אתנן

אתנן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 831 מקורות עבור אתנן. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 266,602 מקורות


181

פני משה מסכת פסחים פרק ח

 אותן המעות שמקבל הממנה יוצאין לחולין מצד הנמנה וחוזרין להיות קודש ביד הממנה או לא:מיליהון דרבנן. דלקמן אמר שאין יוצאין לחולין וחוזר להיות קודש אלא דנפקי לגמרי לחולין ויכול הממנה לקנות בהן מה שירצו כדפשיט ליה לקמן מהאי מתניתין דתמורה:תמן תנינן. דתנינן תמן בפ"ו דתמורה גבי אתנן זונה:נתן לה כספים הרי אלו מותרין. לקנות מהן בהמה לקרבן:יינות ושמנים וכו' אסור. וקתני התם בסיפא נתן לה מוקדשים הרי אלו מותרין כדמפרש התם טעמא משום דכתיב לכל נדר פרט לזה שכבר נדור הוא ומוקי לה רשב"ל בממנה אותה על פסחו ועל חגיגתו ומשום דקשיא ליה למה לי קרא

182

מראה הפנים מסכת בבא קמא פרק ז

 דרמי בר חמא הא דתניא פטור באומר לו עקוץ תאינה וכו' פריך לה בענין אחר דכיון דתבע לקמן בדינא וכו' ומוקי לה רב פפא באומר זרוק גניבותיך לחצירי וכו' ולא תקנה עד שתנוח ופסק כן הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' גניבה הלכה ה'. וצריך טעם אמאי לא פסק כשינויא דרבא דאמר אתנן אסרה תורה ואפילו בא על אמו ואפי' דבדינא לא מחייבינן ליה לשלם מ"מ הואיל וכי יהב לה הוי אתנן ה"נ וכו' והא בעיקר דינא דאתנן פסק הוא ז"ל כרבא בפ"ד מהלכות איסורי מזבח הל' ח' דעיקר אתנן בעריות כתיב וא"כ אמאי לא פסק כסבריה לא בכאן ולא בדין החוסם

183

רידב"ז מסכת פסחים פרק ח

 ביד המוכר מתנאי ב"ד וע"ז אמר מילהון דרבנן אמרין שאינו יוצא לחולין וחוזר וקדש תמן תנינן נתן לה כספים כו' רשב"ל אמר בממנה אותו על פסחו וחגיגתו הדא אמרה שאינו יוצא לחולין וחזר וקדש א"ת שהוא יצא לחולין וחזר וקדש דהקדישה בא ע"י ההמנאה א"כ קשה למה לא חל איסור אתנן על חולין הא נותן לה חולין באתננה ואצלה נעשה הקדש א"ו דקדש משעת הפרשה ואין איסור אתנן חל במוקדשין כדאיתא בבבלי דף צ' ע"א עיי"ש ע"ז משני פתר לה בשלא נכנס לתוך ידה כלום כו' מקריב עליו קני זבין כו' לא בשלא נכנס כו' ואף הכא שלא נכנס לתוך

184

תוספות הרי"ד (על הירושלמי) מסכת פאה פרק ג

 הוא סיומא דפשיטות ולא דחי' על הפשיטות דגרסינן בירושלמי במס' פסחים (פ"ח ה"ג) תמן תנינן נתן לה כספים הרי אלו מותרין יינות שמנים וסלתות כל דבר שכיוצא בו קרב לגבי מזבח אסור רשב"ל אמר בממנה זונה על פסחו ועל חגיגתו וכו' אין תימר יוצא לחולין וחוזר ומקדש יהא אסור משום אתנן פתר לה בשלא נכנס לתוך ידו כלום תדע לך דתנינן מקריב עליו קיני זבים קיני יולדות לא בשלא נכנס לתוך ידו כלום אוף הכא בשלא נכנס לידו כלום עכ"ל הרי לפנינו מפורש דתיבת לא בשלא נכנס לידו כלום לאו דיחוי הוא אלא שייך לדעיל ותיבת לא הוא כמו אלא

185

תוספות הרי"ד (על הירושלמי) מסכת שקלים פרק ד

 הם וקשה מי הזקיקו לשנות פירוש שביעית ממעשר וי"נ שהטעם מפני שנראה כמאכיל לפועליו דבר שאינו מעושר או י"נ ה"נ הי' לו לפרש שמאכיל שביעית לפועליו ונמצא פורע חובו מפירות שביעית ועוד כו' דלמא לאחר הביעור ואיסורא משום דנהנה מפירות שביעית בשעת האיסור וכו' א"ו אע"ג דנשתעבד אינו נתפס באיסור אתנן כלל וה"ה לדבי ר' ינאי אע"ג דמשתעבדי כו' לכך נראה לרבינו יצחק ז"ל לפרש ואינו חושש משום שביעית משום פורע חובו מפירות שביעית כו' אבל אמר ואני פורע חושש משום שביעית שהוא כאילו לקחם בעה"ב לעצמו ונתן לפועליו ונמצא פורע חובו מפירות שביעית והשתא כו' אלמא כי קפרע דמי

186

הגדה של פסח לרשב"ץ

 לשון שבח במדרש (תנחומא בשלח סי' יג) קדמו שרים אחר נוגנים (תהלים סח, כו) כי ישראל היו מקלסין להקב"ה תחלה ואחר המלאכים ואחר הנשים שנאמר בתוך עלמות תופפות (שם). וכן בכל המקומות מזכירין מקלסין להקב"ה והוא מלשון והוא במלכים יתקלס (חבקוק א, י) לשון שבח וכן לא היית בזונה לקלס אתנן (יחזקאל טז, לא) לשון שבח וכן לע"ז שעובדין אותה ברגימה (ע"ז נ א) אומרים אבני בית קוליס כי1014 כן היו קוראין אותה עובדיה לשון שבח ואנחנו מכנין אותה לגנאי מרקוליס כלומר הפך קוליס כי בלשון רז"ל מר לשון תמורה והפך אמרו בבכורות בפרק עד כמה (ל א) מזבן

187

ספר אור זרוע חלק ג פסקי בבא קמא סימן רז

 אפילו הכי חייב בבא לצאת ידי שמים. דכל קם ליה בדרבה מיניה חייב בבא לצאת ידי שמים כההיא דהשוכר את הפועלים דת"ר השוכר את הפרה ודש בה לוקה ומשלם ארבעת קבין לפרה ושלשת קבין לחמור. והא תניא משלם ואינו לוקה אמר אביי הא מני ר"מ דאמר לוקה ומשלם. רבא אמר אתנן אסרה תורה אפילו בא על אמו. ופירש"י זצ"ל אפילו בא על אמו ונתן לה טלה באתננה אתנן הוא ואסור להקרבה דאתנן סתמא כתיב ל"ש אמו ול"ש פנויה. ואע"ג דאי תבעה ליה לקמן בדינא תן לי אתנני לא מחייבינן ליה דהא קם ליה בדרבה מיניה. כי יהביה ליה אתנן הוא.

188

ספר אור זרוע חלק ג פסקי בבא קמא סימן שב

 בדרבה מיניה. אמרי הא כיון דאי תבע ליה בעל התאינה ללוקט בדינא קמן לומר החזר לי תאינים שליקטת אותם בדמי הגניבה לא אמרינן ליה לגנב זיל שלים דמחייב בנפשו הוא משתכח דמכירה נמי לאו מכירה הוא ופשיטא הוא דפטור דמהיכא תיתי לחיוביה הא לא טבח הוא ולא מכר. ואמר רבא אתנן אסרה תורה אפי' בא על אמו אי תבעא ליה לדינא קמן מי אמרי' ליה קום הב לה אתנן אלא אע"ג דכי תבעא ליה לדינא לא אמרי' ליה הב זיל שלים לה דהא מתחייב בנפשו הוא אפי"ה כיון דקא יהיב לה אתנן הוי. ה"נ אע"ג דלענין תשלומין דכי תבע ליה

189

ספר אור זרוע חלק ג פסקי בבא קמא סימן שג

 ספר אור זרוע חלק ג פסקי בבא קמא סימן שגמהכא שמעינן דכל קם בדרבה מיניה חייב בבא לצאת ידי שמים. א"נ אי תפס לא מפקינן מיני' דבשלמא אי אמרת דמחייב בד"ש א"נ אי תפס לא מפקינן מיניה היינו דנאסר אתנן ונתקיים המקח אבל אי אמרת דלא מיחייב בד"ש ואי נמי אי תפס לא מפקינן מיניה אמאי נאסר האתנן ואמאי הוי מקח והא מתנה בעלמא הוא דיהב לה. וכן פירש"י ז"ל במס' ב"מ פ' השוכר. ולעיל בפ' שור שנגח ד' וה' פירשתי:[דף ע"א ע"א] מתני' גנב ומכר לע"ז גנב וטבח ביום הכפורים משלם תשלומי ד' וה'. אמאי דנהי דקטלא

190

ספר אור זרוע חלק ג פסקי בבא קמא סימן תנז

 שיתפייס השלטון על ידו אע"פ שאין בידו להשיב שכר דבורו כמו עשה לי שירים ונזמים ואקדש אני לך דמילי דמזדבני בדינרי ומחמת חיבת המקח מרבה שכר גדול לסרסור על דיבור. צא ולמוד משוק של זונות יש זונה נשכרת בפרוטה ויש זונה נשכרת בד' מאות זהובים. ותנן פ' כל האסורין איזהו אתנן האומר לזונה הילך טלה זה בשכרך אפי' מאה כולן אסורין ולא נאמר דבשכר טורחה בטלה אחד ואל תשיבני אתנן אסרה תורה אפי' בא על אמו הרי אע"פ שאינו חייב לשלם קרוי אתנן כי גבי אתנן וכל היכא דאמ' ליה קם ליה בדרבה מיניה ודאי חייב לשלם ואי תפס לא

1234567891011121314151617181920