אתנן

אתנן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 902 מקורות עבור אתנן. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 283,866 מקורות


181

קרבן נתנאל יבמות פרק ו

 כתיב. דברי רבינו המה לקוחים מתוס' סוף ד' אחין דף ל"ה ע"ש באריכות:[י] משום דלא הוי זר אצלה מעיקרא. דהא מעיקרא אי בעי הוה מנסבא ליה:[כ] אבל אי שייך בהו. כגון עובד כוכבים ועבד דהוי זר אצלה מעיקרא. וה"ה חייבי לאוין כמו שאבאר בסמוך: ה"ג. ותנן אתנן כלב:[ל] חייבי לאוין דתפסי בהו קידושין לא הוי זונה. עיין תוס' גיטין דף פ"ט ד"ה בעולה כתב שם מהרש"א ז"ל זו היא ג"כ דעת התוס' בפ' הבע"י דאין זונה ולא נפסלה מן הכהונה אלא בנבעלה לחייבי כריתות אבל נבעלה לחייבי לאוין כיון דתפסי בהו קידושין לא נפסלה לכהונה וכ"ה דעת

182

האגודה מסכת בבא קמא פרק ז - מרובה

 למעוטי שנים אומרים אחד בגבו ושנים אומרים אחד בכריסו דהוי חצי דבר ולא דמי לשתי דיותות דהתם ראוהו כל מה שיכולים לראות. וכן פרק התקבל [ס"ג ע"ב] האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שתי כתי עדים, והתם פירש ר"י משום [דלאו] דשליש נאמן עיין שם.[בבא - קמא ע ע"ב] אתנן אסרה תורה אפילו בא על אמו. פירש ר"י דכל קים ליה בדרבה מיניה חייב לשלם, אם בא לצאת ידי שמים.[בבא - קמא עא ע"ב] הכא במאי עסקינן כשעמד בדין ואחר כך מת אביו. פירש ר"י כיון דאמרו חייב אתה ליתן לו תו לא הוי קנס, ושפיר מוריש לבניו.[בבא - קמא

183

האגודה מסכת פרה פרק ב

 האגודה מסכת פרה פרק ברבי אליעזר אומר פרת חטאת המעוברת וכו'. עיין פ' אין מעמידין.פרה שקרניה וטלפיה שחורין יגוד. גלגל העין ושיניים ולשון כו', ננסת [כשירה] היתה בה יבלת וכו'. יוצא דופן אתנן ומחיר וכו'. כל המומין הפוסלין במוקדשין פוסלין בפרה. רכב עליה נשען עליה קיפל עליה המוסרה וכו'. זה הכלל כל שהו' לצורכה כשרה. שכן עליה עוף כשר'. עלה עליה זכר וכו'. עיין פ' אילו מציאות [ל' ע"א] ובכמה דוכתין.היו בה שתי שערו' שחורות או לבנות תוך גומא אחת וכו'. אפילו תוך שתי גומות ומוכיחות זו את זו. פי' מכוונות וסמוכות זו אצל זו וכו'.שתי

184

האגודה מסכת תמורה פרק ו - כל האסורין

 האגודה מסכת תמורה פרק ו - כל האסורין[תמורה כח ע"א] כל האסורין לגבי מזבח אסורין בכל שהוא. פירש שאינן מתבטלין ברוב, איזהו מוקצה [כ"ט ע"א] ואיזהו אתנן האומ' הילך טלה ואפילו הן מאה. ומחיר כלב [ל' ע"ב] נתן לה כספים מותרים, יינות שמנים וסלתות אסורין. נתן לה מוקדשין מותרין, עופות הרי אילו אסורין. [כ"ח ע"ב] אין מוקצ' אלא לשבע שני' וימסרו לכומרים. [כ"ט ע"א] ואמ' בהא א"ר יוחנן עד שיאכילוהו כרשיני תרומה, ואי דלאו דסליק בהא לא"י לא ידע לשנויי ודוכתא דא"י גרמא ליה. איזהו נעבד. [ע"ב] בא עליה ואח"כ נתן לה אתננה מותר. ודווק' שנדר לה טלה סתם. אחד

185

ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן תריא

 ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן תריא+בבא מציעא צ"א א' (סי' תקי"ח, מ"ט א')+אתנן אסרה תורה. והכי נמי גבי ארבעת קבין לפרה דכיון דאיתנהו בעין כאילו ברשות בעל הפרה איתנהו. אבל אי ליתיה כגון דשדינהו בנהרא פטור כדאמרי' בסנהדרין פר' בן סורר ומורה גבי נוטל כלים במחתרת. רב פפא אמר משעת משיכה וכו'. ואפי' ליתיה לדישה חייב. ובפר' מרובה נמי איתה.

186

חידושי הגרי"ז - עניינים סימן סג

 חידושי הגרי"ז - עניינים סימן סגבענין איסור אתנן וע"ז למזבחא. רמב"ם פ"ג מהל' איסורי מזבח הל' י"ד, המשתחוה לקמה חטיה מותרין למנחות שהרי נשתנו ונדמו לולדות של איסורי מזבח שהן מותרין, עכ"ל. ובעיא היא בפרק כל הצלמים (ע"ז דף מו ב) אי יש שינוי בנעבד או אין שינוי בנעבד, ובעי למיפשט ממתני' דכל האסורין לגבי מזבח ולדותיהן מותרים (תמורה דף ל ב) דעיברו ולבסוף נרבעו ד"ה אסורין, וה"נ כעיברו ולבסוף נרבעו דמי, ודחי ליה התם מעיקרא בהמה והשתא בהמה וכו', הכא מעיקרא חיטי והשתא קמחא, והכין פסק הרמב"ם דכיון דנשתנו מותרין.ודברי הרמב"ם צ"ת, היאך דימה דין שינוי לדין

187

חידושי ר' שמעון שקופ גדרי קנין כסף

 מחילת והתרצות הקטן, ואם יהיה שבח קונה הקטן בשבח כלי לכו"ע. - לפי"ז השבח הוא של הקטן עד שיבואו לב"ד וישומו אותו ואם נתייקר בינתים הכל לקטן. - מה שב"ד יכולים לשום השבח ולסלקו לקטן בדמים הוא מדין הפקר ב"ד הפקר לטובת הקטן או שהוא בכלל חלוקת השותפין. וגם לא יהיה דין אתנן בקטנה.א אאיתא בשו"ע חו"מ סימן ק"צ ס"ב וז"ל: בכסף כיצד, מכר לו בית או שדה ונתן לו כסף שוה פרוטה קנה ואין אחד מהם יכול לחזור בו, ע"כ. וכתב הסמ"ע בסק"א וז"ל: ואיירי דוקא בשנתן לו השוה פרוטה על דמי הפרעון והשאר זקף עליו במלוה, או לא

188

חידושי ר' שמעון שקופ כתובות סימן נב

 לוקה ואינו משלם.אמנם לכאורה קשה, אם נאמר דבאונס ומפתה ליכא דין חובל ורק דין מזיק סתם והלא בדין מזיק סתם פטור מד' דברים, והכא אמרינן דחייב בכל היינו גם בשת וצער. ואם נאמר דהוי בגדר מזיק יהיה כשור דאזיק אדם דפטור מכל אלו. ונ"ל דכיון דמצינו ענין אתנן בתורה דהשכר מה שפסקו ביניהם הוא ככל שוכר דעלמא מפני שזה תשמיש אדם ועיין במס' ע"ז ריש השוכר דהביאה הוא כפעולת פועל בעלמא, והנה אם היה זוכה בה בשכר סכום השכר ודאי הוא כפי ערך הצער שסובלת וכפי ערך הפגם והבושת, דכל מה שחסרונה גדול כן יגדל שכרה, ולפ"ז אם מאנס

189

חידושי ר' שמעון שקופ קידושין סימן ג

 קנינים אפילו לא היתה דעתם על זה הקנין מוכרח הוא לפעול מחמת הקנין השני, א"כ למה צריכה הגמ' קרא דאשה נקנית בביאה, יהני מטעם כסף, דהנאת ביאה יש לשניהם כדאיתא לקמן כב, ב, ואם היה רוצה לבקש כסף ממנה בעד ביאה היה יכול, וכי היכי דבכל ביאה הוא נותן לה אתנן והוא מוחל לה, כך אם הוא רוצה כסף והוא מוחל ג"כ יכול להועיל, ויכול לקדש בביאה מטעם כסף דכסף וביאה הם שני קנינים. וגם קשה מפני מה צריך רש"י ז"ל לקמן מח, א לאמר הטעם דשטר מהני מטעם כסף משום דדעתה אנייר אפילו בלא רצונם ג"כ יכול לפעול הקנין,

190

ים של שלמה מסכת בבא קמא פרק ז

 קונה [ולהכי] דחיק. דהא כל מתיבתא לא אשכחי פירוקא לגם. א"כ אם לא היה נשמע ממקום אחר דשינוי קונה. הוה מוקמינן קרא דגם לאיסור, כב"ש, אבל השתא, דנשמע ממקום אחר דשינוי קונה בעניין ממון. מוקמינן האי קרא דשניהם למעוט תרווייהו. ושינוי קונה אפילו לגבי גבוה. ולהכי צריך ג"כ קרא גבי אתנן. דלא תימא, אף דשינוי קונה. מ"מ גבי אתנן לא מועיל שנוי, משום דמאוס לגבוה. כמו שמסיק רבא בפרק הגוזל (שם). דאפילו ב"ש סבר שינוי קונה. ודוקא גבי אתנן אסור, מטעמא דמאוס. משום הכי אתא קרא דאתנן לשרינן. וסמכינן אקרא דוהשיב הגזילה. למדרש הקרא דאתנן גם אהיתר, ודוגמא זה איתא

1234567891011121314151617181920