אבודרהם

אבודרהם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1773 מקורות עבור אבודרהם. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

שפתי חכמים דברים פרשת ואתחנן - עקב פרק ז

 תירא מהם ואין זה נכון. כן כתב רש"י בשילהי גיטין דף צ':פסוק יטח דכתיב הנה יד ה' הויה במקנך וגו':ט כדכתיב וחרבות שלופה בידו נטויה על ירושלים יש מפרשים כמשמעו החרב שהכה הקדוש ברוך הוא בו הבכורים ויש מפרשים (בכל בו והר"ד אבודרהם) שהבכורים הכו באבותיהם דהבכורים היו יודעים שהם ילקו בשביל ישראל והלכו ואמרו לאבותיהם שישלחו את ישראל ממצרים ולא שמעו להם והלכו והרגו מהם כמה אלפים וזהו שנאמר למכה מצרים בבכוריהם:פסוק כבי לעיל בפרשה משפטים פירשתי למה לא פירש רש"י לעיל טעם זה:

2

חומת אנך דברי הימים ב פרק יד

 עודנו הארץ לפנינו. פירוש בעוד שהמלכות נכונה לפנינו שאם נצטרך להם יהיו לנו למנוס:כי עליך נשענו. קשה לע"ד שאם הנו"ן כנוי המדבר למה אינה דגושה תחת חסרון נו"ן השרש ולא ראיתי מי שדיבר בזה אחר כן מצאתיה דגושה בכמה ספרי כתיבת יד והתימה יותר על הרב דוד אבודרהם ז"ל שהביא ראיה למה שאנו אומרים בברכת על הצדיקים ועל חסדך הגדול באמת נשענו מקרא דכתיב לעיל סי' י"ג כי נשענו על ה' אלהי אבותיהם והניח זה שהוא מדבר בעד עצמו כלשון הברכה שבעמידה. דברי אמת כתיבת יד להרב מהר"ר שלמה עדני ז"ל. והרב מנחת שי ז"ל כתב בפשיטות שהנו"ן דגושה

3

יוסף תהילות תהלים פרק קכד

 לא התפלל נגד המן להדיא. אמנם יעקב כפל בקשתו דומיא דכי טוב שלא נאמר ביום שני ונכפל ביום ג' אף כאן כתיב הצילני נא מי"ד אחי הרי א' מי"ד עשו הרי שתים כנגד המן ובניו. ודוד רגל ד' כלול מכלם אמר אז"י ג"פ כדאמרן עכ"ל ותחילת הדברים מצאתי שכתבם מהר"ד אבודרהם דף ס' (ד"א) בזמירות שבת משם הרא"ש ז"ל. ודברי הרמ"ע ז"ל הנז' מה נאוו לפי דרשת רז"ל שדרשו מזמור זה על הצלת ישראל מהמן כמ"ש פ"ק דמגילה בקום עלינו אדם ולא מלך. ובדרושי שבת זכור כתבנו בעניותנו בזה בס"ד. ואכתוב רמז שנתחדש לי הדל לפי רז"ל שדרשו המזמור הזה

4

מנחת שי שמות פרשת כי תשא פרק לד

 בעל הטעמים, ששם טפחא במלת בשם, והפרש גדול יש בין זה ובין ויקרא בשם ה' האמור באברהם, ששם הטפחא במלת ויקרא, וכאן במלת בשם. ויותר נ"ל פי' הן' עזרא כמו שכתב כאן ובראש פ' וישמע יתרו, שהשם הוא הקורא, והוא שאמר בראשונה וקראתי בשם ה' לפניך. וכ"כ החכם ואבודרהם בסדר תפלות של תעניות, זל"ש, וכשאומר ויקרא בשם ה' צריך להפסיק מעט בין בשם לה', כי בפסוק הוא בטרחא, ורוב ההמון טועים בזה, ע"כ. ועיין זמה שאכתוב בס"ד (בירמיה כ"ג) על פסוק וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו, ומה שכתב הראב"ע בספר חמאזני לשון הקודש דף ר'. [

5

מנחת שי שמות - מקורות פרק לד

 א רש"י: על אתר.ב דמתרגמינן: אונקלוס על אתר.ג וכן תרגם: אונקלוס לבר' יב ח.ד ויקרא בשם ה': בר' יב ח.ה ן' עזרא: הפירוש הארוך על אתר ובשמ' יח ג.ו אבודרהם: 'סדר תפילת התעניות', עמ' רנא.ז מה שאכתוב: מ"ש יר' כג ו ('וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו').ח מאזני לשון הקודש: ה ע"ב.ט באדרא קדישא דנשא: זוהר במדבר, קלח ע"א (אדרא רבא).י עולה וחטאה: תה' מ ז.יא שה לבית אבת: שמ' יב ג.יב וישמע יתרו: שמ' כ ד.יג ושל דברו' שניות: דב' ה ח.יד ובמ"ג פ' יתרו: מ"ג -

6

מעשי ה' מעשי מצרים פרק יז (פרשת בא)

 אני ולא מלאך והכיתי כל בכור אני ולא שרף, מלבד זה יפלא מאד אומרו (שמות יב, כג) ולא יתן המשחית. והר"ן כתב בדרשותיו שעם היות שהשי"ת היה המכה לא ימנע שיעברו עמו משחיתים. ומהרי"א בפירושו על ההגדה טען הרבה על פירושו של הר"ן ז"ל עיין שם, והוא כתב בשם ר"י אבודרהם (בסדר ההגדה) שהמשחית הנזכר הוא כינוי להשי"ת, או יהיה שם נאמר על ההשחתה. והוא מהרי"א פירש לעצמו שאומרו לא יתן המשחית הכוונה על המצריים שאין לאל ידם לבוא אל בתי היהודים להנקם מהם. ואין צורך לסלק אלו הפירושים ולהרחיקם כי כולם אינם מספיקים לישוב דעת המשכיל:אבל לדעתי יתיישבו

7

מעשי ה' מעשי מצרים פרק כד (פירוש ההגדה)

 הנה אנכי הורג את בנך בכורך, וכן משה לא אמר רק (שמות יא, ה) ומת כל בכור, וזה לא יתכן במשפטיו הישרים, ועוד שלא נאמר רק (במדבר לג, ד) ומצרים מקברים את אשר הכה ה' בהם כל בכור, כנראה שלא מתו זולת הבכורות.גם הביא בשם מהר"ר דוד אבודרהם (בסדר ההגדה) שהמשחית הנזכר הוא כינוי להשם יתברך, או יהיה שם נאמר על ההשחתה. ומהרי"א פירש שאומרו לא יתן המשחית, הכוונה על המצריים שאין לאל ידם לבוא אל בתי היהודים להינקם מהם בראותם בני ישראל יקחו אלהיהם ויצלוהו ויאכלו אותו.ואני ראיתי את הלחץ זה הדחק שנדחקו כולם לתרץ זה. אבל

8

משך חכמה בראשית פרשת וישב פרק לז

 מיתה בידי אדם, ובידי אדם דנים מבן י"ג, ובידי שמים אין דנים עד בן כ' (ירושלמי ביכורים ב, א), והוא לא הגיע ל - כ', ודו"ק.(כד) והבור ריק, אין בו מים. הרואה מקום שנעשה לו נס מברך "ברוך שעשה לי נס במקום הזה". הפירוש כדברי אבודרהם, דוקא שיצא מדרך הטבע. והא דמברך על נר חנוכה, משום שנעשה נס בפך השמן, שזה נגד הטבע. והנה עקר הנס לנצחון מלכות אנטיוכוס, וישראל קיבלו מלוכה מאתיים שנה, ולזכרון צריך להאיר נרות, ולזה סגי בחזותא בעלמא. אך להורות על נס פך השמן צריך דוקא דיהא 'שלטא ביה עינא' - תוך עשרים אמה. ורמז לזה שהיה

9

נחל קדומים שמות פרשת יתרו

 לאביו בעה"ב וזה רמז דבשבת יכבד לאביו אף כי אחרי מותו על דרך שכתב רבינו האר"י ז"ל פ' קדושים:(כג) לא תחמוד וגו' וכל אשר לרעך. עשרת הדברות יש בהם תר"ך אותיות ואמרו קדמונינו שהם נגד תרי"ג מצות וז' דרבנן הם תר"ך. ואפשר לרמוז מ"ש מהר"ר דוד אבודרהם כי ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד גימטריא כתר עכ"ד ואפשר דלכן בעשרת הדברות יש כת"ר אותיות וגם המצות דאורייתא ורבנן כת"ר לרמוז ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד שהוא גי' כת"ר ודו"ק וק"ל:

10

פנים יפות ויקרא פרשת בהר - בחקותי פרק כו

 יותר משהיתה עיסה וכשאינה נאפה יפה הוא כבד כמו בתחילה, ע"ז אמר והשיבו לחמכם במשקל כשישיבו אותו מן התנור יהיה משקלו כמו בתחלה שלא נאפה יפה, וזה קללה שדרך התנור לאפות יפה כשהוא מלא, וגם בזה יש קצת מעלה מפני שהפת שאינו נאפה יפה משביע יותר מפני קושי העיכול, כמ"ש [אבודרהם, סדר ההגדה ופירושה] שמצרים האכילו את ישראל לחם מצה כדרך עבדים שמאכילין אותן לחם המתקיים במעים ומשביע יותר, ע"ז אמר שגם זה לא יהיה ואכלתם ולא תשבעו שלא יהיה להם שביעה:(לז) וכשלו איש באחיו וגו'. פירש"י ומדרשו זה נכשל בעונו של זה שכל ישראל ערבין זה בזה עכ"ל,

1234567891011121314151617181920