אין לבית אבות אלא למשפחות שנאמר למשפחותם לבית אבותם (במדבר א ב) והרי שהיו עשר משפחות לבית אב אחד שומע אני שה אחד לכולם. ת"ל שה לבית: ואם ימעט הבית מהיות משה בא הכתוב ללמדך שלעולם נמנין על הפסח ומושכין ידיהם

187

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יח

 את ידי (שמות ו ח): ולאבותיך והיכן נשבע לאבותיך באברהם כתיב ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר (בראשית טו יח) ביצחק כתיב גור בארץ הזאת וגו' (שם /בראשית/ כו ג) ביעקב כתיב הארץ אשר אתה שוכב עליה (שם /בראשית/ כח): ונתנה לך שלא תהא בעיניך כירושת אבות אלא תהא בעיניך כאלו היום נתונה לך. והעברת כל פטר רחם. אין העברה אלא הפרשה וכן הוא אומר והעברתם את נחלתו לבתו (במדבר כז ח) שמעון בן עזאי אומר והעברת מה ת"ל לפי שהוא אומר כל אשר יעבור תחת השבט (ויקרא כז לב) שומע אני אף היתום במשמע והדין נותן ומה

188

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ו

 משה ובני ישראל. וכן את מוצא שלא ירש אברהם אבינו העולם הזה והעולם הבא אלא בזכות אמנה שהאמין בה' שנ' והאמין בה' ויחשבה לו צדקה. וכן את מוצא שלא נגאלו ישראל ממצרים אלא בשכר האמנה שנ' ויאמן העם (שמות ד לא) וכה"א אמונים נוצר ה' (תהלים לא כד) מזכירין אמונת אבות ואו' ואהרן וחור תמכו בידיו וגו' ואומר זה השער לה' צדיקים יבאו בו (שם /תהלים/ קיח כ) בבעלי אמנה מהו אומר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים (ישעיה כו ב) השער הזה כל בעלי אמונה נכנסין בו וכה"א טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון להגיד בבקר חסדך ואמונתך

189

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה ח

 ישראל ממצרים וגו' (ירמ' טז יד). ד"א עושה פלא עשה עמנו פלא ועושה עמנו בכל דור ודור שנ' אודך על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד (תהלים קלט יד) ואומר רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו (שם /תהלים/ מ ו). ד"א עושה פלא, עושה פלא עם אבות ועתיד לעשות עם בנים שנא' כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות (מיכה ז טו) אראנו מה שלא הראתי אל אבות שהרי נסים וגבורות שאני עתיד לעשות עם הבנים יותר הם ממה שעשיתי לאבות וכה"א לעושה נפלאות גדולות לבדו כל"ח =כי לעולם חסדו=, ואומר ברוך ה' אלהים אלהי ישראל עושה

190

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה י

 מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה י תביאמו ותטעמו, נתנבאו אבות ולא ידעו מה נתנבאו. תביאנו ותטענו אין כתיב כאן אלא תביאמו ותטעמו אמרו הבנים נכנסין ולא האבות וכה"א אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך וגו' (שה"ש =שיר השירים= א ח) אמרו גדיים נכנסין ולא תיישים. ד"א תביאמו ותטעמו ככרם זה שהוא נטוע שורות שורות שנאמר מפאת קדים עד פאת ימה יהודה אחד דן אחד נפתלי אחד (יחזקאל מח א). ד"א תביאמו ותטעמו נטיעה שאין בה נתישה שנ' ובניתים ולא אהרוס ונטעתים ולא אתוש (ירמיה כד ו) ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו

1234567891011121314151617181920