|
| | משנה א יש מביאין ביכורין וקורין וכו' אלו שאינן מביאין כל הנוטע לתוך שלו, פי' ברשותו, והבריך לתוך של יחיד או לתוך של רבים, פי' לתוך רשו' הרבים, אינו מביא, שהזקנה חייה מן הבריכה, שהיא ילדה, וילדה אינה ש... |
|
| | משנה א התרומה והביכורין חייבין עליהן מיתה וחומש. פי' אם אוכלן זר במזיד חייב מיתה, תרומה דכתיב בה ומתו בו כי יחללוהו, וסמיך ליה וכל זר, כלומר גם הזר בזאת עונש, וביכורין איקרו תרומה, דאמר מר ותרומת ידך ... |
|
| | משנה א כיצד מפרישין את הביכורין עולה לתוך התאינה ורואה תאינה שביכירה אשכול שביכר רמון שביכר וקושרן בגמי ואומר הרי אילו ביכורין. פי' ושוב אינו צריך לקראות להם שם בתלוש. ר' שמעון אומר וכו'. גרסי' אדעתיה... |
|
| | משנה א הקלין שבדמאי. פי' חייבין ליטול מעשר ראשון ודאי ויהיב ליה ללוי, ומעשר שיני ודאי מכל פירות דאילן אחד מי', ואי הוה לוקח פירות מעם הארץ היה צריך להפריש דמאי, והוא אחד מי' מעשר ראשון דמאי, והוא דידי... |
|
| | משנה א אלו דברים מתעשרין בכל מקום. כלומר אפי' הלוקחן מעם הארץ בחוצה לארץ מעשר דמאי, שבידוע המינין הללו אינן אלא מארץ יש' וכו' גרסי' א"ר אבי חייוב המינין הללו על שאין כיוצא בהן בחוצה לארץ צרכו חכמ' למנ... |
|
| | משנה א מאכילין את העניים דמאי. פי' טבל הטבול לדמאי. גרסי' מתני' בעניי חבירין, נמצאת נועל דלת בפני עניי עם הארץ. ואת האכסניא וכו'. דתני' הגרים עמכם, לרבות אכסניא. תני צריך להודיע, פי' כי דמיי הוא זה, ו... |
|
| | משנה א הלוקח פירות ממי שאינו נאמן וכו'. חבריא אמ' א"ר חנינה מפני כבוד שבת התירו, פי' שאע"פ שבשעת ששואלו אומ' לו מתוקנין היו, אינו נאמן, ואינו יכול לאכול במוצאי שבת עד שיעשר, והכא בשבת יאכל מפני הכבוד,... |
|
| | משנה א הלוקח מן הנחתום וכו'. הא אוקימנא לעיל בפ' ב' אטו הכי לוקח מפריש ולא נחתום, ר' יוחנן אמ' שעושה בטומאה, ר' אלעזר אמ' במידה גסה היא, הילכך הלוקח מן הנחתום עיסה מגולגלת שכבר נתחייבה בחלה וזקוקה למע... |
|
| | משנה א המקבל שדה מיש', פי' למחצה לשליש ולרביע, וכו' חולק לפניהן. פי' אינו מתקן ומעשר, אבל נותן חלקם טבול. ירוש' תיקנו במקבל כדי שלא תבור ארץ ישראל. החוכר שדה מישראל וכו'. ירוש' החוכר בפירות, פי' נוטל ... |
|
| | משנה א המזמין את חבירו וכו'. א"ר יוחנן משנתינו בספק לו אם מעשר אם לאו, שנקר' מאכלו דמאי, אז מתנה כמו שאמרה המשנה, אבל בוודאי יודע שאינו מעשר לא, ושאלו ומה בין דמיי לוודיי, ותירצו דמיי אדם מתנה על דבר ... |
|
