שו"ת

שו"ת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 115658 מקורות עבור שו"ת. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 283,866 מקורות


1

תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) אבן העזר - הערות סימן שט

 תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) אבן העזר - הערות סימן שט* שו"ת ריב"ש, סי' קו [על - פי הדפוס הראשון, קושטנטינה ש"ז]; אוה"ג כתובות, סי' שנב.

2

דברי דוד נספחים - הערות נספח ג

 מרמב"ם דאבל מצטער כל שלשים יום. - וממילא מתורץ קושיית הגור אריה (עיין פנים) דבגידול פרע דאבל יש צער, ושפיר שייך לומר הא אחר שלא פרע חייב.59 להלן כא, כג.60 תורת כהנים ריש אמור ד - ה. - וקשה מדוע הביאו בשם הפענח רזא.61 שו"ת הרשב"א ח"א סימן כו.62 רבי יהושע - יבמות מה, א.63 וע"כ שלמד בעימול על מנת לשמור ולקיים.64 תוס' תמורה ט, א, ד"ה לאביי.65 ושמא י"ל שגם הלוים טעו בדברי המרגלים, ועם כל זה לא הענישם מפני שלא טעו בעגל, אבל שאר השבטים שטעו בשניהם יחד בדברי המרגלים וגם בעגל נגזרה בהם הגזירה

3

רבי אליהו מזרחי במדבר פרשת בהעלותך פרק ח

 של "ששת מיבעי ליה" במקומה עומדת, כי הסתם יאמר על הקצת, מפני שלא חשש הכתוב להוציא אחד מן החשבון, כמו (בראשית מה, כב) "לכלם נתן לאיש חליפות" שהוא חוץ מבנימין, אף כאן אמר נרות ונרותיה, בעבור הששה, שלא חשש הכתוב להוציא אחד מן החשבון.והרב רבי יצחק בר' ששת נשאל (שו"ת הרב"ש תשובה ת') על פירוש זה המאמר, והשיב: שרז"ל הוקשה להם, אחר שאין פנים ואחוריים למנורה, רק פי הנרות הוא הפנים, מה צריך לומר אל נוכח פי הנרות יאירו. ולזה אמרו, שפני המנורה האמורים כאן, הוא פי הנר האמצעי. ושיעור הכתוב הוא: לנגד פי הנר האמצעי יביטו פיות הנרות

4

אפריון בראשית פרשת בראשית

 מה שלפעמים נמצא איש ואשה דרים ביחד כמה שנים ואינם זוכים לבנים, ואח"כ אם האשה היתה לאיש אחר תתעבר ותוליד בנים ובנות, וכן האיש אם יקח אשה אחרת יוליד. הסיבה היא, מפני שווי המזגים, שאם האיש והאשה שוים במזג, ששניהם חמים או שניהם קרים, לא יעלה זיווגם יפה, ע' בס' שו"ת מעיל צדקה סי' ל"ג. וי"ל שזה שאמר אעשה לו עזר כנגדו, העזר הוא רק כשהוא כנגדו במזג, משא"כ אם אינו כנגדו אלא שוים במזג, אז לא לעזר היא לו כי לא יזכה לבנין:ובזה נ"ל בקינה אשר קנן דוד על יהונתן (שמואל ב', א' כ"ו) צר לי עליך אחי

5

אפריון בראשית פרשת ויחי

 בתורת חסד, ואחר כך כיון שנשבע יקיים את הדבר בתורת אמת.[מז כט] אל נא תקברני במצרים, ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם:פירש"י ושכבתי עם אבותי, וי"ו זו מחובר למעלה לתחלת המקרא שים נא ידך וכו' עכ"ל. ושמעתי מפה קדוש אמ"ו הגאון מהר"ם א"ש בעה"מ שו"ת אמרי אש זצ"ל שאמר, כי יש לפרש הפסוקים כסדרן, כי הנה רש"י כתב בשם המדרש אל נא תקברני במצרים, סופה להיות עפרה כנים ומרחשין תחת גופי, ושאין מתי חוצה לארץ חיים אלא בצער גלגול מחילות, ושלא יעשוני מצרים עבודת אלילים עכ"ל. והנה לטעם הראשון והשלישי היה די לשאת אותו רק ממצרים, אבל

6

אפריון במדבר פרשת נשא

 התורה לספר כל פרטי קרבנות של כל נשיא ונשיא דבר יום ביומו, אחר שאין הפרש בין קרבנות של כל אחד לזולתו כלל, אחר סיפור כל הפרטים בראשון היה לו לומר וכן הקריב את קרבנו כל נשיא ונשיא ביומו. ונראה לפע"ד די"ל עפ"י מ"ש בפ' שמות [בפסוק ה' אלקי אבותיכם] בשם שו"ת פנים מאירות [ח"א סי' ל"ט] שנשאל למה קבעו אנשי כנסת הגדולה בתפלת י"ח לומר אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, הלא די היה באומרו פעם אחת אלהי אברהם יצחק ויעקב. והשיב לאשמועינן דלא תימא דיצחק ויעקב האמינו רק לאביהם וסמכו את עצמם על חקירת אברהם אבינו ועליו בטחו, אלא

7

אפריון דברים פרשת וילך

 אלהים אחרים, הרי על זה אין להם שום תירוץ, והרי זאת מה שעבדו ע"ז מוכיח כי לאו מחמת טענת אונס מבטלים את התורה, רק מחמת רוע לבב, ולכן אפקוד עליהם את כל הרעה אשר עשו, עד אשר יחזרו בתשובה שלמה. (עיין מ"ש בפ' יתרו [ד"ה שם במס' שבת] בשם הס' שו"ת בית אפרים, מ"ש לתרץ אהא דאמרינן [שבת פ"ח ע"א] מכאן מודעא רבה לאורייתא אע"ג דקימ"ל [ב"ב מ"ז ע"ב, וחו"מ סי' ר"ה ס"א] תליוהו וזבין זביניה זבינא, עפ"י המדרש [ילקוט תהלים ע"ח רמז תת"כ] ויפתוהו בפיהם וכו' שאמרו נעשה ונשמע ולבם לא נכון עמו וכו' ע"ש, ולפע"ד י"ל ג"כ בדרך

8

העמק דבר בראשית פרשת לך לך פרק טו

 המה בגולה ואינה אחוזה לישראל, מכ"מ היא שלהם:מנהר מצרים. מצד דרום:עד הנהר הגדול נהר פרת. מצד צפון. ונקרא הנהר הגדול, משום דאי' בבכורות דף נ"ה דארבע נהרות מתפשטין מפרת א"כ הוא גדול. וראוי לדעת דנהר מצרים אינו כעת בעולם, אלא שהיה אז נהר מפסיק שם, ועי' שו"ת רדב"ז חלק ה' סי' שני אלפים ר"ו:

9

העמק דבר ויקרא פרשת שמיני פרק יא

 שבת"כ והובא ברי"ף פרק אלו טרפות, את כל ערב למינו, למינו זה הזרזיר, למינהו זה סנונית לבנה, אבל באמת ע"כ טה"ד הוא שהרי בעורב כתיב למינו, וכ"ה באמת בת"כ עם ק"א, למינו לרבות את הזרזיר למינו לרבות סנונית לבנה, אבל לא נתבאר איך נתרבו שני המינים מאותו רבוי, וע' מהרלב"ח שו"ת סי' ק"ה, ואני אומר דלמינהו משמע מיעוט ג"כ למינהו ולא אחר, כמו יאכלוהו ולא אחר, ובחולין דף פ"ז א' וכסהו בעפר מיעוט הוא, מש"ה כל היכא דכתיב למינהו לא נתרבה בו אלא מין אחד, והיכא דכתיב למינו נתרבו שני מינים, אע"ג שלא נתבאר בת"כ בכל הכתובים אלא בעורב, משום

10

העמק דבר ויקרא פרשת בהר - בחקותי פרק כו

 כל ישראל השכינה בקרבם, והרי הוא כאב השוכן עם בניו וסובל גם אם אחד מהם מסריח ומבאיש ריחו, אין האב פורש מהם אלא מעקם חוטמו, וכך היה בימי שלמה ובת פרעה כידוע במדרשים. ופי' נפשי נפש שנתתי בכם כמו [תהלים ב' ו'] ואני נסכתי מלכי, המלך שלי היינו שהמלכתי אני, (שו"ת אבקת רוכל סי' כ"ח), והכי מתפרש לחמי לעיל כ"א ו' ע"ש:(יב) והתהלכתי בתוככם. שאע"ג שהשכינה במקדש בקרב ישראל בכלל, מכל מקום השגחה בפרטות אין אחד דומה לחבירו אלא כל אחד לפי מעשיו, נמצא דהשגחת ה' מתהלכת ממקום למקום:והייתי לכם לאלהים. א"א לפרש כמו בהרבה מקומות שמשמעו למשגיח

1234567891011121314151617181920