חתימה מעין

חתימה מעין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 174 מקורות עבור חתימה מעין. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 283,866 מקורות


11

ספר המחכים

 יזכור לנו האבות שעשה עמהם חסדים, זהו שאמר הכתוב ברוגז רחם תזכור, רח"ם בגימט' (זה) אברהם. ומביא גואל לפי שבכל יום (אנו) אבות מתפללים על הגאולה, כדאמרי' בהשוכר את הפועלים דאמרי אליהו אילו מוקמינן לכולהו בהדי הדדי דחקי שעתא ואתי משיחא בלא זמני' לכך קבעו בה בגאולה עוזר ומושיע ומגן מעין חתימה. ברוך אתה י"י מגן אברהם שנא' אנכי מגן לך. וברכת המינים יתחיל להדיא ולא ינמנם בה דלא לתחזי כמינא. קדיש שלם. וליל של שבת שחל בו יום טוב אפילו היה י"ט מערב שבת אומר ברכה אחת מעין שבע שלא לחלק משאר שבתות, ובברכה אחת שמעין שבע יש להזהר

12

ספר אבודרהם ברכות השחר

 יה וגומר. רבון כל המעשים על שם (ישעיה מה, ז) אני י"י עושה כל אלה ועל שם (קהלת א, יד) ראיתי את כל המעשים. אדון כל הנשמות על שם (ישעיה מב, ה) נותן נשמה לעם עליה. והמון העם אינם אומרים אדון כל הנשמות והם טועים כי צריך לאומרו כדי לומר מעין חתימה סמוך לחתימה וגם רב עמרם ורבי' סעדיה והרמב"ם ז"ל כתבוהו. בא"י המחזיר נשמות כי בבקר מחזיר לנו נשמתינו כמו שאמרנו למעלה. לפגרים מתים על שם (ישעיה לז, לו) פגרים מתים כי השינה דומה למות וכן כנה הכתוב המות בשינה שנאמר (איוב ג, יג) כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי

13

ספר אבודרהם תפלת ערבית

 ולא שיסלק השמש ממש ויוליכנו למקום אחר אלא שמבדיל בין יום ללילה וזו היא הארץ בין זה לזה שכשיאור לנו יחשיך למטה מן הארץ. וכשיחשיך לנו יאיר למטה מן הארץ. ויש מקומות שמוסיפין לומר כאן ה' צבאות שמו חי וקיים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד וטעות הוא כי אין זה מעין חתימה סמוך לחתימה. בא"י המעריב ערבים פירשנוהו:אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת ע"ש (ירמ' לא ג) ואהבת עולם אהבתיך. תורה ומצות חקים ומשפטי' אותנו למדת ע"ש (דבר' ו, א) וזאת המצוה החקים והמשפטי' אשר צוה ה' אלהינו ללמד אתכם וכתיב (דב' לג, ד) בשכבך ובקומך. נשיח בחוקיך על

14

ספר אבודרהם סדר מוצאי שבת

 אני ה' מקדשכם הרי בשבת ישראל נבדלין מן האומות ומקודשין. הרי אלו שלש הבדלות דשייכי למוצאי שבת והיינו דאמרינן בפ' ערבי פסחים הפוחת לא יפחות משלש והמוסיף לא יוסיף על שבע אבל ובין יום השביעי לששת ימי המעשה אינו מן המנין אלא מתוך שצריך לאומרו בהבדלה על הכוס כדי לומר מעין חתימה סמוך לחתימה גם בתפלה לא תקנו להסירו. כשם שהבדלתנו ה' אלהינו מעמי הארצות ע"ש ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. וממשפחות האדמה על שם נהיה כגוים וכמשפחות האדמה. וכן פדנו והצילנו מאדם רע על שם חלצני ה' מאדם רע. ומשטן רע על שם והשטן עומד על ימינו לשטנו.

15

ספר אבודרהם פורים

 זאת שעל ידי הנקמה מהמן וממשפחתו ועוזריו באה ישועה לישראל. ואמר האל המושיע כלומר חוזקו של שם ה' הושיענו מצרינו ונקמנו מהם וזה שנאמר (ישעיה מה, טו) אלהי ישראל מושיע. כתב בעל משמרת המועדות יש לשאול למה לא חתם במשלם גמול שהרי יותר הוא סמוך לחתימה וקיימא לן שצריך לומר מעין חתימה סמוך לחתימה. ויש לומר כי רצה לחתום בלשון שהוא כולל יותר שלשון נפרע הוא לשון נקמה מלשון (שופטים ה, ב) בפרוע פרעות בישראל. ועוד כי הלשון הזה מורה יותר שהפרעון שנפרע מן הצרים הוא לטוב עמו ישראל. ויש אומרים שתקנו בברכה זו ששה לשונות כנגד ששה מישראל שנלחמו

16

ספר אבודרהם סדר ההגדה ופירושה

 הבדלה בין קדש חמיר לקדש קל שנאמר (שמות כו, לג) והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים.ושאל רבינו אפרים למה נהגו העם לומר ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת. והבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך אחר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת שאין זה מעין חתימה לא מעין פתיחה. והשיב ר"ת משום דאמרינן בפ' ערבי פסחים (קד, א) הפותח /הפוחת/ לא יפחות משלש הבדלות והמוסיף לא יוסיף על שבע רצו לפעמים להזכיר שבע הבדלות והוסיפום ביום טוב אחר שבת לפי שהוא מענין יום טוב. ואלו הן בין קדש לחול ובין אור לחשך ובין ישראל לעמים הרי

17

ספר האגור הלכות ברכות סימן קג

 ספר האגור הלכות ברכות סימן קגנהגו לחתום באשכנז אור חדש על ציון תאיר. ובספרד אין נוהגין וכ"כ רש"י שאין לומר. וכן רב סעדיה גאון. והרא"ש כתב שיכול לאומרו. וכן רב שרירא גאון. ויש חותמין בה ונזכה כלנו במהרה לאורו למענך יוצר אור בא"י יוצר המאורות כדי להזכיר מעין חתימה להסתלק מן הספק. שיבולי הלקט. מנהג אבותינו לומר אור חדש בציון תאיר ויש בני אדם שאינן אומרין אותו וכן בתשובת הגאונים יש שלא לאומרו וטעם שלהן לפי שאין מברכין על אור העתיד. ואני אליעזר אומר כי מנהג אבותינו תורה שלמה היא כי מדבר מן האור הנגנז והוא נברא מששת ימי

18

ספר אהל מועד שער הברכות דרך ב

 ספר אהל מועד שער הברכות דרך בדרך שני במטבע הברכות וכולל ח' נתיבותנתיב אכל ברכה צריכה הזכרת שם ומלכות וצריך לומר אלקינו וצריך לעשות חתימה של ברכות שיש להן חתימה מעין פתיחתן וצ"ל סמוך לחתימתן מעין חתימתן, וא"ת והא לית מלכות בברכה ראשונה של תפלה י"ל סגי במאי דמדמכרינן מלך עוזר ובשאר הברכות דסמוכות לה לא בעי מלכות ובכל לשון יכול אדם לברך ובלבד שלא ישנה המטבע ומיהו כל שהזכיר שם ומלכות ואמר ענין הברכה אע"פ ששינה המטבע יצא ומה שאנו אומרים בברכות ברוך אתה לשון נוכח ואקב"ו שהוא לשון נסתר זה להורות שהש"י נגלה מצד פעולתיו

19

ספר אהל מועד שער קידוש והבדלה דרך ב

 להבדיל.נתיב גסדר הבדלה מברך על היין ואחר על הבשמים ואח"כ על האור בורא מאורי האש ואחר מבדיל וסי' יבנ"ה.המבדיל לא יוסיף על שבע והפוחת לא יפחות מג' בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לגוים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה מעין חתימה היא שבכל הברכות צריך לומר מעין חתימה סמוך לחתימתו אינה בכלל המנין וחותם בא"י המבדיל בין קודש לחול וכן נמי במוצאי יו"ט לחול או לחש"מ אלא שאינו מברך על הבשמים ולא על הנר ובמוצאי יוה"כ מברך על הנר אבל לא על הבשמים במוצאי שבת ליו"ט אינו אומ' בין יום השביעי לששת ימי המעשה

20

ספר אור זרוע חלק א - הלכות קריאת שמע סימן מז

 רצונך] ותן להם ליראיך נחת רוח שלא יתערבב רוחם על ידי הבריות כגון ע"י חיות ולסטים והטוב בעיניך עשה אתה להם ודוגמא זה מצינו בספר שופטים ויאמרו בני ישראל אל ה' חטאנו עשה אתה לנו את כל הטוב בעיניך אך הצילנו וכו' שועת לשון גניחה יותר מתפלה (ר' יוסי בעי מעין חתימה סמוך לחתימה וכן ראב"צ וצעקה לשון גניחת צרה היא יותר מתפילה) ודעתן קצרה ואין יודעים לפרש צרכיהם עד כאן לשונו. וצריך להגביה טענה זו. וזו היא תפלת הדרך במקום סכנה אבל תפלה קצרה שאמרנו פ"ק שהיא במקום שמנה עשרה גבי ר' יוסי היינו כדתנן פ' תפלת השחר ר'

123456789101112131415161718