|
| | אני ה' מקדשכם הרי בשבת ישראל נבדלין מן האומות ומקודשין. הרי אלו שלש הבדלות דשייכי למוצאי שבת והיינו דאמרינן בפ' ערבי פסחים הפוחת לא יפחות משלש והמוסיף לא יוסיף על שבע אבל ובין יום השביעי לששת ימי המעשה אינו מן המנין אלא מתוך שצריך לאומרו בהבדלה על הכוס כדי לומר מעין חתימה סמוך לחתימה גם בתפלה לא תקנו להסירו. כשם שהבדלתנו ה' אלהינו מעמי הארצות ע"ש ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. וממשפחות האדמה על שם נהיה כגוים וכמשפחות האדמה. וכן פדנו והצילנו מאדם רע על שם חלצני ה' מאדם רע. ומשטן רע על שם והשטן עומד על ימינו לשטנו. |
|
| | זאת שעל ידי הנקמה מהמן וממשפחתו ועוזריו באה ישועה לישראל. ואמר האל המושיע כלומר חוזקו של שם ה' הושיענו מצרינו ונקמנו מהם וזה שנאמר (ישעיה מה, טו) אלהי ישראל מושיע. כתב בעל משמרת המועדות יש לשאול למה לא חתם במשלם גמול שהרי יותר הוא סמוך לחתימה וקיימא לן שצריך לומר מעין חתימה סמוך לחתימה. ויש לומר כי רצה לחתום בלשון שהוא כולל יותר שלשון נפרע הוא לשון נקמה מלשון (שופטים ה, ב) בפרוע פרעות בישראל. ועוד כי הלשון הזה מורה יותר שהפרעון שנפרע מן הצרים הוא לטוב עמו ישראל. ויש אומרים שתקנו בברכה זו ששה לשונות כנגד ששה מישראל שנלחמו |
|
| | לקדש. ומצאנו הבדלה בין קדש חמיר לקדש קל שנאמר (שמות כו, לג) והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים.
ושאל רבינו אפרים למה נהגו העם לומר ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת. והבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך אחר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת שאין זה מעין חתימה לא מעין פתיחה. והשיב ר"ת משום דאמרינן בפ' ערבי פסחים (קד, א) הפותח /הפוחת/ לא יפחות משלש הבדלות והמוסיף לא יוסיף על שבע רצו לפעמים להזכיר שבע הבדלות והוסיפום ביום טוב אחר שבת לפי שהוא מענין יום טוב. ואלו הן בין קדש לחול ובין אור לחשך ובין ישראל |
|
| | ספר האגור הלכות ברכות סימן קג
נהגו לחתום באשכנז אור חדש על ציון תאיר. ובספרד אין נוהגין וכ"כ רש"י שאין לומר. וכן רב סעדיה גאון. והרא"ש כתב שיכול לאומרו. וכן רב שרירא גאון. ויש חותמין בה ונזכה כלנו במהרה לאורו למענך יוצר אור בא"י יוצר המאורות כדי להזכיר מעין חתימה להסתלק מן הספק. שיבולי הלקט. מנהג אבותינו לומר אור חדש בציון תאיר ויש בני אדם שאינן אומרין אותו וכן בתשובת הגאונים יש שלא לאומרו וטעם שלהן לפי שאין מברכין על אור העתיד. ואני אליעזר אומר כי מנהג אבותינו תורה שלמה היא כי מדבר מן האור הנגנז והוא נברא מששת ימי |
|
| | ספר אהל מועד שער הברכות דרך ב
דרך שני במטבע הברכות וכולל ח' נתיבות
נתיב אכל ברכה צריכה הזכרת שם ומלכות וצריך לומר אלקינו וצריך לעשות חתימה של ברכות שיש להן חתימה מעין פתיחתן וצ"ל סמוך לחתימתן מעין חתימתן, וא"ת והא לית מלכות בברכה ראשונה של תפלה י"ל סגי במאי דמדמכרינן מלך עוזר ובשאר הברכות דסמוכות לה לא בעי מלכות ובכל לשון יכול אדם לברך ובלבד שלא ישנה המטבע ומיהו כל שהזכיר שם ומלכות ואמר ענין הברכה אע"פ ששינה המטבע יצא ומה שאנו אומרים בברכות ברוך אתה לשון נוכח ואקב"ו שהוא לשון נסתר זה להורות שהש"י נגלה מצד פעולתיו |
|
| | אע"פ שמן הראשונים יש שהצריכו להבדיל.
נתיב גסדר הבדלה מברך על היין ואחר על הבשמים ואח"כ על האור בורא מאורי האש ואחר מבדיל וסי' יבנ"ה.המבדיל לא יוסיף על שבע והפוחת לא יפחות מג' בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לגוים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה מעין חתימה היא שבכל הברכות צריך לומר מעין חתימה סמוך לחתימתו אינה בכלל המנין וחותם בא"י המבדיל בין קודש לחול וכן נמי במוצאי יו"ט לחול או לחש"מ אלא שאינו מברך על הבשמים ולא על הנר ובמוצאי יוה"כ מברך על הנר אבל לא על הבשמים במוצאי שבת ליו"ט אינו אומ' בין |
|
| | רצונך] ותן להם ליראיך נחת רוח שלא יתערבב רוחם על ידי הבריות כגון ע"י חיות ולסטים והטוב בעיניך עשה אתה להם ודוגמא זה מצינו בספר שופטים ויאמרו בני ישראל אל ה' חטאנו עשה אתה לנו את כל הטוב בעיניך אך הצילנו וכו' שועת לשון גניחה יותר מתפלה (ר' יוסי בעי מעין חתימה סמוך לחתימה וכן ראב"צ וצעקה לשון גניחת צרה היא יותר מתפילה) ודעתן קצרה ואין יודעים לפרש צרכיהם עד כאן לשונו. וצריך להגביה טענה זו. וזו היא תפלת הדרך במקום סכנה אבל תפלה קצרה שאמרנו פ"ק שהיא במקום שמנה עשרה גבי ר' יוסי היינו כדתנן פ' תפלת השחר ר' |
|
| | כעין פר"ח. ירושלמי אית תניי תני שבע מעין י"ח ואית תניי תני י"ח מעין י"ח מאן דתני שבע מעין י"ח מסייע לי' לשמואל ג' ראשונות וג' אחרונות הרי שש והביננו ברכה אחת שחותם בה בא"י שומע תפלה הרי שבע מעין שמ"ע ומאן דתני שמ"ע [מעין שמ"ע] מסייע לי' לרב דאמ' חתימה מעין כל ברכה וברכה כדפרי' לעיל. ר' זעירא שלח לר' נסים גבי ר' ינאי ב"ר ישמעאל איזהו שבע מעין י"ח דשמואל שלח לי' הביננו. פר"ח ואע"ג דלייט אביי אמאן דמצלי הביננו יש מי שאומר לכל מאן דאפשר לי' אבל מאן דטריד או בדרך לא לייט אביי:
|
|
| | ורחבה ברית ותורה חיים ומזון שהרי אומר ועל בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו ועל חיים (חן) וחסד שחוננתנו תרתי זימני למה לי. וברית דקאמר אחר כך היינו ברית של נקמה שכרת עמנו ברית לנקמינו משונאינו והודאה תחלה וסוף היינו נודך על כולם אנו מודים לך וכל החיים יודוך סלה מעין חתימה ולאו ממניינא הוא. ומברך ברכה שלישית רחם ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך. ועל מלכות בית דוד משיחך ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו אבינו רעינו זוננו פרנסינו כלכלינו הרויחנו הרויח לנו ה' אלקינו מכל שונאינו. ואל תצריכנו ה' אלקינו |
|
| | תחליפי בר אבדימי) [יהודה] אמר שמואל המבדיל צריך שיאמר מעין חתימתו סמוך לחתימתו ופומבדיתאי אמרי מעין פתיחת' סמוך לחתימה מאי בינייהו איכא בינייהו יו"ט שחל להיות אחר השבת דבעי למיחתם המבדיל בין קודש לקודש מאן דאמר מעין פתיחה סמוך לחתימה לא בעי למימר בין קדושת שבת לקדושת יו"ט הבדלת [ומ"ד מעין חתימה סמוך לחתימה בעי למימר בי קדושת שבת לקדושת יו"ט הבדלת]. פירשב"ם והכי עבדינן לאפוקי נפשין מפלוגתא. וכבר שלח רבי' אפרים לר"ת זצ"ל על סדר הבדל' ביו"ט שחל להיות במוצ"ש למה נוהגין בכל המקומות האילו להבדיל בין קדושת שבת לקדושת יו"ט הבדלת את יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת |
